הנחיות חדשות לרגישים לפול: זו רשימת התרופות המותרות
לאלפי אנשים בישראל, בעיקר יוצאי עדות המזרח, חסר האנזים G6PD, מה שמונע מהם לאכול פול וליטול תרופות מסוימות, מחשש להרס הכדוריות האדומות. הנחיות חדשות קובעות: ניתן ליטול את מרבית התרופות, כולל סוגי אנטיביוטיקה מסוימים ואופטלגין. מה עדיין אסור לקחת?
בשורות טובות לרגישים לפול: הנחיות חדשות קובעות כי מעתה, רוב התרופות מותרות לאלפי הסובלים מ-G6PD, ואינן מגבירות את הסכנה למחלת דם קשה. את ההנחיות איגד המרכז לייעוץ תרופתי בבית החולים אסף הרופא.
לאלפי אנשים בישראל חסר האנזים G6PD, שעד כה מנע מהם לאכול פול וגם ליטול שורה ארוכה של תרופות. אלא שמחקרים עדכניים מצמצמים כעת את הרשימה למינימום, והמרכז לייעוץ תרופתי באסף הרופא מפרסם בעקבות כך הנחיות חדשות לרופאים עם רשימת התרופות הבודדות האסורות.
האנזים גלוקוז-6-פוספאט-דהידרוגנאז, ובקיצור G6PD, נמצא בכל תאי הגוף ושומר עליהם מפני נזקי חמצון הנגרמים מחילוף החומרים בגוף. האנזים חשוב במיוחד לצורך תפקוד תקין של כדוריות הדם האדומות, משום ששם חילוף החומרים מוגבר.
כאשר קיים חוסר באנזים, כדוריות הדם מתקשות לבצע את חילוף החומרים כיאות, מה שמסב לכדורית נזק ומגביל את אורך חייה. מחסור באנזים נמצא בשכיחות הגבוהה ביותר אצל אנשים ממוצא אפריקני, ים תיכוני ואסייתי, אך גם בתפוצה עולמית. קיימים מספר סוגים של חוסר באנזים G6PD, כשבארץ נפוץ הסוג הקרוי "הטיפוס הים תיכוני".
כשלעצמו, המחסור באנזים אינו מסוכן ואינו גורם נזק. עם זאת, חשיפה לחומרים מסוימים עלולה לגרום לאנמיה, צהבת, שתן כהה, או חיוורון קיצוני במצבים של מחלת חום, מחלה זיהומית או מחלה קשה אחרת. כל אלה הם סימנים של פירוק מהיר של כדוריות דם אדומות וירידה חדה ברמת ההמוגלובין.
פירוק מהיר של כדוריות דם אדומות יכול להתרחש גם אצל תינוקות מיד לאחר הלידה ומתבטא בצהבת של היילוד.
לאנשים חסרי G6PD או לתינוקות כאמור להיחשף לתרופות מסוימות ולפול. גם נשים מיניקות צריכות להימנע מחשיפה לאלה, העוברים בחלב אם.
אילו תרופות אסור ליטול?
מסקירת הספרות הרפואית של השנתיים האחרונות, לצד בדיקת מחקרים מ-50 השנים האחרונות, הביאו לצמצום רשימת האיסורים, ובהם אישור נטילת התרופה לשיכוך כאבים והורדת חום - אופטלגין.
בתוך כך, מותירות ההנחיות החדשות גם נטילת האנטיביוטקה המכילה סולפא (רספרים, דיספטיל, ספטרין, סולפאטרין) במינון רגיל. עם זאת, במינון גבוה עקב מספר דיווחים על ארועי המוליזה (פירוק כדוריות דם אדומות), ישנה עדיפות לבחור באנטיביוטיקות אחרות.
• Dapsone, Avlosulfon - אנטיביוטיקה רבת עוצמה לטיפול במחלות חיידקיות קשות כמו צרעת ופנאומוציסטיס קריני.
• Methylene Blue - נמצא כמרכיב בתכשירים ביולוגיים כימיים ובחלק מהתרופות.
• Nitrofurantoin, Macrodantin, Uvamin - אנטיביוטיקה לטיפול בדרכי בשתן.
• Phenazopyridine, Sedural - משכך כאבים הניתן לבעיות בדרכי שתן.
• Primaquine - לטיפול במלריה.
• Rasburicase, Resprim, Diseptyl Sulfatrim, Septrin - אנטיביוטיקה רחבת טווח במינון גבוה (כאמור, במינון רגיל התרופות מותרות לשימוש מעתה).
•
• Rasburicase – תרופה הניתנת בעירוי לוריד תוך כדי אשפוז ומסלקת חומצה אורית רעילה בדם כתוצאה מפירוק מהיר של גידולים סרטניים, משמשת בעיקר לחולי סרטן המטופלים בכימותרפיה.
אילו תרופות הותרו לשימוש?
בין התרופות אשר היו בשנים האחרונות ברשימה האסורה והוצאו ממנה:
• האנטיביוטיקה כלוראמפניקול.
• דיפירון (אופטלגין).
• אספירין.
• ויטמין K ואחרים, שאותם אפשר לתת לחולים חסרי האנזים במינון הרגיל והמקובל.