למה רובנו עדיין מתביישים ללכת לפסיכולוג?
תחום הטיפול בבריאות הנפש עודנו סובל מדימוי שלילי, והנפגעים העיקריים הם דווקא אלה שטיפול עשוי לשפר את חייהם במידה ניכרת, אך הם חוששים מהתווית שתדבק בהם. איך משתחררים מהסטיגמה ומה הצעדים הראשונים שצריך לקחת כדי להרגיש יותר טוב. הפסיכולוגים יעל לב ודני דרבי שופכים אור על התחום האפור
תוויות שליליות על תחום בריאות הנפש הן תופעה שעדיין קיימת, גם ב-2017. אנחנו, כמטפלים, נתקלים לא פעם גם בהשלכה נוספת של התוויות הללו, הרסנית לא פחות מהתווית החברתית: אנשים מפנימים את התווית השלילית שהחברה מדביקה, תווית שעשויה להיות אמיתית או משוערת, ומתייחסים לעצמם בהתאם.
השפעה אחת היא פגיעה בדימוי העצמי, כשחלק מהאנשים רואים את עצמם כפגומים או חלשים, ומנבאים שכך גם אחרים יתייחסו אליהם. השפעה אחרת היא הימנעות מעשיית דברים שיכולים לעזור לי, בשל מחשבה שעשייתם אומרת שיש לי בעיה, או בשל פחד מההשלכות. בכתבה זו נעסוק בהשפעה השנייה, וננסה לתת חומר למחשבה לאנשים המתמודדים עם משבר נפשי או הפרעה פסיכיאטרית ומתקשים לפנות לטיפול שיכול לסייע להם בשל מחשבות אלו.
עוד כתבות ומידע מקיף על טיפולים ומטפלים בתחום בריאות הנפש בפרויקט "מישהו מטפל בך" בערוץ הבריאות
ואם תהיה לכם מחלת לב ולא תטפלו בה, היא תיעלם?
שמעתי פעם ממטופלת משפט שמצא חן בעיני מאוד "אם כואב הראש, לוקחים כדור נגד כאבי ראש. אם כואבת הנפש, לוקחים כדור". חלק מהאנשים מחזיקים בגישה פרקטית זו – אם יש בעיה, עושים את מה שצריך כדי לפתור אותה. זה יכול להיות לקחת טיפול תרופתי, זה יכול להיות טיפול פסיכולוגי, זה יכול להיות שינוי באורח החיים, כל פתרון בהתאם לאדם ולקושי שעמו הוא מתמודד. אולם, למרבה הצער, זו לא הגישה היחידה, ואנשים רבים נרתעים מלקבל את הטיפול שיסייע להם.
"זאת לא גאווה גדולה ללכת לפסיכולוג", "לא הצלחתי להתמודד לבד, אני חלש", "המזכירה מסתכלת עלי כאילו אני משוגע" - כל אלה הן דוגמאות לאמירות ששמענו ממטופלים, וצריך לזכור שהם אנשים שבחרו להגיע לטיפול, גם אם זה קשה להם. יש אנשים שסובלים בזמן שיש טיפול שיכול לעזור להם, ולא פונים לטיפול כי "פסיכולוג זה לאנשים דפוקים", "אני יכול להסתדר לבד", "אני לא רוצה להתעסק עם זה", "אני לא רוצה להשקיע זמן או כסף בטיפול", וכן הלאה.
גם אם חלק מהאמירות שלעיל נראות לכם הגיוניות, בואו ננסה לעשות את התרגיל הבא - נחליף את התחום, ונעבור מבריאות הנפש לאורתופדיה, לאדם הסובל מכאבי גב הפוגעים בצורה ניכרת באיכות חייו ותפקודו: "אורתופד זה לאנשים דפוקים", "אני יכול להסתדר לבד", "אני לא רוצה להתעסק עם זה", "אני לא רוצה להשקיע זמן או כסף בטיפול". גם כאן ההשלכות הן שהאדם לא יטפל בעצמו, אלא שהפעם הוא לא יטפל בכאב גב ולא בקושי "נפשי". מה אתם חושבים על זה עכשיו?
מה תחשבו על אדם שנעדר מהעבודה בשל בעיה פיזית לא מטופלת, לא נוהג, מבלה פחות עם ילדיו, ממעט לפגוש חברים וכן הלאה בשל אותה בעיה? מה תחשבו על אדם הסובל מאותה בעיה, אך מטפל בה, ולכן היא אינה פוגעת בתפקודו ואיכות חייו באותה רמה? איזו התנהלות נראית לכם טובה יותר? ועכשיו, מה תחשבו על אדם שנעדר מהעבודה, אינו נוהג וכן הלאה בשל בעיה בתחום בריאות הנפש? מה תחשבו על אותו אדם הסובל מאותה בעיה אך השפעתה על חייו פחותה כיוון שהוא מקבל טיפול מתאים?
בעיות לא נוטות להיפתר מעצמן. יתרה מכך, פעמים רבות הן נוטות להחמיר ללא טיפול. כך, באופן פרדוקסלי, חייהם של אנשים שאינם רוצים להכיר בבעיה ולטפל בה, מושפעים ממנה הרבה יותר מאנשים המכירים בבעיה ומטפלים בה.
אם אתם נמצאים במצב כזה, תעשו עצירת חשיבה: איך חיי מושפעים כרגע מהבעיה? איך הם יכולים להיראות אם הבעיה תצטמצם? אם אתם לא מרוצים מהמחיר שאתם משלמים כיום, כדאי לשקול פנייה לטיפול. נכון, זה לא קל לכם מהסיבות שתיארנו ומסיבות רבות נוספות, אבל גם לא קל לחיות במצב הנוכחי. אין הכוונה שתרימו טלפון לפסיכולוג או פסיכיאטר מיד כשתסיימו את הכתבה. שינוי עמדות הוא לא דבר פשוט, וכדאי לגלגל את המחשבה בראש, להתרגל אליה לאט לאט ולאסוף מידע על הנושא.
יש הרבה דרכים לפנות לטיפול
מלבד התווית השלילית על עצם הפנייה לטיפול, רבות הן גם הדעות הקדומות שנוגעות לאופן הטיפול ולתוכנו. למשל: "הטיפול יימשך שנים", "אני אהיה חייב לקחת תרופות שיגרמו לי לתופעות לוואי קשות", ועוד.
בפועל, קיימים סוגים רבים ושונים של טיפולים. השגת מידע על הטיפול בבעיה יכולה להיות חשובה ומעודדת. האופציות להשגת מידע הן רבות, אך לעתים המידע הזמין אינו מדויק, כך שחשוב לשים לב לאמינות המידע.
לאחר שאספתם מידע והבנתם פחות או יותר מה האופציות העומדות בפניכם ואילו מהן נראות לכם רלוונטיות עבורכם, רצוי לפנות למטפל/ת בתחום בריאות הנפש על מנת לקבל פרטים מדויקים יותר על הטיפול, וככל הנראה גם לקבל מענה לחששותיכם.
כמובן שאפשר לפנות מראש ישירות למטפל/ת, אך מגוון וריבוי שיטות הטיפול הנהוגות כיום הוא גדול, וייתכן שבאופן טבעי המטפל יהיה מוטה לשיטה בה הוא עוסק, כך שאיסוף מידע מקדים יכול לכוון אתכם לסוג הטיפול המתאים לכם לדעתכם. במידה שאיסוף מידע בצורה עצמאית אינו השיטה המתאימה לכם, ואתם חוששים מפנייה לאיש טיפול או אינכם יודעים כיצד לאתר מטפל מתאים, אתם יכולים לפנות לרופא המשפחה.
רופאי משפחה הם בעלי ידע בסיסי לפחות (ולפעמים הרבה יותר) בתחום בריאות הנפש, כך שרופא המשפחה יוכל לספק לכם מידע ראשוני ולהפנות אתכם לגורמים הרלוונטים.
הכותבים הם יעל לב ודני דרבי ממרכז קוגנטיקה