האויב המרכזי של הזקנה – בדידות ודיכאון
ממשלת ישראל חייבת לאמץ תוכנית לאומית לסייע לקשישים להתגבר על הדיכאון, הבדידות ותנאי מחיה ירודים. מגיע לזקנים יחס מכובד ולא דיכאון ובדידות. אנו כולנו צריכים לשאת במעשה ולדאוג לשינוי ושיפור מצבם
פרופ' ארי סאליבן, חוקר הבדידות והשלכותיה בארה"ב, הטביע את חותמו במשפט – "הכוח המניע של הבדידות הוא בכך שהיא איומה יותר מחרדה". סאליבן, שצוטט בספרו של החוקר האמריקאי – מונק, קבע כי הבדידות בעיקר בחייהם של זקנים, מובילה לדיכאונות, חרדות ומשברים ולעיתים עד למעשי אובדנות עצמיים.
פסיכיאטרים ופסיכולוגים רבים בישראל ובעולם קבעו בעשור האחרון שבעיות הדיכאון בקרב קשישים מצריכות טיפול מערכתי ברמה הלאומית. לפי ארגון הבריאות העולמי, בישראל ככל שהגיל מתקדם עולה שיעור המתאבדים.
קראו עוד
משנים גישה: כללי הבריאות של ההזדקנות הבריאה
דו"ח: מחצית מהקשישים בישראל סובלים מדיכאון
עבור קשישים רבים ההמתנה למוות הוא משא כבר מנשוא בגלל מחלות, בדידות שיוצרות דיכאון עמוק. מעל גיל 75 עומד שיעור המתאבדים בישראל על פי שניים משיעור המתאבדים בני הגילים 25 עד 34. בישראל קיימת תוכנית לאומית למניעת אובדנות שהחלה לפעול ב- 2014. משרדי הממשלה שמשתתפים בתוכנית – רווחה, קליטה, חינוך אינם תורמים מספיק לפעילות בתחום. מדי שנה בשנה ישנם כ- 600 ניסיונות התאבדות המסתיימים בחדרי המיון כאשר 500 איש מתים מהתאבדות.
הזקנה בישראל יוצרת אצל רבים בדידות שמתבטאת בדרך שהיא פיזית, נפשית (דיכאון), ביולוגית, קוגניטיבית, כלכלית, ערכית וחברתית. שפתנו הועשרה בביטויים למונח "זקן" (ישיש, גמלאי, גיל הזהב, הגיל השלישי ועוד) שרובם יצרו קונוטציות שליליות. זאת בניגוד לעבר שבו זקן היה כינוי לחוכמה, ניסיון חיים וכישורים שנרכשו בעמל השנים. נושא הבדידות בספרות הוא רחב. בספרו של מרק טווין בו אומר "האקלברי פין" – "הרגשתי כל כך בודד שהצטערתי שאני לא מת". גם בספרו של מאיר שלו "רומן רוסי" הבדידות מתוארת בכיעורה ועליבותה – "זקן מאוד היה. מעט חברים נשארו לו בכפר".
מחקרים נוספים (CACIORRO) הראו כי ניתן לחזות סימפטומים דיכאוניים ואיכות שינה ירודה אצל אלה שחשים בדידות. גם במחקרים נוספים (LANG, LEE) משנים עברו נמצא שאובדן בן הזוג, מגבלות ניידות מחלות, גורמים לבדידות ובהמשך לדיכאון.
מחלקת האו"ם לענייני חברה וכלכלה מצאה שבדידות עולה במיוחד בגיל 85 ועמה צומח הדיכאון וחוסר האונים. מחקר של רוקסוול ופטריק מ-2017 ציין כגורמי סיכון בולטים לדיכאון ובדידות את חוסר התמיכה החברתית והכלכלית בזקנים. חשוב לציין שדיכאון כתופעה נחשב למגפה עולמית.
בריטניה נחשבת כיום בעולם למדינה מתקדמת בטיפול בבדידות בקרב זקנים.
בתוכניות האנגליות קיימות ארבע אלטרנטיבות הפועלות להקל על בדידות בני הגיל השלישי ובהכרח גם למנוע ככל שניתן דיכאון:
1. מחלקות הרווחה ברשות המקומית דואגות לטפל בקשישים ולשמור על קשר קבוע עימם.
2. יחידות סיוע עירוניות.
3. יוזמות פרטיות בקהילות שמקלות על הבדידות.
4. פעילות ממשלתית תומכת ומסבירה את חשיבות הנושא לציבור. בהולנד שבה ישנו שיעור זקנים גבוה יחסית נעשה ניסוי להצמיד מדריך לקשישים לאחר שהוכנס מחשב לביתם. נמצא לגביהם שהשימוש באינטרנט ובדואר אלקטרוני הפחית את הבדידות וחיזק קשרים חברתיים.
אין משרד ממשלתי שיודע כמה זקנים עריריים מתגוררים בגפם
בסוף 2016 היו הזקנים בישראל כ-11% מכלל האזרחים או כ-940 אלף איש מכ-8.4 מיליון איש. 200,000 זקנים (67 לגבר, 62 לאישה) גרים לבדם. חשוב להדגיש שאין אף משרד ממשלתי שיודע כמה קשישים עריריים חיים במדינה. בנוסף, לא קיים מיפוי המצביע מי מהקשישים נזקק לסיוע נפשי, חברתי או כלכלי. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עד 2035 שיעור הקשישים יגיע ל- 14.6% ויותר והגידול הבולט יהיה בקרב גילאי 85 ומעלה.
לפי נתוני ביטוח לאומי מתגוררים בגפם 13,600 אזרחים קשישים מעל גיל 86 שאינם זכאים לגמלת סיעוד מכוח חוק ביטוח לאומי. נתונים נוספים מחזקים יותר את תחושת הבדידות והדיכאון – 25% מהזקנים מוגבלים בהליכה או בעליה במדרגות, ישנה תת תזונה, קיימות מוגבלויות רבות בשמיעה וראייה. ישנה גם התעללות והתעמרות עקב זיהוי הקשיש כנטול הגנה ולכך יש להוסיף אלימות כולל חבלות גופניות וניסיונות לרצח והריגה למטרות ירושת הקשיש.
יום הדיכאון הבינלאומי שיחול ב-25 באוקטובר יעסוק בין היתר בטיפול בדיכאון ובבדידות בקרב קשישים. הצעתי לטיפול מתמקדת בנושאים הבאים – הקמת מסגרות מיוחדות כלל ארציות לטיפול.
הכשרת "שומרי סף" שיוכשרו לאיתור וזיהוי זקנים בודדים השרויים בבעיות גופניות ונפשיות. החדרת נושא הזקנה באמצעות מסרים תקשורתיים ארוכי טווח כולל קמפיינים. הקמת מרכז מידע וחירום. הפעלת תוכנית לאומית לטיפול בדיכאון באמצעות תגבור משמעותי של השירותים הסוציאליים והפסיכולוגיים באופן ספציפי לבני הגיל השלישי. התוכנית הלאומית תדע על כתובתו ומצבו של כל קשיש ברגע נתון ותעזור במהירות.
לתוכנית כזו צריך תקציב ועל ראש הממשלה ושרי האוצר והרווחה מוטלת החובה לקדמה בזריזות ולמצוא עבורה מקור תקציבי. דור הזקנים הקים את המדינה ולחם את מלחמותיה, חלקו הגיע מאוד עשן של השואה, אחרים אבדו את יקיריהם בשרות הצבאי. אין צורך במילים גבוהות, מגיע לזקנים יחס מכובד ולא דיכאון ובדידות. אנו כולנו צריכים לשאת במעשה ולדאוג לשינוי ושיפור מצבם.
ד"ר אבי ביצור הוא גרונטולוג, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים – מל"א. לשעבר מנכ"ל משרד הגמלאים
הכנס השנתי להתמודדות עם דיכאון, מיסודם של מל"א ומכון פסגות, יתקיים ב- 25/10/2017, בסינמטק בת"א. לרישום - ליחצו כאן