קרדיולוגיה מותאמת אישית: להפחית הסיכון לאירוע לב חוזר
על-פי נתוני משרד הבריאות, התמותה מאירועי לב היא סיבת המוות השנייה בישראל, בקרב גברים ונשים כאחד. לא רק זאת. הנתונים מלמדים שאחד מכל חמישה אנשים לערך שעברו אירוע לב יחווה אירוע נוסף או חלילה מוות בטווח של עד 5 שנים. האם יש מה לעשות כדי למנוע הישנות התקף לב?
אירועים לבביים ממשיכים להוות נטל משמעותי בתחלואה העולמית ועל אף שבשנים עברו נצפתה ירידה מתונה, אך מעודדת, בשיעורי התחלואה, ניתן לראות שבשנים האחרונות ירידה זו נבלמה.
מנתונים שנאספו לאורך 25 השנים האחרונות וראו אור בחודש שעבר בכתב העת המדעי JACC, ישראל ניצבת בקבוצת המדינות בעלות השיעור הנמוך ביותר של תחלואה קרדיו-וסקולרית לצד יפן, קנדה, אוסטרליה ואיטליה.
לשמחתנו, הודות לאמצעים העומדים לרשותנו, אנשים רבים ממשיכים לחיות חיים פעילים ומלאים גם אחרי אירוע לב ולעיתים גם אחרי יותר מאירוע אחד. עם זאת, יש לזכור שהתחלואה הלבבית והתמותה מאירועים קרדיאליים עדיין מהווים בעיה משמעותית.
על-פי נתוני משרד הבריאות, התמותה מאירועי לב היא סיבת המוות השנייה בישראל, בקרב גברים ונשים כאחד, והיא שנייה רק לסך מקרי התמותה השנתית הכוללת מסרטן.
סיכון להישנות של אירוע לב נוסף
אנו עדים מדי יום לטיפול המיטבי הנקודתי שאדם הלוקה בליבו, זוכה לו במסגרת האשפוז. מנגד, המושג אירוע לב נותר מושג מתעתע, כזה המרמז חלילה שמדובר רק באירוע עם התחלה וסוף, אפיזודה חולפת, הדורשת התערבות זמנית בבית החולים וחזרה מהירה לתפקוד היומיומי. לדאבוננו, זאת אינה תמונת המצב. אנו יודעים שחולים שעברו אירוע לבבי נשארים בסיכון לאורך שנים להישנות של אירוע נוסף.
הנתונים מלמדים שאחד מכל חמישה אנשים לערך שעברו אירוע לב יחווה אירוע נוסף או חלילה מוות בטווח של עד 5 שנים, ובארה"ב שליש מאירועי הלב המתרחשים מדי שנה הינם אירועים חוזרים. הסיבות לכך רבות ומגוונות. הטכנולוגיות המתקדמות של צנתורים וסטנטים (תומכנים) חדישים ששיפרו דרמטית את הפרוגנוזה של חולי הלב, מטפלים בהצלחה במיקום הספציפי בעורק הכלילי שגרם לאירוע הלב, אך הסיכוי שהאירוע הבא יתרחש דווקא במקום אחר בעורקים הכליליים אינו מבוטל.
כך למשל, ממחקר שבוצע לאורך 9 שנים וכלל קרוב למאה אלף נבדקים, עולה שהסיכוי לאירוע חוזר בנגע אחר בעורקים הכליליים גבוה עד פי 3 מאשר הישנות של אירוע לבבי בדיוק באותו המקום בו הושתל התומכן לאחר האירוע המקורי. מכאן שמניעת האירוע הבא היא קריטית ומשמעותית ומחייבת אי אילו דרכי פעולה נוספים.
שינוי אורח החיים
על מנת להקטין את הסיכון לאירוע לבבי חוזר צריך בראש ובראשונה לשנות את אורח החיים, ובין היתר, להפסיק לחלוטין לעשן, לשנות ולאמץ הרגלי תזונה בריאים ולהקפיד על פעילות גופנית קבועה.
כמו כן, נדרש לטפל בתחלואות נלוות ביניהם יתר שומנים בדם, לחץ דם, וסוכרת, המהווים גורמי סיכון משמעותיים. לצד אלו, ישנה חשיבות בהיענות לטיפול התרופתי הכולל נטילת טיפול נוגד טסיות כפול למשך של שנה לפחות, טיפול בסטטינים, אף ללא קשר לרמת השומנים בדם ותרופות נוספות שהוכחו כמפחיתות תחלואה ותמותה לבבית לאחר אוטם שריר הלב.
מחקר בריטי הראה כי שליש ממקרי התמותה המתרחשים מדי שנה בשל אירועי לב יכולים היו להימנע אילו רופאים ומטופלים היו מקפידים שההמלצות הטיפוליות לפי קווי העמדה המקובלים אכן ייושמו בקפידה. לצערנו, תופעה זו אינה זרה לנו. לדוגמה, רק כשליש עד מחצית מהחולים פוקדים הלכה למעשה את מכוני שיקום הלב, אליהם מופנים כל מי שמשתחרר מאשפוז בשל אירוע לבבי.
המעקב בקהילה על המטופל נעשה בקפידה אך עדיין, בהיעדר תשומות מספקות גם מעקב זה אינו יכול לספק מעטפת הדוקה מספיק, כזו שתייצר מחויבות אמיתית של החולה לשינוי של ממש. הפסיכולוגיה כאן פשוטה. ככל שעובר הזמן, מרבית האנשים שהשתחררו מאשפוז בשל אוטם שריר הלב חוזרים לחיים רגילים.
רובם, בעקבות החוויה המטלטלת שעברו, ייצאו את שערי בית החולים לאחר שגמלו בליבם לשנות את חייהם ולהתמיד בטיפול הנדרש מעתה והלאה. עם זאת, החיים בחוץ הם המבחן האמיתי. החזרה לחיים והזמן שחולף מאותו אירוע נוטעים הרגשה שגויה שהיה זה רק אירוע חולף בלבד. הם לא בהכרח מגדירים עצמם חולים וההקפדה על ההנחיות הטיפוליות הופכת למאתגרת יותר ויותר עבורם עם השנים.
במרכז רפואי רבין- בית חולים בילינסון הקמנו לאחרונה, מרפאה מותאמת אישית למטופלים לאחר אוטם שריר הלב, שייעודה הוא הפחתת הסיכון לאירוע לבבי חוזר למטופלים שחוו אירוע לב.
בבסיס הגישה שלנו עומדת ההבנה שכל מטופל שונה זה מזה. לחלקם מחלות רקע וגורמי סיכון שיש חשיבות לאזנם, הרגלי תזונה ואורח חיים שיש לשנות, אחרים מתמודדים עם החשש לחזור לחיים פעילים ומנגד אלו שמדחיקים את הצורך לשנות גישה.
גם קצב ההתאוששות מאירוע לבבי שונה מאדם לאדם ועל כן במרכז מולטי דיסציפלינרי שכזה הכולל בין היתר קרדיולוג מומחה שמכיר ומלווה את המעקב אחר החולה, פסיכולוגית, דיאטנית ובעלי תפקידים נוספים, אנו מנסים לתפור תכנית מניעה שניונית עבור כל חולה בהתאמה אישית.
באופן שכזה אנו מצליחים לקחת יותר בעלות על שיקום המטופל והפגישות הממושכות והממוקדות עם כל אחד, מגבירים את תחושת המחויבות של המטופל לבצע שינוי אמיתי ולפעול להורדת הסיכון לאירוע נוסף.
מעקב שכזה מאפשר גם התאמת טיפול תרופתי מיטבי. לאחר אירוע קרדיאלי נדרשים לנטול לא מעט תרופות, כגון נוגד טסיות כפול, אשר יעילותן בהפחתת הסיכון להישנות בשנה הראשונה הוכחה במספר מחקרים. היות ואנו יודעים שהמטופל אינו יוצא מכלל סכנת הישנות לאורך מספר שנים עולה גם שאלת נחיצות הטיפול התרופתי לתקופה ארוכה יותר. כך למשל, בשנים האחרונות קיימות עבודות בנוגע למתן של נוגד טסיות כפול גם מעבר לשנה אחרי התקף הלב.
יחד עם זאת, יש לציין שלצד יעילותם של נוגדי הטסיות קיים גם סיכון לעלייה בדימומים ועל כן ישנה חשיבות לזהות ולהעריך נכון יותר מי מבין החולים הינו בעל סיכון מוגבר להישנות אירוע לבבי מחד, ובעל סיכון נמוך לדימומים מאידך. הגישה המותאמת אישית, מאפשרת להכיר לעומק את המטופל, אורח חייו בעבר ובהווה, מחלות הרקע שלו, לשפר את ההיענות שלו להמלצות הטיפוליות ובכך להתאים לו תכנית מניעה יעילה ומדויקת יותר בתחום הטיפול התרופתי ואורחות החיים.
הכותב הוא קרדיולוג בכיר, מרכז רפואי רבין - בית חולים בילינסון
לפנייה לכתב/ת 
