שדרוג בכח האדם, מעבר למבנים חדשים: רפורמת טיפות החלב
הוועדה שבדקה את מצבן העגום של טיפות החלב הגישה את המלצותיה. התוכנית: הפעלת מאות הסניפים ברחבי הארץ תועבר מהמדינה לאחריות קופות החולים והרשויות המקומיות. הסניפים יועברו למבנים חדישים, ימוקמו במרכזים קהילתיים ויקבלו תגבור משמעותי בכוח אדם. המתנגדים טוענים: "ההפרטה תפגע באוכלוסיות חלשות בפריפריה"
הוועדה התכנסה לפני כמה חודשים נוכח מצבם העגום של מאות סניפי טיפות החלב הפזורים ברחבי הארץ. הם שוכנים במבנים מיושנים, התשתיות בהם רעועות, וכוח האדם מצומצם (אחות אחת בלבד אחראית בכל סניף על מאות תינוקות וילדים). כתוצאה מכך נדרשים הורים להמתין תקופה ארוכה מאוד עד שהם מקבלים תור לילדיהם.
המלצות הוועדה הגיעו לידי "ידיעות אחרונות". ואלה עיקרן: טיפות החלב יופעלו ויתוחזקו על ידי קופות החולים והעיריות ברחבי הארץ. המהלך צפוי להיכנס לתוקף באופן הדרגתי, במשך כמה שנים. כיום מופעלות 64% מטיפות החלב על ידי משרד הבריאות, 20% על ידי קופות החולים ו־16% על ידי עיריות ירושלים ותל־אביב.
הסניפים יוקמו בתוך מרכזים קהילתיים או בסמוך להם, כדי להקל על ההורים להגיע אליהם. השירות בכל סניף, ולא משנה על ידי מי יופעל, יינתן לכל מבוטחי קופות החולים.
קופות חולים ועיריות שירצו להפעיל טיפות חלב יגישו את הצעותיהן למשרד הבריאות, והוא שיקבע מי הכי מתאים למשימה. תקופת הזיכיון תינתן לחמש שנים. בסיומה יבחן משרד הבריאות האם להאריך את החוזה, בהסתמך על היכולת שגילה המפעיל.
במקומות לא רווחיים, שבהם לא יוגשו הצעות, יינתן פיצוי למי שיפתח בהם סניפים. אם למרות זאת אף אחד לא יהיה מעוניין, יפעיל במקומות אלה משרד הבריאות את טיפות החלב. טיפות החלב החדשות ישקיעו כל הזמן בהכשרת כוח אדם ובתשתיות.
מתמחים ברפואת ילדים יקבלו את הכשרתם בסניפי טיפות החלב. הסיבה: סגל רופאי טיפות החלב הולך ומצטמצם. גילם הממוצע הוא 56.3. רק לכ־42% מהם יש מומחיות מוכרת ברפואת ילדים.
"שינויים הדרגתיים במבנה התחנות"
"אנו מאמינים כי הדרך להגיע לטיפת החלב האידיאלית איננה על ידי הריסת הקיים אלא דרך שינויים הדרגתיים שינצלו את היתרונות הרבים ואת הניסיון העצום והמפואר שנצבר בהפעלת טיפות החלב", כתבו חברי הוועדה בדו"ח הסיכום.
אבל לא כולם מרוצים מהרפורמה. גורמים במערכת הבריאות טוענים כי יישומה יפגע בטיפול שמקבלות אוכלוסיות חלשות: "אף קופת חולים לא תסכים לפתוח תחנה ביישובים חלשים כלכלית, ואז הנטל ייפול על האחיות בשירות המדינה", אומר גורם בכיר בתחום הסיעוד. "תראו מה קרה כשהעבירו את הטיפול בבריאות התלמיד לספקים חיצוניים — כל השירות נפגע ועכשיו לאט־לאט מחזירים את השירות למדינה".
פרופ' יונה אמיתי, ששימש בעבר מנהל המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות ויו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים, מתנגד גם הוא: "הרעיון המרכזי — פתיחת השירות לספקים על בסיס תחרות — בעייתי מאוד, יגרום לכפילויות במערכות הניהול, הלוגיסטיקה, הכשרת כוח האדם והניסיון הארגוני והמקצועי, יקשה מאוד על הפיקוח, יחליש את השירות וייקר מאוד את הפעלתו".
ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) גם היא מתנגדת: "הוועדה יכולה הייתה לקרוא לשיקום מערך אחיות טיפת חלב באמצעות תקצוב מוגבר ומתן הכשרות שיאפשרו לאחיות להמשיך ולתת שירות מקצועי אוניברסלי ושוויוני לכלל הציבור הישראלי. במקום זאת היא מציעה לעודד את קופות החולים והרשויות המקומיות לקחת אחריות על הפעלת טיפות החלב באופן שיתרום להפיכת השירות לפונקציה של מעמדן הסוציו־אקונומי של משפחות המטופלים ויכפיף אותו לאינטרס הכלכלי של המפעיל".
איגוד רופאי הילדים תומך במסקנות הוועדה, שיגדילו את הקשר בין המערכת הרפואית להורים, יאפשרו שירות טוב יעיל וזמין ומעקב מסודר, וישמרו על בריאות ילדי ישראל בתקופה החשובה בצמיחתם, בכלל זה בנושאי גדילה, חיסונים, תזונה והתפתחות.
"באיגוד לא רואים בהוספת ספקים איום, כל זמן שייבחרו תוך עמידה בקריטריונים של משרד הבריאות ויביאו בסופו של דבר לשיפור האיכות, הנגישות ושביעות הרצון של ציבור ההורים".