איך ריפוי בעיסוק משפר את התפקוד בכל תחומי החיים
מה מבדיל בין ריפוי בעיסוק ובין תחומי טיפול אחרים כמו פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וריפוי באמנות, למשל? כיצד ריפוי בעיסוק יכול לעזור למטופלים לבצע התאמות בסביבת החיים שלהם ומדוע המרפאות בעיסוק נקראות "סיירת המטכ"ל של התחומים הפרה-רפואיים"? איה חסדאי, מרפאה בעיסוק, מפרטת
ריפוי בעיסוק הוא מקצוע שבדומה ל-GPS מנווט אותנו בחזרה לתפקוד ומייצר עבורנו את מסלולי ההשתלבות חזרה לחיים: לתפקוד מיטבי בזוגיות, במשפחה, בלימודים, בעבודה.
לא רבים יודעים, אבל תנאי הקבלה למקצוע מרפאים בעיסוק ותהליכי ההכשרה הם מהתובעניים ביותר בתחום הפרה-רפואי בישראל ונובעים מעמידה בקריטריונים בינלאומיים, כך שאוכלוסיית המרפאים בעיסוק הם מעין סיירת מטכ"ל שמורכבת ברובה מנשים.
לא אחת מתבלבלים בין מרפאות בעיסוק למרפאות באמנות ועיסוקים נוספים, ודומה שגבולות המקצוע לא רק שהיטשטשו אלא שיש צורך לייצר הטעמות של הרגולטור, שיסירו את מעטה הסודיות.
איך הריפוי בעיסוק עוזר בחישוב מסלול ההתערבות הנכון לאדם?
1. נאסוף מידע ליצירת פרופיל עיסוקי: נבדוק היכן יש קושי בשמירה על שגרה בתחומי החיים, בבצוע מטלות ותפקידים.
- איך בוחרים את הטיפול הנכון עבורכם? היכנסו לפרויקט המטפלים הגדול של ynet בריאות
2. נעריך את הכישורים הנדרשים כדי לבצע את תפקידי היום-יום: פיזיים-חושיים, קוגניטיביים, רגשיים, חברתיים, התנהגותיים. קוגניציה ומטה-קוגניציה כגון: קשב, תפיסה, זיכרון, התמצאות, תפקודים ניהוליים, יכולת למידה ומיומנויות קוגניטיביות נוספות.
3. נעריך השפעת גורמים סביבתיים על התפקוד, כגון: אנשים ומבנה פיזי - מערכות תמיכה וחסמים, הקשרים תרבותיים ותזמון.
כלל הנתונים הללו יחושבו לכדי מסלול התערבות, שמטרתו לשפר את יכולת האדם להשיג שליטה מחודשת בחייו. בבחירת המסלול יילקחו בחשבון שאר המטפלים ואם נדרש נתייעץ עמם. בכל מפגש נחשב מחדש את הנתונים ונעדכן את מסלול הטפול בהתאם.
יש צורך בחישוב מסלול חדש? נבצע זאת במעורבות מלאה והחלטה משותפת עם המטופל. אופן ההכשרה והיקפה מעניקים למרפאות בעיסוק ראייה כוללת, כך שנקודת מבטן תתחיל במטופל ותצא ממנו לעבר חייו.
להבדיל מפסיכולוגים, מאמנים ומטפלים אחרים שמתבוננים במטופל שנמצא בחדר, המרפאות בעיסוק לא יסתפקו בהתבוננות, הן יובילו את האדם מהחדר אל הדרך המחכה לו. המרפאה בעיסוק תקבע מטרות ויעדים מדידים לשיפור ההשתתפות הפעילה בחיי היום-יום: כישורי למידה ויישומם בקורס מקצועי, לימודים לתואר או בעבודה, כישורי חשיבה וניהול, שיפור התקשורת הבינאישית והמשפחתית והתאמת הסביבה או המטלות ליכולותיו וצרכיו של האדם להשגת תפקוד מרבי.
תחומי המיומנות של מרפאות בעיסוק
• בריאות הנפש ופסיכיאטריה, ובכלל זה מודלים מבוססי תפקוד ועיסוק, ביצוע הערכות, אבחונים וניתוח תוצאות.
• התחום הקוגניטיבי והנוירו-קוגניטיבי, ביצוע הערכות וניתוח תוצאות.
• דרכי הטיפול בהפרעה סנסורית-מוטורית-קוגניטיבית ואינטגרציה בין התחומים.
• גישות פסיכולוגיות ונוירופסיכולוגיות להתערבות טיפולית בבריאות הנפש.
• תיאוריות, גישות ומודלים עדכניים לעבודה בקבוצות.
• ריפוי בעיסוק לילדים ונוער וגישות התפתחותיות (במיוחד בבריאות הנפש בילדים ונוער).
• זיהוי וניהול מצבי סיכון בבריאות הנפש.
• תפיסות עדכניות בבריאות הנפש ושיקום, כגון: תפיסת ההחלמה והשילוב.
• הכרת סל השיקום ושירותי השיקום הניתנים במסגרת חוק שיקום נכי נפש בקהילה ומיצוי זכויות בביטוח לאומי ומשרדי ממשלה אחרים.
• טכנולוגיות מתקדמות.
• ביצוע התאמות ושינויים בסביבות המגורים, העבודה וסביבות חיים אחרות.
איך בוחרים מרפאה בעיסוק?
עכשיו כשהבנו שגם טיפול רב צוותי לא יהיה שלם בלי מרפאה בעיסוק, שתנווט אותנו באופן מדויק למחוז חפצנו, איך נבחר את המרפאה בעיסוק שמתאימה לנו?
1. כימיה - כל אחד יגדיר כימיה בדרך שלו אבל אין תחליף להרגשה נוחה ובטוחה. חשוב לבדוק עם המרפאה בעסוק גם איך והיכן תחוו את השינוי.
2. סוג התמיכה - המרפאה בעיסוק תעבוד בצמוד למטפל או הפסיכיאטר ולכל גורם טיפולי נוסף, חשוב לבדוק איתה כיצד היא יכולה לעזור לחזור לשגרה.
3. מומחיות - ריפוי בעסוק הינו מקצוע מוסדר על פי חוק מקצועות הבריאות התשס"ח-2008 (להלן "חוק מקצועות הבריאות"). מרפאות בעסוק מתמחות במנעד תחומים נרחב, לרבות תמיכה בילדים, מבוגרים, חזרה לתפקוד במשפחה או בעבודה, בלימודים ואף בשעות הפנאי.
החוק קובע כי על כל מרפאה בעיסוק להחזיק תעודה במקצוע הבריאות (גם בעלי תעודת הכרה במעמד), תוך עמידה בתנאי הסף הכוללים השכלה, הכשרה מעשית ועמידה בבחינות.
4. המלצות - ניתן להגיע למרפאות בעיסוק במסגרת סל השירותים בקופות החולים (ראה רפורמה בשירותי בריאות הנפש בקופות החולים), במסגרות האשפוז, מרפאות החוץ ושירותי השיקום של בריאות הנפש, לרבות הקליניקות הפרטיות. קבלו המלצות ממטפלים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומגורמים מכווינים.
הכותבת היא מרפאה בעיסוק ויו"ר משותף של העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק