לקראת שפעת: באיזו שעה ביום לקבל את החיסון לאפקטיביות מרבית?
חוקרים באנגליה מצאו כי רמת הנוגדנים הייתה גבוהה יותר אצל מבוגרים שהתחסנו נגד שפעת בשעות הבוקר, לעומת אלה שהתחסנו בשעות אחר הצהריים. לחוקרים עדיין לא ברור מה הוביל לשוני בתגובתיות
באיזו שעה כדאי לקבל חיסון נגד שפעת? לקראת בואו של נגיף השפעת שתוקף בכל חורף מחדש, יוצאות קופות החולים במבצעי חיסון רחבי היקף. מחקר בריטי יכול לשפוך אור על השאלה מהו העיתוי הנכון ביום לקבל החיסון - זה שיאפשר את ההגנה המירבית כנגד הנגיף. הממצאים פורסמו בכתב העת Vaccine.
החיסון מכיל חומרים חלבוניים שזרים לגוף ו"מחקים" זיהום. הם גורמים לגוף לייצר נוגדנים - מעין "חיילים" שמזהים את הזיהום ומגייסים את מערכת החיסון להשמדת הפולש הזר. מאחר שתגובתיות מערכת החיסון של האדם משתנה במהלך היום, חלק מהחוקרים טוענים כי החיסון עובד טוב יותר אם הוא ניתן בזמנים מסוימים של היום, בניגוד לזמנים אחרים.
צוות החוקרים, בראשות ד"ר אנה פיליפס מאוניברסיטת בירמינגהם, ביקשו לבדוק את הטענה, וגייסו לניסוי 276 מבוגרים. חלקם קיבלו את החיסון בין 9 ל-11 בבוקר, וחלקם קיבלו אותו בשעות אחר הצהריים, בין 15:00 ל- 17:00. חודש לאחר מכן עברו הנבדקים בדיקות דם, והחוקרים מדדו את רמת הנוגדנים שנוצרו בגוף נגד וירוס השפעת.
רמות הנוגדנים עלו בשתי הקבוצות, אולם העלייה הייתה משמעותית יותר אצל אלה שקיבלו את החיסון בשעות הבוקר בהשוואה לאלה שקיבלו את החיסון בשעות אחר הצהריים. הממצאים היו זהים הן אצל גברים והן אצל נשים.
החוקרים בדקו גם רמות של מרכיבים אחרים של מערכת החיסון והמערכת ההורמונלית, אולם אף אחת מהבדיקות לא הצליחה להסביר את התופעה. "איננו יודעים מדוע החיסון שניתן בבוקר מגיב אחרת מהחיסון שניתן בערב", אמרה ד"ר פיליפס.
חיסוני השפעת: כבר מהשבוע הקרוב
לקראת שפעת החורף, הזמינו קופות החולים מאות אלפי מנות חיסון, והמבוטחים יוכלו להגיע למרפאות הקופה ולקבל את החיסון ללא צורך במרשם, הפניה או קביעת תור.
השנה יינתן חיסון המכיל הגנה בפני שלושה זני שפעת לכלל האוכלוסיה, וחיסון המעניק הגנה בפני ארבעה זני שפעת לאוכלוסיות בסיכון גבוה ובהם קשישים ואלה הסובלים ממערכת חיסונית ירודה.
בשירותי בריאות כללית הוזמנו השנה מיליון ו-100 אלף חיסוני שפעת, ותחילת המבצע מתוכננת ל-27 בספטמבר. צוותי האחיות עברו תדרוכים, ובקופה ישימו דגש על אוכלוסיות היעד בסיכון, הכוללים תינוקות וילדים מעל גיל חצי שנה, נשים הרות, חולים כרוניים וקשישים. בשנה שעברה חוסנו בכללית כמיליון איש, והקופה עמדה ביעדי משרד הבריאות להתחסנות.
במכבי מתכננים להתחיל את מבצע החיסונים בתחילת אוקטובר. השנה הוזמנו בקופה 452 אלף חיסונים, 27 אלף יותר מאשתקד, אז הוזמנו 425 אלף חיסונים. בשנה שעברה חוסנו 393 אלף חברי מכבי, כלומר נעשה שימוש ב-92.5% מכל מנות החיסון שנרכשו. בקופה ממליצים להתחסן לא יאוחר מסוף חודש נובמבר כדי להשיג את האפקטיביות המרבית של החיסון.
קופת חולים מאוחדת תחל את מבצע החיסונים בסוף ספטמבר. השנה הוזמנו לפעימה הראשונה 250 אלף חיסונים, 20 אלף יותר מהפעימה הראשונה אשתקד.
כיוון שנרשמה דרישה גבוהה להתחסנות בקרב המבוטחים הוזמנו חיסונים נוספים אשתקד (פעימה שנייה), כך שבסך הכול נרכשו 300 אלף חיסונים לאוכלוסיית המבוטחים. גם השנה, אם תירשם היענות גבוהה להתחסנות, תזמין הקופה חיסונים נוספים בפעימה שנייה.
קופת חולים לאומית הזמינה 115 אלף חיסונים, 15 אלף יותר מהשנה שעברה. מבצע החיסונים בקופה יחל במהלך ספטמבר.
יצוין כי השנה לא הוזמנו על ידי קופות החולים חיסוני תרסיס "פלומיסט", שבו חוסנו ילדים מעל גיל שנתיים, זאת לאור פרסומים שלפיהם החיסון לא הגן ביעילות מפני המחלה.
בזכות החיסונים: ירידה באשפוזים בשל סיבוכי השפעת
שפעת עונתית היא הגורם הוותיק והמשמעותי ביותר בתחלואה בשפעת בכלל ברחבי העולם, והמחלה מוכרת לאדם עוד מתקופת היפוקרטס, שתיאר התפרצות שפעת לפני 2,400 שנים. מאז סבל העולם כמה גלי מגפה, ואלה קטלו אלפים ברחבי העולם.
שפעת נגרמת מווירוסים ממשפחת אורתומיקסו, ובהם אינפלואנזה A B C. לאחר ההדבקה בווירוס משתכפל הנגיף בתוך שבוע, ואז פורצים הסימפטומים. אלה כוללים כמעט תמיד חום גבוה, כאב ראש, כאבי שרירים ועייפות. תסמינים אחרים כמו נזלת, כאב גרון, או תחושת לחץ בחזה שכיחים פחות בשפעת.
כיום ארגון הבריאות העולמי מאתר מבעוד מועד כמה סוגי נגיפים, ומהם מופק מדי שנה חיסון מעודכן לשפעת, המגן מפני שלושה או ארבעה תתי-זנים של המחלה.
שפעת שונה לחלוטין מהצטננות מבחינת הפעולה בגוף, אם כי לעיתים התסמינים דומים. הצטננות היא המחלה השכיחה ביותר בעולם, והיא נגרמת מווירוס רינו-וירוס. ההדבקה נעשית באמצעות רסיסי רוק ונזלת, ולאחריה מתחיל הנגיף להשתכפל בתוך 12 שעות. המחלה מתחילה לתת את אותותיה בהדרגה במהלך חמישה ימים מההדבקה הראשונית.
התסמינים לרוב קלים וכוללים בעיקר נזלת צלולה, עיטוש וגרון כואב. במקרים קשים יותר עשויים להתלוות סימני עייפות, חולשה, כאב ראש, איבוד תיאבון וכאבי שרירים. בניגוד לשפעת, הצטננות איננה מלווה בחום. אין כל מרפא להצטננות מלבד מנוחה, תרופות להקלת נזלת ואף סתום, שתייה מרובה ושמירה על היגיינה.
מדוע השפעת גורמת לתמותה?
ברובם המכריע של המקרים מדובר בסיבוך של דלקת ריאות. בלא אבחון וטיפול מוקדם עלולה דלקת הריאות להסתבך עד לאי ספיקה נשימתית. זיהום זה עלול להיות כרוך בזיהומים נלווים, הדורשים לא רק טיפול ב"טמיפלו" אלא גם טיפול אנטיביוטי, הניתן לעיתים בעירוי.
אצל חלק מהנפטרים נמצאה תופעה שבה הגוף מגיב "הפוך" לנוכחות נגיף השפעת: התהליך הדלקתי שנוצר ונועד להילחם בנגיף השפעת מתחיל לתקוף את גוף החולה עצמו ומוביל לקריסת מערכות.
בספרות הרפואית יש דיווחים שלפיהם הווירוס עלול לגרום לסיבוכים נוספים, נדירים יותר, ובהם דלקת של שרירי הלב, דלקת ברקמת המוח (אנצפליטיס), זיהום מפושט בדם, פרכוסים, דלקות שרירים ומצב של הלם ספטי, שמתבטא בנפילת לחץ דם ובפגיעה רב מערכתית בכל רקמות הגוף.
בשנים האחרונות חלה ירידה ניכרת בשיעור האשפוזים בעולם וגם בישראל עקב תחלואת השפעת, זאת בזכות החיסונים. מנגד, דיווחים בעולם הראו כי מקרי תמותה רבים עקב סיבוכי השפעת נמצאו אצל אלה שלא היו מחוסנים, בהם יולדות שנפטרו מהמחלה ותינוקות.
לפנייה לכתב/ת 
