נתונים מדאיגים: מחסור חמור במספר הרופאים המרדימים בישראל
מחקר בינלאומי חדש שפורסם באחרונה מצביע על מצוקה חמורה במספר המרדימים בעולם. על פי הנתונים, ישראל מדורגת באחד המקומות הנמוכים ביותר באירופה, במקום ה-35 מתוך 42 מדינות. פרופ' בנימין דרנגר, יו"ר איגוד הרופאים המרדימים בישראל: "חוסר במרדימים הוא בעיה המשפיעה על כלל המערכת: פחות ניתוחים, תורים בלתי סבירים לניתוח ורמת שירות ירודה"
מחקר חדש שפורסם בימים האחרונים בכתב עת של איגוד המרדימים הבינלאומי מצא כי קיים מחסור עולמי חמור ברופאים מרדימים. המחקר מתייחס לשנים 2015-2016 ומטרתו הייתה לבחון את שיעור הרופאים המרדימים במדינות שונות ברחבי העולם על מנת לגלות באלו מהמדינות קיימת מחסור חמור באנשי מקצוע בתחום.
מדובר במחקר שנחשב למקיף ביותר שנערך עד היום בתחום ובמהלכו נאספו נתונים מ-153 מדינות מתוך 197 שחברות בארגון הבריאות העולמי שמהווים 97.5% מאוכלוסיית העולם.
חסרים יותר מ-130 אלף מרדימים ברחבי העולם
המחקר הראה שעל מנת לפתור את מצוקת הרופאים המרדימים ברחבי העולם יש צורך בעוד 136 אלף אנשי מקצוע כאלו על מנת לתת מענה הכרחי ומיידי לצורך שקיים כעת בעולם.
על פי הערכות של החוקרים, שיעור הרופאים המרדימים בעולם צריך לעמוד על לפחות 5 על כל 100 אלף נפשות. על מנת להגיע ליעד הזה עד שנת 2030 יש צורך לעודד רופאים לבחור בתחום ההרדמה ולהוסיף תקנים נוספים.
על פי הממצאים – באופן לא מפתיע – המחסור העיקר קיים במדינות עולם שלישי. בבחינה של המדינות המפותחות ישראל מדורגת באחד המקומות הנמוכים ביותר באירופה - במקום ה-35 מתוך 42 מדינות.
בראש הרשימה ממוקמת שוויץ עם 54.22 רופאים על כל 100 אלף נפש, אחריה ניצבת אוסטריה עם 39.34 רופאים מרדימים ודנמרק עם 33.36 רופאים. בתחתית הרשימה מדורגות טורקיה (8.9), רומניה (7.18) ובוסניה הרצגובינה (6.04) רופאים לכל 100 אלף תושבים.
"המחסור - בעיה המשפיעה על כל המערכת"
חשוב לציין כי רופא מרדים מעורב כמעט בכל ניתוח ומספר הרופאים המרדימים יכול להשפיע על התנהלות כל עולם הרפואה. כאשר אין רופא מרדים זמין בבית החולים – לא ניתן לבצע פרוצדורות רפואיות פשוטות ומורכבות.
רופא מרדים הוא האחראי על פעולת הרדמת מטופל במהלך הניתוח בין אם מדובר בהרדמה כללית או אזורית. בנוסף למתן חומרי ההרדמה למטופל לפני ההליך הכירורגי, הרופא המרדים גם אחראי על ניטור מצב החולה והשגחה על מערכות החיים הקריטיות כמו: מדדי לחץ הדם, קצב הלב, הנשימה, תפקוד הכליות והמוח ומדדים נוספים החיוניים לתפקוד התקין של הגוף ולהצלחת הניתוח.
פרופ' בנימין דרנגר, יו"ר איגוד הרופאים המרדימים בישראל, אומר: "ההרדמה היא לא עוד מקצוע רפואי, היא צוואר הבקבוק של המערכת כולה. חוסר במרדימים הוא בעיה המשפיעה על כלל המערכת: פחות ניתוחים, תורים בלתי סבירים לניתוח ורמת שירות ירודה".
לדבריו, כאשר צרכי האוכלוסייה לשירותי הרדמה גדלים והאוכלוסייה גם מזדקנת, ומנגד כמות הפעולות הרפואיות שמחייבות מרדים – מצנתורים, דרך MRI ועד לטיפול בכאב הנגרם מטיפולים אונקולוגיים – רק הולכת וגדלה, נוצרת בעיה.
"בעוד שבחלק מבתי החולים במרכז החוסר לא מורגש, הרי שבמרבית בתי החולים בארץ מדובר בבעיה מהותית, וככל שמרחיקים לפריפריה הבעיה הופכת לקריטית. מנהלי בתי החולים בפריפריה מצפים שמרדימים ייקחו על עצמם יותר ויותר מטלות, ללא שישקיעו בתוספת כוח אדם להרדמה", מוסיף פרופ' דרנגר שסבור שישראל צריכה ליישר קו עם העולם המערבי וליצור את התנאים להפיכת המקצוע לאטרקטיבי יותר, בטרם תמצא עצמה מול שוקת שבורה.
לפנייה לכתב/ת 
