לתשומת הלב: מה שחשוב לדעת אחרי התקף הלב
התקף לב נובע מגורמים רבים, חלקם גנטיים וחלקם האחר קשור לאורח החיים ולמחלות הרקע שיש לאדם. מרבית העוברים אירוע לב ראשון 'ישרדו כדי לספר' ויחזרו לחיים פעילים. עם זאת, מי שעבר התקף לב חשוף לסיכון מוגבר לאירועים חוזרים, בעיקר בתקופה הראשונה לאחר האירוע
בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי בישראל ואסטרהזניקה
כשליש מאירועי הלב הם אירועים חוזרים ועל כן יש לפעול בכמה מישורים על מנת להפחית את הסיכון לאירוע חוזר. החדשות הטובות - יש מה לעשות.
התקף לב הוא לא תאונת דרכים - זו מחלה
התקף לב ראשון הוא למעשה תמרור אזהרה המתריע על מחלה משמעותית בכלי הדם של הלב. ההתקדמות שחלה בעשורים האחרונים בטיפול בהתקפי לב היא מרשימה ביותר וכוללת שיפורים דרמטיים הן בטיפול התרופתי והן בטיפול ההתערבותי (בצינתור או בניתוח).
רוב החולים מתאוששים במהרה וחוזרים לחיי שיגרה. עם זאת, על מי שעבר התקף לב להבין שלמרות היכולות המוכחות הללו התקף לב איננו"תאונת דרכים", כלומר, זה אינו אירוע מקרי שאינו עלול לחזור.גם אם הטיפול הראשוני היה מוצלח והחולה משתחרר לביתו תוך מס' ימים הוא עדיין מצוי בסיכון מוגבר לאירועי לב חוזרים, בעיקר בשנה הראשונה לאחר האירוע אבל גם בשנים שלאחר מכן.
קראו עוד בערוץ בריאות הלב
על מנת להקטין סיכון זה יש לפעול בדרכים שונות.התקף הלב מעיד על כך שהחולה לוקה בטרשת העורקים, מחלה הפוגעת בכלי הדם של הלב, המוח, הגפיים התחתונות ועוד ואשר ללא טיפול מניעתי מרבי צפויה להמשיך ולהתקדם ולגרום אירועים נוספים בעתיד, הן בלב והן במערכות גוף אחרות.
לרבים מהחולים הללו ישנם גורמי סיכון כגון סוכרת, יתר לחץ דם, עישון וכולסטרול גבוה שלא היו מאוזנים או ידועים ואשר גרמו להאצת תהליך הטרשת ולהתפרצות מחלה בכלי הדם והלב. אם אלה לא יטופלו כראוי הם עלולים לגרום להתקדמות נוספת של הטרשת ואירועים נוספים בזמן הקרוב.
לא לוותר על שיקום לב
אחד הכלים החשובים ביותר למניעת חזרה של מחלת הלב הוא שיקום הלב. זוהי תוכנית שמטרתה להחזיר את החולה לפעילות גופנית סדירה, פעילות שיש לה השפעה מיטיבה ניכרת הן על הרגשתו של המטופל והן על הסיכון שלו לעבור אירועים חוזרים.
המטופל מגיע למרכז השיקום פעמיים בשבוע למשך מספר חדשים לפחות. הוא מלווה באנשי מקצוע מכל תחום ומקבל תכנית פעילות גופנית המותאמת למצבו ומבוצעת תוך השגחה. לתכניות השיקום יש השפעה מיטיבה חשובה על הסיכון של החולה לרועים חוזרים, אך לצערנו חולים רבים מדי אינם מקבלים טיפול חיוני זה.
לעתים קרובות מרגיש החולה בטוב לאחר שחרורו ובוחר לחזור במהירות לחייו מבלי להיות מודע לסיכון הממשי לאירוע חוזר ולצורך בהקטנת סיכון זה באמצעות תכנית השיקום. בכך החולה מוותר למעשה על השלב הראשון והחשוב בהקטנת הסיכון העתידי. שיקום הלב כלול בסל הבריאות של מדינת ישראל ובשלושת החדשים הראשונים שלאחר האירוע הוא אינו כרוך בעלות למטופל.
עישון לא בתפריט יותר
עישון הינו הרגל מזיק ביותר לכל אדם,על אחת כמה וכמה אצל אלו שעברו אירוע לבבי. הפסקת עישון בקרב מי שעישן עד האירועהיא נקודת מפתח למניעת אירועים חוזרים. יש לעשות כל מאמץ להפסיק לעשן ולרשותנו עומדים כיום מגוון כלים המסייעים בכך, כגון הסדנאות לגמילה מעישון המוצעות בקופות החולים.
מחקרים רבים הוכיחו את הקשר בין עישון למחלת לב. הפסקת העישון היא תהליך שלמרות שלמטופלים רבים איננו קל הוא חיוני מאין כמוהו למניעת אירועים חוזרים ומוות.
טיפולים תרופתיים
ישנן מספר משפחות של תרופות שיש להן תפקיד רב במניעת אירועי לב חוזרים בחולים שעברו התקף לב ראשון. על אלה נמנים תכשירים נוגדי טסיות כאשר הטיפול המקובל כיום לאדם שעבר אירוע לב הוא נטילת שני תכשירים מסוג זה (אספירין ותרופה נוספת) למשך שנה ולאחר מכן מקובל להישאר עם אספירין בלבד.
עם זאת, עדויות שמצטברות בשנים האחרונות מצביעות על כך שאצל חלק מהחולים יש מקום להמשיך בשני תכשירים אלה אף מעבר לשנה הראשונה. הסיבה לכך היא שאדם שעבר אירוע לבבי נשאר בסיכון מוגבר לאורך שנים. אמנם טיפול כזה כרוך בעליה מסוימת בסיכון לדימומים, אך הוא מפחית משמעותית את הסיכון להתקפי לב חוזרים.הרופא המטפל צריך לשקול בכל מטופל את יחס הסיכון מול תועלת הכרוך בהמשך טיפול זה.
חשיבות עליונה נודעת גם לשימוש קבוע בתרופות ממשפחת הסטטינים המיועדים להפחתת רמת הכולסטרול בדם. תרופות אלה הוכחו ללא צל של ספק כמפחיתות בצורה ניכרת את הסיכון לאירועים חוזרים אחרי התקף לב ואחראיות לחלק גדול מהשיפור הרב שחל בעשורים האחרונים בתוחלת החיים ארוכת הטווח של חולים לאחר התקפי לב.
לכן מומלץ לכל חולה לאחר התקף לבלקבל תרופה ממשפחה זו בקביעות. חלק מהחולים שעברו התקפי לב זקוקים בקביעות לתרופות נוספות, כולל כאלו ממשפחת חוסמי הבתא או מעכבי ACE.
על מי שעבר התקף לב להבין כי מטרתו העיקרית של הטיפול התרופתי היא לעתים קרובות מניעת האירוע הבא ולכן הרגשה טובה של המטופל איננה בשום אופן סיבה להפסקת הטיפול. במקרה של תופעות לוואי, שתיתכנה בכל טיפול תרופתי, יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי הקשר האפשרי בין אחת התרופות לבין התופעה בה מדובר ולא להפסיק את הטיפול מבלי להתייעץ.
תשומת לב והיצמדות להוראות טיפול
רבים מאלה שעברו אירוע לבבי, יוצאים ביום שחרורם מבית החולים עם המון רצון טוב והחלטה לדבוק בהמלצות הטיפוליות. מחויבות זו נשחקת לא אחת עם הזמן. החזרה לחיים פעילים גורמת לחלק ניכר מהמטופלים לזנוח את ההרגלים שהתבקשו לאמץ, את ההתמדה בטיפול התרופתי וההקפדה על פעילות גופנית.
מנתונים מהארץ ומהעולם עולה שרק אחוז קטן יחסית בקרב החולים שעברו התקף לב מגיעים ומתמידים בתכנית שיקום לב הזמינה להם לאחר שחרורם מבית החולים. כמחצית מהמטופלים מפסיקים טיפול חיוני כמו נוגדי טסיות או סטטינים בתום שנה ואחרים חוזרים לעשן.
צורות התנהגות אלה מעמידות את חיי החולה בסכנה. אפשר לחיות מצוין אחרי אירוע לב אבל צריך גם להכיר בכך שזוהי לא אפיזודה בחיים אלא צלצול מעורר הטומן בתוכו גם הזדמנות גדולה לחיים בריאים יותר.
פרופ' דורון זגר הוא מנהל המערך הקרדיולוגי בביה״ח סורוקה והנשיא הנבחר של האיגוד הקרדיולוגי בישראל
בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי בישראל ואסטרהזניקה