בין רופא למדען: כך מגלים מחלות חדשות
"המכון לרפואה תרגומית בסרטן", שהוקם לאחרונה במרכז הרפואי שיבא, לוקח מקרים רפואיים חריגים שקורים לחולים במחלקות ומתרגם אותם למחקרים מעבדתיים – לטובת החולים הבאים. זה עובד גם הפוך: המכון לוקח תגליות מחקריות ודואג שניתן יהיה ליישם אותן על מטופלים בבית החולים
זה קרה לפני שבע שנים. הוריו של נער בן 15 מצפון הארץ, שסבל מירידה בהישגיו הלימודיים, פנו למרכז הרפואי שיבא למרפאה הארצית לפנילקטונוריה – מחלה מטבולית שעלולה (בהיעדר טיפול) להביא כבר מגיל צעיר לירידה בכושר הקוגניטיבי, עד כדי פיגור שכלי, אפילפסיה או אוטיזם. אחותו בת ה-16 של הנער הייתה במעקב במרפאה זו מילדותה, כאשר לאחר לידתה זוהו אצלה רמות חורגות מהנורמה של החומצה האמינית פנילאלנין, המעידות על מצב של פניקלטונוריה קלה. באופן טבעי, חשדו הרופאים שהאח הצעיר לקה במחלה דומה.
ואולם לאחר בדיקות שנערכו לו, נמצאו אצלו אמנם – בדומה לאחותו – רמות פנילאלנין גבוהות, אך לא כאלה שמזוהות עם המחלה בביטויה הקלאסי. כמו כן, דגימות שנאספו מנוזל השדרה שלו העידו על פגיעה נוספת בפעילותם של מוליכים עצביים במוח, לרבות דופמין וסרוטונין, האחראים בין היתר על התנהגות ובעיות נפשיות.
בשלב זה התעורר אצל הרופאים החשד כי מדובר במחלה חדשה, שטרם תוארה בספרות הרפואית. "ראינו סימנים שדומים לפנילקטונוריה קלה, אבל כאלה המעידים על משהו מעט שונה", מספר פרופ' יאיר אניקסטר, מנהל היחידה למחלות מטבוליות בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים שבשיבא.
סריקה כוללת שנערכה לגנים של האח העידה על מוטציה בגן. "הסתובבתי בכנסים רפואיים כדי לחפש מישהו שמכיר מקרים נוספים של מוטציה בגן הזה, שבאה לידי ביטוי בהפרעות התנהגותיות ותנועתיות כמו שזוהו אצל הנער", מספר אניקסטר. הודות לחיפושיו, הוא הצליח לאתר חמישה מקרים דומים בגרמניה ובצרפת.
כך הגיעו הרופאים בסופו של דבר לאבחון המחלה החדשה, שניתן לזהותה בינקות ולהציע לה טיפול. המקרה תועד על-ידי אניקסטר ושותפיו במחקר טרי שפורסם השנה בכתב העת היוקרתי Journal of Human Genetics" "American, בשיתוף המכון הלאומי לבריאות בארה"ב.
ממיטת החולה למעבדה – וחזרה
מקרים כאלה, שבהם תגלית שנבעה מתצפית במרפאה הובילה למחקר מעבדתי שהצליח לזהות מחלה חדשה, הובילו להקמתו בשנה האחרונה של מכון חדש בשיבא – המכון לרפואה תרגומית בסרטן (Translational medicine). מטרת המכון היא "לתרגם" ולקדם גילויים שהחלו בתצפיות בקליניקה – למחקר מעבדתי. זה עובד גם בכיוון ההפוך: המכון מקבל גילויים מהמעבדה ודואג שניתן יהיה ליישם אותם על מטופלים בבית החולים.
פרופ' שלמה נוי משיבא מסביר: "אם רופא רואה תופעה מעניינת במחלקה הוא יכול ליזום עליה מחקר, ואם מדען מוצא תגלית מעניינת במעבדה – הוא יכול לחפש את היישום הקליני שלה. זו בדיוק היכולת של בית חולים מחקרי לשלב מדעי בסיס ברפואה עם מקצועיות קלינית".
במכון בשיבא ישנן מעבדות ויחידות מתקדמות במספר תחומי רפואה שצוברים תאוצה בשנים האחרונות, בהם גנומיקה, פרוטאומיקה (חקר החלבונים), ביואינפורמטיקה (לעיבוד מידע גנטי), ושילוב בין כימיה וביולוגיה, ושותפים בו רופאים וחוקרים משיבא מתחומים שונים.
אחד התחומים המקודם במכון החדש הוא חקר ה"טרנסקיפטום" (בקרה גנטית), שהחל להתפתח בעולם בשנת 2012. "בחקר הגנטיקה, ידוע כי מה שקובע את הביטוי של גנים בכל תא בגוף הוא שינויים אפי גנטיים", מסביר פרופ' גידי רכבי, מנהל מרכז שיבא לחקר הסרטן.
"עם זאת, חלקים של דנ"א מועתקים למקטעים קצרים המכונים RNI, המשמשים ליצירת אנזימים וחלבונים שקובעים את התכונות השונות של האדם. אנחנו מצאנו שישנם שינויים אפי גנטיים באותם מקטעי RNI, ופתחנו תחום מחקר חדש. מדובר ברמה חדשה של בקרה על הביטוי של הגנים, שבעתיד יש סיכוי טוב שניתן יהיה להשתמש בה כדי לפתח טיפולים תרופתיים למחלות שנגרמות כתוצאה מרמה זו".
תחום חקר הטרנסקריפטום נפתח לראשונה למחקר על ידי ד"ר דן דומיניסיני, סגן מנהל המרכז לחקר הסרטן בשיבא. במסגרת עבודת הדוקטורט שלו, פרסם דומיניסיני מאמר בנושא בכתב העת Nature, וזכה בהמשך בפרס יוקרתי מטעם כתב העת Science הניתן במסגרת חגיגות פרס הנובל.
בחודשים האחרונים כבר זיהו במכון לרפואה תרגומית צוות חוקרים בראשות דומיניסיני, ד"ר שרון מושקוביץ ופרופ' נינט אמריליו רמזים על קשר בין מחלות דגרטיביות כמו אלצהיימר, סרטן מסוגים שונים והשמנה לבין שינויים בטרנסקריפטום.
לאחרונה בוצעה במסגרת המעבדה לביואינפורמטיקה, הפועלת במכון, בדיקה עקב שני מקרים של ילדים עם הפרעות תנועה ועיכוב התפתחותי מהגדה המערבית, שאושפזו בשיבא לטיפול במצב של תחלואה חריפה וקשה ונפטרו.
ביואינפורמטיקה הוא מקצוע רב-תחומי שמשלב לא רק רופאים אלא גם מתמטיקאים, ביו-סטטיסטיקאים ואנשי מחשבים המשתלבים בפאנל רב-מקצועי יחד עם גנטיקאים, פתולוגים, רדיולוגים, כירורגים ואונקולוגים.
"בתצפית מעבדתית זיהינו שהמוטציה גורמת לשינוי מיקום של המיטוכונדריות בתאי הגוף. זה מוביל בשלב הראשון לפגיעה בתאי עצבים שבהם שינוי זה משמעותי יותר", מתאר פרופ' אניקסטר, "לדוגמה, כשמנוע של רכב נמצא במקום הלא נכון, עם חיבורים לא נכונים, האנרגיה לא תעבור לגלגלים. באופן דומה, פגיעה בחלבון TRAK1 מובילה לחוסר אנרגיה בתאי העצב ומכאן לחוסר תפקודם התקין. לכן, טיפול זה ממוקד לחלבון עם מיעוט תופעות לוואי ויכולת טיפולית טובה יותר".
השקעה של קרן ווהל
המכון לרפואה תרגומית הוקם כמרכז מצוינות בעקבות מענק של 6.5 מיליון דולר של קרן ווהל. המרכז הרפואי שיבא התמודד מול כל בתי החולים בישראל, ובחירתו – במסגרת מכרז מורכב ורב משתתפים – מהווה הכרה בינלאומית בשיבא כמרכז מוביל בתחום המחקר והטיפול בסרטן.
במסגרת המכון החדש נבנים בימים אלה ארבעה חדרי "סוויטות", המשמשים כמעבדות סטריליות במיוחד הנבנות על-פי תו איכות קפדני, בעלות של כ-500 אלף דולר לחדר אחד. הן כוללות מערכות מתקדמות לניקוי וניטור האוויר. "כשאנחנו מטפלים בחולים באמצעות תאים, עלינו להתייחס אליהם כמו אל תרופות ולעבוד בטכנולוגיות סטריליות ביותר", מסביר פרופ' רכבי.
במכון פועלת גם המעבדה הגדולה בישראל לשבבי DNA, וכן מקודם תחום המחקר החדש הקרוי "פרוטאומיקה" – חקר החלבונים והיכולת להציע טיפולים בעזרת שינויים בהרכב החלבונים ובפעולתם, למשל לאנשים עם מחלות נוירולוגיות כמו פרקינסון ואלצהיימר. לדברי פרופ' נוי, "אנחנו מתכוונים לשתף פעולה בתשתיות המכון עם חוקרים מאוניברסיטאות בארץ ובעולם ולשלב כוחות עם התעשייה לצורך קידום המחקר. מכון כזה ותשתית מדעית, פיזית ואנושית כזו – אין בשום מקום בישראל".
"למרכז הרפואי שיבא, בהיותו הגדול והמוביל בישראל, ישנה אחריות להוביל, לפרוץ גבולות ולהביא למטופלים את הרפואה הטובה והמתקדמת ביותר", מסכם פרופ' יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי שיבא. "תחום המחקר והרפואה מתקדמים כל הזמן. גילויים ומחקרים מובילים לטיפולים חדשים וההיפך. תופעות רפואיות שולחות את הרופאים למעבדה על מנת למצוא את ההסבר וכמובן את הפתרון. אנחנו בשיבא משקיעים במעבדות המחקר על מנת להעניק לרופאים-חוקרים שלנו את כל הכלים לפצח תעלומות ולהביא בשורה, בראש ובראשונה למטופלינו אבל גם לעולם המחקר והרפואה".
בשיתוף המרכז הרפואי שיבא
לפנייה לכתב/ת 
