בלי תרופות: מהו טיפול פסיכותרפי - ומי יכול להעניק אותו
הם לא בהכרח פסיכולוגים, אבל פסיכותרפיסטים יכולים להציע טיפול מסויים שמסייע בתהליכים נפשיים. מה ההבדל העיקרי בין השניים, איזה בעיות פסיכותרפיסט יכול לסייע לפתור - ומה חשוב שתדעו לפני שמתחילים בטיפול?
פסיכולוג ופסיכותרפיסט זה לא אותו דבר. פסיכותרפיה היא טיפול באמצעות שיחות, או בהגדרה רחבה יותר: "טיפול נפשי, מכוון, בהסכמה הדדית, בשיטות ואמצעים פסיכולוגיים מקצועיים מקובלים" – כך לפי הצעת החוק לפסיכותרפיה מ-1996.
פסיכותרפיסט אינו בהכרח פסיכולוג - הוא יכול להיות פסיכולוג, אך יכול להיות גם עובד סוציאלי, יועץ חינוכי או מטפל בהבעה. בנוסף אליהן יש גם טיפול באומנות, פסיכותרפיה משפחתית, מינית וזוגית; פסיכודרמה; פסיכותרפיה חיובית, גופנית, קבוצתית ועוד. לכן כשמגיעים לפסיכותרפיסט כדאי לברר מהם סוגי הפסיכותרפיה שבהם התמחה ואם זה מתאים לצרכים שלנו.
– כל עוד עבר הכשרה בפסיכותרפיה, לרוב בבתי ספר לפסיכותרפיה ואורכה הממוצע הוא כשלוש שנים. זאת בנוסף לתואר במקצוע הטיפולי אותו למד.
"סקירה של ההיצע האינטרנטי מגלה כי חלק מהמסגרות מציעות גם לימודי פסיכותרפיה שאינם אקדמיים, אלא כלימודי תעודה או לימודי המשך לבעלי מקצועות שונים, שאינם בהכרח אנשי טיפול. במסגרות אחרות יידרש תואר שני לפחות באחד ממקצועות הטיפול והלימודים יתפרסו לעיתים עד חמש שנים.
העיסוק בפסיכותרפיה לא מעוגן בחוק
בפועל, העיסוק בפסיכותרפיה לא עוגן עד היום בחקיקה, ולמעשה בעבר כל אדם היה יכול להציע טיפול פסיכותרפי – למעט פסיכולוגים. העיסוק בפסיכולוגיה מעוגן בחוק הפסיכולוגים, ועד לא מזמן אסר חוק זה על פסיכולוגים לעסוק בטיפול פסיכותרפי אלא אם הם פסיכולוגים קליניים.
פסיכולוגים חינוכיים, שיקומיים, התפתחותיים, רפואיים, תעסוקתיים וחברתיים - לא יכלו להיות פסיכותרפיסטים אלא אם עברו הכשרה מיוחדת לכך.
ואז הגיע תיקון 9-ב. מספר יבש למדי, אך הוא הסעיר את קהילת הפסיכולוגים. התיקון הזה לחוק הפסיכולוגים אמר שכל פסיכולוג יכול לתת טיפול פסיכותרפי אם הוא פסיכולוג מומחה. לפיכך כיום אנו יכולים ללכת לפסיכולוג חינוכי, התפתחותי, שיקומי, חברתי או אחר - ולקבל טיפול.
האם זה אומר שגם פסיכולוג ארגוני, למשל, יכול לטפל? "צריך לשים לב שבחוק רשום – 'לא יעסוק פסיכולוג בפעולה כאמור אלא אם הוא רשום בפנקס כבעל אותה מומחיות'", מדגיש יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, ד"ר מאיר נעמן. "פסיכולוג ארגוני יכול לתת ייעוץ לחברה, אבל זה לא יספיק כדי לעזור לאדם במצבים של תנודות רגשיות משמעותיות, אובדנות וכו', אלא אם הוא עבר הכשרה נוספת מתאימה לכך, למשל בפסיכותרפיה".
קיראו על מקצועות טיפוליים נוספים - בפרויקט "מישהו מטפל בך"
פסיכותרפיה - כל אחד יכול?
בהיעדר חוק, תאורטית כל אחד יכול היום להקים בית ספר לפסיכותרפיה ולקבוע מהו משך ההכשרה הרצוי ומהם הקריטריונים לקבלה, כך שגם אנשים בלי רקע בטיפול יוכלו להפוך לפסיכותרפיסטים בתום תוכנית ההכשרה. בפועל - מרבית בתי הספר כן מבקשים הכשרה בסיסית באחד ממקצועות הטיפול.
לפני מספר שנים יצאה ממשלת בריטניה ביוזמה ל"שיפור הנגישות לטיפול פסיכולוגי", ששמה לה למטרה טיפול בדיכאון ובחרדה בכמיליון מבוגרים בשנה ולמעשה להעניק טיפול חינם לכל מי שירצה בזה. מובילי היוזמה היו פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת אוקספורד, דיוויד קלארק, והכלכלן ד"ר ריצ'רד לייארד, חבר בית הלורדים.
"אם למישהו נשברת הרגל, הוא מקבל מייד טיפול, אבל אם יש לו נשמה שבורה – הוא בדרך כלל לא מקבל טיפול", הסביר אז ד"ר לייארד את מהות התוכנית. כדי להגשים את החזון הזה היה על בריטניה להכשיר הרבה מטפלים, וליתר דיוק אלף תרפיסטים, עובדים סוציאליים, בוגרי תואר בפסיכולוגיה. חלק מהעובדים בתוכנית הוכשרו בשנה אחת, בעיקר לתת עזרה עצמית מונחית, והם מכונים "עובדי רווחה פסיכולוגית" (PWP).
התוכנית הרחבה לא רק הגדילה את הצורך במטפלים בשירותי הבריאות - לפי "הניו יורק טיימס" היא תרמה גם לצמצום הסטיגמה שדבקה בפסיכותרפיה. ייתכן שהוסיפה לזה התגייסותם של בני משפחת המלוכה, הנסיך הארי, הנסיך וויליאם ואשתו קייט, שצולמו בסרטון דנים בחשיבתו של הטיפול הנפשי ומשתפים בהתמודדותם של הנסיכים עם מותה של אימם, הנסיכה דיאנה.
פסיכותרפיסטים בענף רואים בניסוי הזה עדות לכך שאפשרי בהחלט להעניק לאנשים פרה-מקצועיים הכשרה בת שנה, להגדיר שהם מטפלים רק בדיכאון וחרדה וכמובן ללוותם כל הדרך בהדרכה צמודה ובפיקוח. אפשרי - ואף מועיל להרחבת הנגישות לטיפול נפשי.
"פסיכותרפיה היא כמו אנטיביוטיקה – יש יותר מסוג אחד"
חשוב לשים לב כי פסיכותרפיה היא מושג רחב המתייחס לשיטות טיפול מגוונות. "פסיכותרפיה היא בעצם התמחות בטיפול. כמו שיש אנטיביוטיקה ויש בה כל מיני סוגים, כך גם תחת פסיכותרפיה יש מגוון סוגי טיפול", מסבירה ענת ליברמן, עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית CBT.
ליברמן מונה סוגים שונים של פסיכותרפיה, בהם פסיכותרפיה דינמית/פסיכואנליטית, שעיקרה התחקות אחר שורשי הילדות כדי להבין את הנפש, ופסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT), שעיקרה עבודה על שינוי מחשבות ופרשנות למציאות ודרכן שינוי הרגש וההתנהגות. בנוסף אליהן יש גם פסיכותרפיה משפחתית, מינית וזוגית; פסיכודרמה; פסיכותרפיה חיובית, גופנית, קבוצתית ועוד. לכן כשמגיעים לפסיכותרפיסט כדאי לברר מהם סוגי הפסיכותרפיה שבהם התמחה ואם זה מתאים לצרכים שלנו.
"לטיפול פסיכולוגי או לפסיכותרפיה אפשר להגיע דרך פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד סוציאלי. פסיכותרפיה יכולה להיות גם CBT וגם טיפול רגשי, mindfulness (מודעות קשובה לחוויות בכאן והעכשיו) ו-DBT (טיפול דיאלקטי-התנהגותי) – וכל אלו הם דברים מאוד שונים", מציין ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה ומנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז טל.
בנוסף, הוא מדגיש עוד היבט בבחירת המטפל שהוא מעבר לשיטת הטיפול: "הפרמטר הראשון הוא של התאמת הטיפול למטופל. אותה שיטת טיפול שנעשית ע"י מטפל עם סוג אישיות אחר, היא לפעמים טיפול אחר. יש מטפל שדוחף יותר לעשייה, יש מי שיותר יושב ומקשיב, יכולה להיות מטפלת אישה עם היסטוריה כזו, או מטפל גבר עם רקע שונה - ואותו טיפול יכולה להיעשות בצורה לגמרי אחרת.
"ההתאמה של אישיות המטפל לאישיות המטופל חשובה אף יותר משיטת הטיפול. בסופו של דבר מטופלים גם מגיעים לפי האופי של המטפל. פסיכיאטר מסוים יכול להיות יותר 'פושר' ונניח ייתן יותר תרופות - אז יגיעו יותר מטופלים שמחפשים 'פושריות'".
ד"ר מאיר נעמן מבקש לציין את חשיבותה של הפסיכותרפיה האינטגרטיבית: "בפסיכותרפיה אינטגרטיבית הרעיון הוא להתאים את השיטה הטיפולית למטופל ולא את המטופל לשיטה שהמטפל למד, כפי שלפעמים קורה", הוא מבהיר. לדבריו, בעבר רווחה בבתי ספר לפסיכותרפיה הנטייה ללמד בעיקר פסיכותרפיה דינמית, אבל כיום המצב שונה. "בבתי הספר הטובים לפסיכותרפיה נלמדות גישות נוספות ושונות, והמטפל שעובר את ההכשרה יכול לשלב בין יותר מגישת טיפול אחת".
לפנייה לכתב/ת 
