מעכשיו: גם רוקחים יורשו לתת זריקת חיסון לשפעת
נוהל חדש שפרסם משרד הבריאות קובע שרוקחים שעברו הכשרה יוכלו לחסן בעצמם את האוכלוסיה נגד שפעת. המטרה: להקל את הלחץ ולקצר את התורים לאחיות המחסנות בקופות
התורים לחיסון לשפעת מתקצרים: משרד הבריאות אישר מהחודש לרוקחים לחסן נגד שפעת, זאת במטרה להקל על העומסים הצפויים אצל אחיות קופות החולים.
על פי הנוהל שהועבר באחרונה לבתי החולים וקופות החולים, תיקון לתקנות החיסון של משרד הבריאות מאפשר מתן חיסון בבית מרקחת למטופלים מעל גיל 18 שנים, פרט לחולים הסובלים מאסתמה או רגישויות לביצים או לחומרים המצויים בחיסון לשפעת.
את החיסון יורשו לתת רק רוקחים שעברו הכשרה מתאימה להזרקת החיסון, ובבית מרקחת שבו יש חדר סמוך ובו מיטה, למקרה שהמחוסן יזדקק למנוחה או לטיפול לאחר החיסון.
הרוקחים יתבקשו למלא את פרטי המתחסן, לתשאל אותו על מצבו הבריאותי הכללי, לתעד את מתן החיסון ומצבו של המתחסן לאחר קבלתו. פרטי המתחסנים יועברו למשרד הבריאות וישמרו במחשב.
אחרי החגים: המבצע מתחיל
מבצע חיסוני השפעת יתחיל בימים הקרובים, כשלאחרונה חוסנו כבר חלק מהאוכלוסיות בסיכון גבוה. בשירותי בריאות כללית הוזמנו השנה מיליון ו-100 אלף חיסוני שפעת, ותחילת המבצע מתוכנן ל-27 בספטמבר.
צוותי האחיות עברו תדרוכים, ובקופה ישימו דגש על אוכלוסיות בסיכון, שכוללות תינוקות, ילדים, נשים הרות, חולים כרוניים וקשישים. בשנה שעברה חוסנו בכללית כמיליון איש.
במכבי מתכננים להתחיל את מבצע החיסונים בתחילת אוקטובר. השנה הוזמנו בקופה 452 אלף חיסונים, 27 אלף יותר מאשתקד. בשנה שעברה חוסנו 393 אלף חברי מכבי. בקופה ממליצים להתחסן לא יאוחר מסוף חודש נובמבר כדי להשיג את האפקטיביות המרבית של החיסון.
קופת חולים מאוחדת תחל את מבצע החיסונים בסוף ספטמבר. השנה הוזמנו לפעימה הראשונה 250 אלף חיסונים, 20 אלף יותר מהפעימה הראשונה אשתקד. כיוון שנרשמה דרישה גבוהה להתחסנות בקרב המבוטחים, הוזמנו חיסונים נוספים אשתקד (פעימה שנייה), כך שבסך הכול נרכשו 300 אלף חיסונים לאוכלוסיית המבוטחים. גם השנה, אם תירשם היענות גבוהה להתחסנות, תזמין הקופה חיסונים נוספים בפעימה שנייה.
קופת חולים לאומית הזמינה 115 אלף חיסונים, 15 אלף יותר מבשנה שעברה. מבצע החיסונים בקופה יחל במהלך ספטמבר.
שפעת עונתית היא הגורם הוותיק והמשמעותי ביותר בתחלואה בשפעת בכלל ברחבי העולם, והמחלה מוכרת לאדם עוד מתקופת היפוקרטס, שתיאר התפרצות שפעת לפני 2,400 שנים. מאז סבל העולם כמה גלי מגפה, ואלה קטלו אלפים ברחבי העולם.
שפעת נגרמת מווירוסים ממשפחת אורתומיקסו, ובהם אינפלואנזה A B C. לאחר ההדבקה בווירוס משתכפל הנגיף בתוך שבוע, ואז פורצים הסימפטומים. אלה כוללים כמעט תמיד חום גבוה, כאב ראש, כאבי שרירים ועייפות. תסמינים אחרים כמו נזלת, כאב גרון, או תחושת לחץ בחזה שכיחים פחות בשפעת.
כיום ארגון הבריאות העולמי מאתר מבעוד מועד כמה סוגי נגיפים, ומהם מופק מדי שנה חיסון מעודכן לשפעת, המגן מפני שלושה או ארבעה תתי-זנים של המחלה.
שפעת שונה לחלוטין מהצטננות מבחינת הפעולה בגוף, אם כי לעיתים התסמינים דומים. הצטננות היא המחלה השכיחה ביותר בעולם, והיא נגרמת מווירוס רינו-וירוס. ההדבקה נעשית באמצעות רסיסי רוק ונזלת, ולאחריה מתחיל הנגיף להשתכפל בתוך 12 שעות. המחלה מתחילה לתת את אותותיה בהדרגה במהלך חמישה ימים מההדבקה הראשונית.
תסמיני השפעת לרוב קלים וכוללים בעיקר נזלת צלולה, עיטוש וגרון כואב. במקרים קשים יותר עשויים להתלוות סימני עייפות, חולשה, כאב ראש, איבוד תיאבון וכאבי שרירים. בניגוד לשפעת, הצטננות איננה מלווה בחום. אין כל מרפא להצטננות מלבד מנוחה, תרופות להקלת נזלת ואף סתום, שתייה מרובה ושמירה על היגיינה.
מדוע השפעת גורמת לתמותה?
ברובם המכריע של המקרים מדובר בסיבוך של דלקת ריאות. בלא אבחון וטיפול מוקדם עלולה דלקת הריאות להסתבך עד לאי ספיקה נשימתית. זיהום זה עלול להיות כרוך בזיהומים נלווים, הדורשים לא רק טיפול ב"טמיפלו" אלא גם טיפול אנטיביוטי, הניתן לעיתים בעירוי.
אצל חלק מהנפטרים נמצאה תופעה שבה הגוף מגיב "הפוך" לנוכחות נגיף השפעת: התהליך הדלקתי שנוצר ונועד להילחם בנגיף השפעת מתחיל לתקוף את גוף החולה עצמו ומוביל לקריסת מערכות.
בספרות הרפואית יש דיווחים שלפיהם הווירוס עלול לגרום לסיבוכים נוספים, נדירים יותר, ובהם דלקת של שרירי הלב, דלקת ברקמת המוח (אנצפליטיס), זיהום מפושט בדם, פרכוסים, דלקות שרירים ומצב של הלם ספטי, שמתבטא בנפילת לחץ דם ובפגיעה רב מערכתית בכל רקמות הגוף.
בשנים האחרונות חלה ירידה ניכרת בשיעור האשפוזים בעולם וגם בישראל עקב תחלואת השפעת, זאת בזכות החיסונים. מנגד, דיווחים בעולם הראו כי מקרי תמותה רבים עקב סיבוכי השפעת נמצאו אצל אלה שלא היו מחוסנים, בהם יולדות שנפטרו מהמחלה ותינוקות.
תהליך ייצור החיסונים לשפעת מתחיל כשנה עד שנה וחצי לפני מועד שיווקם. על סמך התצפיות מהחורף האחרון נאספים נתונים על נגיפי השפעת העמידים שתקפו את אוכלוסיית כדור הארץ ועל פי הם נבחרים שלושה עד ארבעה הנגיפים שגרמו למרבית התחלואה. אלה יורכבו בייצור החיסון הבא.
לאחר הזרקת החיסון, המערכת האימונולוגית מתחילה לייצר נוגדנים – אלה החיילים שאמורים לזהות את החיסון המכיל וירוס מומת, כאילו היה וירוס חי. לאחר תהליך הזיהוי, עומדים הנוגדנים "על המשמר" ובכל הדבקה בשפעת הם מתעוררים לפעולה ומזעיקים את מערכת החיסון של הגוף שתוקפת את הווירוס כבר בראשיתו. כך הווירוס מושמד עוד לפני שהצליח להשתכפל בגוף ולגרום למחלה.
חיסונים אינם תמיד מעניקים הגנה של 100% מפני הדבקה. גם הגנה חלקית ההופכת מחלה מקשה וקטלנית ל"קלה" עד "מתונה" מעידה על כך שהחיסון יעיל. כך למשל, החיסון לאבעבועות רוח הפך את המחלה שהייתה פעם קשה ואף גורמת לתמותת ילדים – למחלה קלה.
כדי למזער את סיכויי ההדבקה כדאי להקפיד להתעטש אל המרפק ולא אל כף היד. בנוסף, מומלץ לחטא את הידיים, הצעצועים והידיות, גם לאחר היציאה מהשירותים וגם לאחר התעטשות.
צפו: כל מה שצריך לדעת על החיסון
לפנייה לכתב/ת 
