מחלות לב בישראל – הישגים מרשימים לצד אתגרים לעתיד
עם ההתקדמות של הרפואה בכלל ורפואת הלב בפרט, רווחת לעתים התפיסה בציבור, שמחלות לב הפכו ללא מסוכנות וכי לכל מחלת לב יש פתרון קל ופשוט - למה המחלות הפכו לפחות קטלניות ומה חשוב לדעת על המחלות הללו?
בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי בישראל ואסטרהזניקה
מחלות לב וכלי דם כתוצאה מטרשת עורקים הן הסיבה המובילה לתמותה מוקדמת ברחבי העולם. כ-40% ממקרי התמותה באירופה טרם גיל 75, בגברים ובנשים כאחד, הינם משנית למחלות לב וכלי דם.
יחד עם זאת, לאורך שלושת העשורים האחרונים חלה ירידה הדרגתית ניכרת בתמותה ממחלות לב במדינות המפותחות. בישראל התמותה ממחלות לב ירדה בעשור האחרון באופן משמעותי וכעת מחלות לב הינן הסיבה השנייה בשכיחותה למוות בישראל, ואחראיות ל- 15% ממקרי התמותה בארץ (כשמחלת הסרטן היא הסיבה השכיחה למוות בישראל עם 25%).
קראו עוד בערוץ בריאות הלב
יתר על כן, גם כאשר מתרחש אוטם בשריר הלב (התקף לב) הרי ששיעור התמותה ממנו ירד משמעותית: בשנת 2000 התמותה מאוטם בשריר הלב הייתה מעל 10% (בחודש הראשון לאחר האוטם) ומאז 2010 שעורי התמותה מאוטם בארץ היו יציבים סביב 4% וב2016 נרשמה בישראל אף ירידה נוספת ל3% בחודש הראשון.
בישראל מתרחשים למעלה מ-20,000 מקרים של אוטם לבבי מדי שנה. רבים מהם מתאשפזים במחלקות הקרדיולוגיות בארץ. הגיל הממוצע לאוטם בישראל הוא 64 שנים לגבר ו74 שנים לאישה, אך אנו עדים לשיעור לא מבוטל של אוטמים גם בקרב צעירים ולבטח באוכלוסייה הקשישה שמהווה חלק נכבד מציבור המטופלים עקב העלייה בתוחלת החיים.
ארבעה מכל חמישה מתאשפזים עם אוטם בשריר הלב במחלקות הקרדיולוגיות בישראל הינם גברים, ונשים שכאמור מתאשפזות עם אוטם בממוצע בגיל מבוגר יותר בעשור שנים מאשר גברים סובלות מאחוז תמותה גבוה יותר בעת התקף לב (סיכוי לתמותה של מעל 5% בחודש הראשון), דבר המבטא את הגעתן בגיל מבוגר יותר ומחלות רקע נוספות.
חשוב לומר ששיעור התמותה לאחר התקף לב בארץ הינו מהנמוכים בעולם ומיוחס לשיפור דרמטי בזמינות ובאיכות הטיפול הדחוף בעת התקף לב. זהו טיפול מעולה הכולל בין שאר הטיפולים התרופתיים גם צנתור דחוף אשר זמין כיום סביב השעון, 365 יום בשנה, בכל 24 היחידות הקרדיולוגיות בבתי החולים בארץ.
בייחוד נכון הדבר עבור אותם 4,500 מקרים בשנה של אוטם לבבי (STEMI) מהסוג החייב טיפול בצנתור דחוף תוך פחות מ90 דקות מהגעה לבית החולים לפתיחת עורק כלילי סתום, אך גם עבור אלפי חולים אחרים עם אוטם שדחיפות הצנתור בהם מעט נמוכה יותר.
ירידה דרמטית זו בשיעור התמותה מאוטם לא התרחשה מעצמה והיא מהווה חלק מהירידה הנצפית בתמותה ממחלות לב בכל העולם אך בישראל הירידה הייתה דרמטית יותר.
שיעור התמותה ממחלות לב בישראל - השני הנמוך בעולם
בשנים האחרונות ארגון הבריאות העולמי הציג נתונים ששיעור התמותה ממחלות לב בישראל היה השני הכי נמוך בעולם (82 מקרים ל100,000 תושבים לשנה), ושני רק לתושבי יפן (שיעור תמותה ממחלות לב בישראל הינו הנמוך בעולם לגברים והרביעי הכי נמוך לנשים). לצורך השוואה, שיעור התמותה השנתי ממחלות לב ל100,000 תושבים גבוה יותר ב50% בקרב תושבי ארה"ב. בחלק ממדינות מזרח אירופה והקווקז שם ערכי התמותה ממחלות לב הינם גבוהים במיוחד, שיעור התמותה ממחלות לב גבוה פי 5-8 מאשר בישראל.
מחקרים רבים בשנים האחרונות הראו כי מחצית משיעור ההפחתה בתמותה הכוללת ממחלות לב וכלי דם שהושגה בעשור האחרון ניתן לייחס לשינוי בגורמי הסיכון באוכלוסייה, ובעיקרם, לירידה שהושגה (גם באמצעות תרופות) ברמות הכולסטרול בדם, איזון לחצי הדם, ומניעת עישון. מגמות שהביאו לירידה ב"עומס המחלה" בקרב הציבור.
אולם, מגמה חיובית זאת מקוזזת בחלקה עקב עלייה מקבילה בשנים האחרונות בשיעורי גורמי סיכון אחרים, ובעיקרם ההשמנה, התסמונת המטבולית (רמות מוגברות של וסוכר ושומני הדם בייחוד בנבדק עם עודף משקל), וסוכרת סוג 2 ("הסוכרת של המבוגר"). הדעה הרווחת היא, כי גם כיום, למרות ההתקדמות שחלה באפשרויות הטיפול, עדיין ניתן להפחית במחצית לערך את התמותה ממחלת לב כלילית על ידי הפחתה ואיזון של גורמי הסיכון השכיחים באוכלוסייה.
המשמעות היא כי אין לנוח על זרי הדפנה, וכי יש בידינו להפחית תחלואה וגם תמותה בקרב אלפי הישראלים הלוקים מדי שנה בהתקפי לב. כך שלמרות ההישגים וירידה של מעל 50% בתמותה ממחלות לב בשנים האחרונות, עדיין אתגרים רבים בפנינו.
האתגר הראשוני הינו מלחמה רב מערכתית בגורמי הסיכון כגון בחקיקה ואכיפה של מניעת עישון, צעד משמעותי כזה נעשה כבר בצה"ל בהובלת הרמטכ"ל גדי אייזנקוט. המלחמה צריכה לכלול גם אבחון מוקדם ואמצעי טיפול מודרניים בעודף שומני הדם, בסוכרת, וביתר לחץ הדם. חינוך והדרכת הציבור הינו חלק בלתי נפרד מהמערכה. האיגוד הקרדיולוגי באמצעות תכנית "הלב שלי" ומשרד החינוך מדריכים את ילדי בית הספר למודעות לבריאות הלב, לאורח חיים בריא, הכולל תזונה מאוזנת ופעילות גופנית. תוכניות הדרכה צריכות להיות ממומשות כבר מהגיל הרך, שהוא הגיל בו ניתן להטמיע הרגלי חיים בריאים.
אתגר נוסף במערכת הבריאות הינו פיתוח ושימור כוח אדם רפואי ופארא-רפואי איכותי. כיום מונה האיגוד הקרדיולוגי בישראל כ850 חברים מתוכם כ100 רופאים מתמחים בשלבים שונים של הכשרה. מסלול ההכשרה הארוך והמאומץ לקרדיולוג (התמחות על של רפואה פנימית), הצורך בהשתלמויות והתמחויות על נוספות (כגון צנתורים, אלקטרופיסיולוגיה, אי ספיקת לב וכדומה), לרוב בחוץ לארץ, מרתיע לעתים בוגרי ביה"ס לרפואה.
נראה שעקב ההתמקצעות של מקצועות הרפואה השונים והעלייה התלולה בכמות הידע הנלמד ובמיומנויות הנדרשות, חובה על מקבלי ההחלטות למנוע מסלול הכשרה אינסופי עבור קרדיולוג ולעבות את הצוותים העובדים במסירות סביב השעון, תחת עומס הולך ועולה. מחסור בכוח אדם רפואי ופארא-רפואי נצפה במספר מחלקות קרדיולוגיות, בייחוד מחוץ לאזור מרכז הארץ, ואתגרים דומים עומדים גם בפני מנתחי הלב, שותפינו למלחמה במחלות הלב.
אתגר נוסף לפתחנו קשור לעלייה בגיל האוכלוסייה ובמספר החולים עם בעיות רפואיות מורכבות. חשוב לזכור גם שטרשת העורקים הינה מחלה שאינה מוגבלת רק לעורקי הלב, אלא מערבת לעתים כלי דם אחרים, למשל ברגליים או במוח. כך שנראה שטיפול בחולה המורכב עם מחלות לב וכלי דם ידרוש יותר שיתוף פעולה בין תחומי עם עמיתים ממקצועות אחרים, למשל עם רופאים מומחים בסוכרת, בנפרולוגיה, ברפואת כלי הדם או בנוירולוגיה. חיוני שמקצועות הרפואה השונים העוסקים בתחום ישלבו ידיים וייצרו צוותי טיפול רב-מקצועיים על מנת לשפר את הטיפול בחולה, בייחוד החולה המבוגר והמורכב.
לסיכום, הקרדיולוגיה המודרנית בישראל הינה מהמובילות בעולם והישגיה הביאו לירידה משמעותית בתמותה ממחלות לב בכלל ומהתקפי לב בפרט בשיעור שהינו אף גבוה ממדינות מפותחות אחרות. יחד עם זאת, אתגרים רבים לפנינו, הן בחינוך האוכלוסייה, הן בהנגשה של טיפולים מודרניים (יקרים לעתים) למחלות הלב, ובעיקר בהבטחת קיומו של כוח אדם איכותי שיוכל להתמודד עם אתגרי ההווה והעתיד.
פרופ רונן רובינשטיין הוא מנהל היחידה לדימות הלב בבית החולים כרמל ומזכ״ל האיגוד הקרדיולוגי בישראל.
בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי בישראל ואסטרהזניקה
לפנייה לכתב/ת 
