פריצת דיסק: התסמינים, הטיפול ואיך לרפא בלי ניתוח
חלק גדול מהאוכלוסייה יסבול בשלב כלשהו מפריצה בדיסק שממוקם בין חוליות עמוד השדרה. לתופעה יכולות להיות דרגות חומרה שונות - החמורות בהן יגיעו לכאבים בלתי נסבלים, איבוד שליטה על הסוגרים ותופעות נוירולוגיות שונות. איך מזהים פריצת דיסק, ממה היא נגרמת ומתי חייבים לפנות לרופא? פיזיותרפיסטים מסבירים
פריצת דיסק מתרחשת כשיש הפרעה במבנה האנטומי של אחד או יותר מהדיסקים הממוקמים בין חוליות עמוד השדרה. מבנה הדיסק נוזלי ורך מפנים, ומבחוץ הוא מוקף טבעת סיבית. כאשר החלק הרך פורץ או אף דוחף את הטבעת הסיבית שמסביבו, נגרמת תופעה שמכונה בלט, או פריצת דיסק - בהתאם לרמת החומרה.
דיסק פרוץ עלול לגרות את העצבוב באזור והתוצאה עלולה להתבטא בכאב, נימול, עמימות תחושתית או חולשה של הגפה העליונה או הגפה התחתונה - בהתאם לגובה הפריצה בעמוד השדרה. במידה שהבלט או הפריצה מתרחשים בעמוד השדרה הצווארי, הסימפטומים יופיעו בגפה העליונה. במידה ומדובר בחריגה בגבולות עמוד השדרה המותני, התופעות יופיעו בהכרח בגפה התחתונה.
באותה הנשימה ניתן לומר כי ישנם אנשים שאינם חווים סימפטומים כלל כתוצאה מבלט דיסק או פריצה. כמו כן, מרבית האנשים המאובחנים עם פריצת דיסק אינם זקוקים לטיפול כירורגי על מנת לטפל בתופעה ובסימפטומים. יש לזכור שממצא של בלט דיסק בהדמיה יכול להיחשב ממצא תקין מאחר שהוא אינו בהכרח מחייב הופעתם של כאבים.
כאבי גב תחתון ללא הקרנה, שמקורם בבעיית דיסק, נחשבים לרוב לכאבים מכאניים שקל לטפל בהם באמצעות פיזיותרפיה. כאשר כאבי הגב התחתון מופיעים עם הקרנה זה מעיד על מעורבות ופגיעה עצבית. כל עוד אין לנו פגיעה עצבית שגורמת לחולשה שרירית, איבוד רפלקסים או ירידה תחושתית ניתן לטפל בכאבים בגב באופן שמרני.
הסיבות לפריצת דיסק
פריצת דיסק עלולה להיגרם מתנועות חוזרות לעמוד השדרה הכוללות לרוב שילוב של תנועת כיפוף יחד עם רוטציה (תנועה סיבובית). חשוב לדעת כי הלחץ בתוך הדיסק גובר כאשר אנו עומדים ומתכופפים לפנים, ואותו הלחץ ידחוף את מרכז הדיסק הנוזלי אל ההיקף שלו. לחץ גבוה יגרום לפריצת הדיסק אל מעבר לטבעת הסיבית עד כדי שעשוי להשפיע על מערכת העצבים.
כמו כן, פריצת דיסק עלולה להיות תוצאה של שינויים ניווניים מתקדמים הנובעים מעייפות החומר, כאשר עם הגיל חלים שינויים בתכולת הנוזל הדיסקוגני. עובדה זו הופכת את הדיסק לגמיש פחות ופגיע יותר לקרעים. הגורם הפחות שכיח לפריצת דיסק הוא טראומה כגון חבלה.
קראו גם:
עם 3 פריצות דיסק: כך השחייה הצילה את ד"ר גל
ניתוח פריצת דיסק: מה הסכנות ומתי תעמדו על הרגלייםאיך מעלימים פריצת דיסק? מסע הייסורים של עדי
תסמינים של פריצת דיסק
דיסק יכול לפרוץ בגב התחתון, אך יכול לפרוץ גם בצוואר. הסימפטומים האופייניים הינם:
כאב של הרגל או של היד - בהתאם לגובה פריצת הדיסק. במידה שפריצת הדיסק קיימת בעמוד השדרה המותני הכאב יופיע באזור הישבנים, הרגל האחורית ואפילו עד הקרסול. במידה ומתרחשת פריצת דיסק צווארי הכאב יופיע לרוב באזור הכתף והאמה. שטח ההקרנה תואם את חומרת הפריצה.
ליקוי בתחושה כגון נימול או עקצוץ: בהתאם לגובה הפגיעה ובמידה וקיימת מעורבות עצבית, כך יופיעו גם הפרעות התחושה.
חולשה של הגפיים בהתאם לגובה וצד הפגיעה העצבית במידה וקיימת. חולשה יכולה לבוא לידי ביטוי תפקודי כגון מעידה או קושי בהחזקה והרמת חפצים.
הכאב וכן השינויים בתחושה יכולים להיות גם מקומיים בלבד. הסימפטומים יכולים להיות ממוקדים - ואז הכאב ייחשב מרכזי, ואם קיימת מעורבות עצבית, הסימפטומים יופיעו גם לאורך הגפה. לפיזור הכאב יש משמעות קלינית.
חשוב לחזור ולציין כי גם אם קיימת בעיה דיסקוגנית, כגון בלט או פריצה, לא חייב להיות לכך ביטוי קליני. גם אם יש ממצאים בהדמיה אין זה אומר שבהכרח יופיעו כאב, חולשה או ליקויי תחושה.
גורמי הסיכון לפריצות דיסק
כיום יודעים שקיימים מספר גורמים שתורמים לאפשרות לפריצת דיסק. ראשית, ישנה חשיבות לעיסוק העיקרי של האדם. במידה שמדובר בסוג עבודה פיזית הדורשת כיפוף לפנים מספר רב של פעמים במהלך היום, או גרוע מכך - כיפוף משולב בתנועת סיבוב של עמוד השדרה כגון מטפלים, אנשי תחזוקה ועוד, אזי הסכנה לפריצת דיסק גוברת.
תנועות חוזרניות של דחיפה או הרמת חפצים אופייניות לסוגי עבודה שונים וגם הן תורמות לפריצת דיסק. אפשרות זו גוברת אם הפעולות שהאדם מבצע אינן מבוקרות ונעשות באמצעות הגב עצמו, במקום להיעזר לדוגמא בשרירי הרגליים. שנית, כיום ידוע כי קיים קשר בין משקל לבין הנטייה לפריצת דיסק. כמו כן, קיים דיון בנוגע לקשר בין פריצת דיסק לתורשה גנטית.
איך מזהים פריצת דיסק?
יש לדעת כי החמרה בסימפטומים, כגון הופעת חולשה או ליקוי תחושתי וכן פגיעה בשליטה על הסוגרים או חוסר תחושה בפיזור של אוכף (בין הירכיים, אזור פי הטבעת ואחורי הרגל), דורשת פנייה מיידית לרופא. סימנים וסימפטומים אלו עשויים לרמוז על פגיעה ולחץ של הדיסק על החלק העצבי התחתון של חוט השדרה הנקרא "זנב סוס". פגיעה באזור זה דורשת התערבות מיידית שכן היא עשויה להסתיים בשיתוק מלא של הגפה התחתונה.
בדיקה קלינית לאבחון דיסק פרוץ תכלול הסתכלות, מישוש, טווחי תנועה, כוח שרירים, בדיקת תחושה, בדיקת רפלקסים וניתוח יציבה והליכה. לרוב לצורך האבחון נזדקק לבדיקה קלינית ותשאול סובייקטיבי בלבד.
ניתן במידת הצורך לשלוח להדמיה. יש לזכור שבדיקות ההדמיה הרלוונטיות הן סי טי והדמיה מגנטית כיוון שצילום רנטגן עוסק ומזהה פתולוגיות גרמיות של העצמות, ובמקרה זה, אין מדובר בכך.
צילום הרנטגן כן מסוגל לשלול ממצאים של שברים, גידולים, סטיות יציבה של עמוד השדרה וזיהומים בעצמות, אך הצילום לא ייתן מענה לקיומן של בלטי או פריצות דיסק. קיימת קורלציה נמוכה מאד בין ממצאים קליניים ובדיקות הדמיה. המשמעות היא שגם אם קיים ממצא של דיסק בולט או פרוץ ,אין זה בהכרח אומר כי האדם יסבול מתסמינים קליניים. עובדה זו מחזקת את הבחירה השמרנית בטיפול, ביחוד וכמובן אם הסימנים הקליניים אינם נוירולוגים חריפים.
טיפול בפריצת דיסק באמצעות ניתוח
מטרת הטיפול בפריצת דיסק וכאבי הגב, ולעיתים ההקרנה לגפה הרלוונטית, הינה לשפר את איכות חייו של האדם הסובל מכך. אי לכך קיימות מספר אפשרויות ובהתאם לחומרת הבעיה ולתפיסה שלה, כך גם יוחלט על תכנית הטיפול.
אחוז לא גדול של אנשים הסובלים מפריצת דיסק יזדקק לטיפול התערבותי ניתוחי. לרוב אלו אנשים הסובלים במשך זמן רב, ומתלוננים על סימפטומים משמעותיים של כאב בדרגה גבוהה והשבתה מפעילות יומיומית.
אנשים בעלי תופעות נוירולוגיות חריפות כגון איבוד או קושי בשליטה על סוגרים או סימנים נוירולוגיים משמעותיים כגון איבוד תחושה וחולשה בגפה הרלוונטית לגובה הפגיעה, גם נמצאים בקטגוריה להחלטה ניתוחית.
הטיפול הניתוחי יכלול הוצאה של החלק הפרוץ של הדיסק. פחות שכיח כי יוצא הדיסק במלואו. במידה וכתוצאה מהניתוח מתקיימת חוסר יציבות בגובה הרלוונטי של עמוד השדרה, יוכנס מקבע לייצוב. נדיר כי יוכנס דיסק מלאכותי במקום זה שהוסר. לאחר הניתוח קיים פרוטוקול טיפולי שמרני בפיזיותרפיה על מנת להשיב את הגוו לתנועתיות ולכוח הרצויים ואת המנותח לתפקוד מלא.
טיפול בפריצת דיסק ללא ניתוח
הטיפול השמרני בפיזיותרפיה הוא הטיפול השכיח יותר - בשילוב עם טיפול תרופתי לכאבי גב וסימפטומים הנובעים מפריצת דיסק. על הטיפול התרופתי ימליץ הרופא והוא יכלול מגוון של אפשרויות שמטרתם להפחית כאב ולנסות ולנרמל תחושה. קבוצות התרופות המומלצות נעות בין תרופות נוגדות כאב שאינן דורשות מרשם רופא ועד נרקוטיקה וסטרואידים שכן דורשים מרשם.
הטיפול השמרני בפיזיותרפיה יכלול הורדת כאב באמצעים שונים כגון אלקטרותרפיה (זרמי חשמל), טיפול מנואלי, תרמותרפיה (שימוש בחום וקור) ואף דיקור מערבי. בנוסף, נדרש הפיזיותרפיסט לאפשר תנועתיות מרבית של עמוד השדרה מבלי להחמיר את הסימפטומים.
לרוב סוג זה של טיפול יתמקד במרכוז דיסקוגני - בו העיקרון הוא להפחית את הכאב בגפיים ולמרכז אותו לגב עד היעלמותו. תוכנית הטיפול תתמקד גם בשמירה על כוח שרירים מרכזי של הגוו ובקרה מוטורית על התנועות בגפיים.
את הטיפול תשלים הסתכלות ביומכאנית על הגוף בנשיאת משקל, שכן קיים קשר מבוסס מחקרית בין המתרחש בכפות הרגליים לבין האגן ועמוד השדרה המותני. בהתאם לכך ובמידת הצורך, ימליץ המטפל על מדרסים והנעלה מתאימה.
הטיפול השמרני בפיזיותרפיה בפריצת דיסק וכאבי גב יכול לכלול גם טיפול הידרותרפיה שישלים את הטיפול - אך לא במקומו.
הכותבים הם אילנית אברון MSc.PT וסאם חמיס MSc.PT, איימקס - המרכז הישראלי לניתוח תנועה וספורט
לפנייה לכתב/ת 
