סקר: מה מפריע לנשים בבדיקה גינקולוגית

בהיעדר נתונים עדכניים בקרב נשים ישראליות, ביצעה "קרן בריאה" סקר שבו השתתפו יותר מ־6,500 נשים ממגוון גילים ומגזרים. השאלון עסק בחוויה הסובייקטיבית של נשים במהלך הבדיקה (רמת כאב, מבוכה וטראומה), בצורת התנהלות הבדיקה בפועל ובדרכים אפשריות לשפר את חווייתן.

מהממצאים עולה שטיב התקשורת בין האישה לרופא או לרופאה — בדגש על מתן אזהרה לפני פרוצדורות כואבות, מתן הסבר מקדים על אודות הבדיקה ומתן מענה לשאלות — נמצא כגורם משפיע ביותר על החוויה בבדיקה הגינקולוגית. הליכים הקשורים לפרטיות במהלך הבדיקה דורגו על ידי הנשים במקום השני בחשיבות.

נושאים נוספים שעלו במחקר כמשפיעים על חוויית הטיפול נגעו לנוחות של האישה במהלך הבדיקה: הימצאות מתלה לתליית בגדים, טמפרטורה נעימה של החדר ושל מכשיר הבדיקה, נגישות לנייר ניגוב ולתחבושות והצבת מראה לטובת התארגנות לאחר הבדיקה. כמו כן העלו הנשים צורך להתייחס למקומה האקטיבי של המטופלת.

עבור הקבוצה הגדולה ביותר של נשים שענו על השאלון, 47.1%, הבדיקה הגינקולוגית נחווית כאירוע מביך. 35% מהנשים חוות אותה ככואבת, והיא אפילו נחווית כטראומטית — 18.6% מהנשים. הנתונים האלה מסבירים אולי את שיעור המעבר הגבוה בין הרופאים והרופאות — כמחצית מהנשים דיווחו על מעבר בין חמישה גינקולוגים או יותר במהלך חייהן. התחלופה מושפעת בעיקר מתחושת חוסר נוחות של האישה מאופן ביצוע הבדיקה.

שיפור התנאים במהלך בדיקה גינקולוגית

בעקבות הממצאים ב"קרן בריאה" פועלים כעת יחד עם קופות החולים לגבש פרוטוקול בדיקה אחיד ולשפר את התנאים הפיזיים במרפאות. בנוסף, הם מבקשים ממשרד הבריאות להטמיע את התובנות בהליך ההכשרה לרופאי נשים. "החלטנו לערוך סקר כי רצינו לשמוע מנשים איך הן חוות את הבדיקה הגינקולוגית. לא חשבנו שכל כך הרבה נשים תשתתפנה — בתוך יום היו מעל 1,400 נשים שענו על הסקר, ובסך הכל מעל 6,500", הסבירה שרה טנקמן, המייסדת והמנהלת של “קרן בריאה”.

"מדובר במספרים חסרי תקדים. בלי להתכוון יצרנו את הסקר הכי גדול ומקיף בעולם בנוגע לבדיקות גינקולוגיות. זה מעיד בעיניי על כמה הנושא בוער בקרב נשים, על זה שנגענו בעצב חשוף. בדיקות גינקולוגיות יכולות להיות מביכות, מורכבות ולא נעימות, ואת זה רצינו להציף, כמו גם המלצות לשיפור המצב". לדבריה, היא מעודדת מהנכונות לשיתוף פעולה ומהתגובות החיוביות במערכת הבריאות.

"המחקר הנוכחי מספק לנו מראה שבה נשים ישראליות נותנות לנו משוב רב־ערך ומאפשרות לנו להבין טוב יותר את הפערים בין הרצוי למצוי", אומר פרופסור־משנה עידו שולט, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר במרכז הרפואי רמב"ם ויו"ר סניף צפון של האיגוד הישראלי למיילדות ולגיניקולוגיה שליווה את כתיבת הדו"ח. "המסר העיקרי הוא כי באמצעים פשוטים יחסית, שאינם דורשים השקעה משמעותית, ניתן לשפר את החוויה שאינה פשוטה בעליל של הבדיקה הגופנית". לדבריו "שיעור ההיענות הגבוה לשאלון מראה כי הנושא חשוב למטופלות ולפיכך מחייב גם אותנו הרופאים בלמידת התוצאות וביישומן".

ד"ר לנה שגיא־דאין, רופאת נשים בכירה וגנטיקאית בבית־החולים כרמל, הוסיפה: "כוונת הדו"ח היא לחלוטין לא לבקר את הצוות הרפואי, אלא לגרום לנו לראות את הדברים מנקודת המבט של המטופלת. הממצאים יכולים להביא לשינוי, וכל שינוי קטן יכול לשנות את החוויה של האישה שעל המיטה".