היד של בארי נקטעה בתאונה - תעזרו לו להשיג יד חדשה?

באחד מערבי שבת בנובמבר 2015 איבד בארי ממן, ילד בן חמש, את ידו. בארי יצא לאסוף ביצים בלול של שכן במושב כרם זמרה, שבו הוא מתגורר עם משפחתו. ידו השמאלית נלכדה במכונה להאבסת עופות - ונקטעה מעט מתחת לכתף. כשהוא התעורר, הייתה בפיה של אמו הבטחה אחת: נעשה הכל כדי שתהיה לך יד כמו לכל הילדים. כעת היא פונה לעזרת הציבור כדי לקיים את ההתחייבות לבנה.

"איסוף ביצים זו חוויה שגרתית עבור הילדים במושב", מסבירה סימה ממן (28), אמו של בארי. "כחצי שעה אחרי שהוא יצא שמענו צפירות חזקות וראינו את השכן עם בארי על הידיים כשהוא במצב קשה. הוא רצה לקחת תערובת אוכל של העופות, הגלגל של מכונת ההאבסה היה חשוף והיד שלו נלכדה".

"הוא רצה לראות בובספוג בטלפון, ראה שאין לו יד והתחיל לצרוח". בארי ממן(צילום: שמיר אלבז)

האם ממשיכה ומתארת את קורות אותו ערב קודר: "בארי היה קרוב מאוד לאבד את חייו. הקטיעה הייתה גבוהה ונמשך לו עורק מהלב. זה היה עניין של שניות לפני שהעורק התפוצץ והכל היה נגמר אחרת לגמרי".

רופאי בית החולים נלחמו על ידו של בארי, אך חומרת הפציעה חייבה את קטיעתה. הרגע שבו נאלצה האם לבשר לילדה כי הוא איבד את ידו נצרב בזיכרונה. "בארי התעורר וביקש מאבא שלו את הטלפון. הוא רצה לראות בובספוג כמו שהוא רגיל", משחזרת סימה, "הוא לקח את הטלפון ובא להושיט את היד השנייה ולא ראה את היד. הוא התחיל לצרוח. הרדימו אותו שוב וחיכינו שהוא יתעורר. כשהוא התעורר התחלתי לדבר איתו, אלו דברים שפשוט יצאו מהלב".

מה אמרת לו?

"קודם כל הסברתי לו שגם בלי יד הוא יוכל לעשות הכל ושאנחנו נהיה איתו נתמוך בו, ונדאג שתהיה לו יד. ניסינו כמה שיותר לעודד אותו, להסביר לו שזה לא כזה נורא. הבטחתי לו שאנחנו נעשה הכל כדי שתהיה לו יד".

"ניסיתי לעשות דברים ביד אחת כדי לחוות את הקושי שלו". סימה ממן(צילום: שמיר אלבז)

סימה משתפת בהתמודדות של בנה עם המוגבלות ומתארת גם את רגעי התסכול: "זה לא דבר פשוט, גם לבארי וגם עבורנו ההורים. זה כואב לראות את הקושי שלו מהצד, אבל בארי הוא גיבור. בסוף הוא זה שמחזק אותנו.

"בהתחלה גם אני הייתי מנסה לעשות דברים ביד אחד. רציתי לחוות את הקושי שהוא מרגיש", מספרת האם. "זה מאוד קשה. שטיפת כלים שבדרך כלל לקחה לי עשר דקות לקחה עם יד אחת חצי שעה ויותר".

האם מוסיפה: "קשה לנו לראות אותו מנסה לעשות דברים ולא מצליח, למשל כשהוא רצה לרכוב על אופניים. כשהשתחררנו הוא מיד רצה לעלות על האופניים וראה שהוא לא מצליח. הבטחנו לו שבסוף הוא יצליח. יש הרבה דברים שהוא מגלה פתאום שהוא לא יכול לעשות. הוא לא מוכן לקבל עזרה מאף אחד, לא מאיתנו ההורים ולא מהגננת. הוא מוצא לעצמו פתרונות יצירתיים.

"כשהוא היה בטיפולי ריפוי בעיסוק הוא היה צריך לגזור רמזור ולא הצליח. הסתכלנו עליו מהצד לראות מה הוא מתכוון לעשות. הוא פשוט תפס את הנייר בפה ועם יד אחת גזר את הדף. בסוף הוא מצליח. לוקח לו קצת זמן אבל הוא מצליח".

איך זה גורם לכם כהורים להרגיש?

"אושר. אושר עילאי. ממש".

מחזק את ההורים. בארי

"אין משהו שרוצים יותר מאשר להגשים לבארי את החלום"

סימה ובעלה פונים כעת בבקשה מהציבור לסייע בקיום ההבטחה לבארי. "בארי מכיר את היד הביונית מחבר שאיבד את שתי הידיים שלו. זו יד חשמלית שלמעשה עושה כמעט הכל. זה מדהים. היד נשלטת באמצעות אותות שהיא מקבלת מהמוח. ראיתי ילד שהשתמש בה והוא הצליח לשרוך שרוכים. עלות הניתוח היא מאוד יקרה – 2.5 מיליון שקל, והוא מבוצע רק בחו"ל. זה לא משהו שאנחנו יכולים לאפשר לעצמנו, אך אין משהו שאני רוצה יותר מלהגשים לבארי את החלום שלו".

האם מסבירה כי הלול שבו אירעה התאונה לא היה מבוטח. "הדבר היחידי שאנחנו יכולים לעשות הוא לתבוע את בעל הלול באופן אישי, אבל אם אין לו כלום אז אין מה לעשות. אנחנו מסתמכים על ביטוח לאומי. ביד הביונית אנחנו מסתמכים על עם ישראל שיעזור לנו".

"ההחלטה של ביטוח לאומי - מעליבה"

באחרונה הפחית ביטוח לאומי את שיעור אחוזי הנכות שנקבעו לבארי – ממאה אחוזי נכות ל-50 אחוזים. הוריו של הילד זועמים על ההחלטה. "הם נימקו את ההחלטה בכך שהם אמרו שקטיעת שתי ידיים זה מאה אחוז נכות וקטיעת יד אחת היא רק 50%. הם גם אמרו שהוא יגדל וילמד להסתדר. הנכות, לצערי, היא אותה נכות. זה לא משהו שיכול להשתפר".

"ההחלטה של ביטוח לאומי הייתה מאכזבת מאוד"

"ההחלטה הזו היא אפילו מעליבה", מוסיפה סימה, "הצורך להגיע לוועדה ולהתמודד עם שאלות לא נעימות, כאילו אנחנו משקרים או מבקשים לקחת משהו שלא שייך לנו, הוא מעליב ומתסכל. הנכות שלו ברורה. מאוד התאכזבתי כשהורידו לו את אחוזי הנכות. כשקרה המקרה חשבתי שעם ביטוח לאומי לא אצטרך להילחם. זו נכות ברורה. מאוד התאכזבתי. הגשנו ערעור על ההחלטה".

תיק הרשלנות נגד בעל הלול נסגר מחוסר ראיות

"כל יום הוא התמודדות חדשה", מסכמת האם, "אנחנו אמנם לא מראים את זה לילד ומנסים לשדר לו ביטחון, אבל ההתמודדות שלנו היא בעיקר בלילה - אז כל הקושי, התסכול, והאכזבה שהמקרה קרה יוצאים. אני מתרכזת באיך לעזור לו, מה אני יכולה לעשות כדי שיהיה לו יותר קל בחיים. המחשבות שלי נתונות רק לאיך לגרום להתמודדות שלו להיות כמה שיותר פשוטה ושיחווה כמה שפחות אכזבות".

מביטוח לאומי נמסר בתגובה: "אנו מבינים ללבה של המשפחה, ומודעים לכך שגידול וטיפול בילד ללא יד היא משימה מורכבת, הדורשת השקעה רבה. יחד עם זאת, המשפחה ידעה שדרגת הנכות שנקבעה לילד בשיעור 100% נקבעה לתקופה זמנית, וזאת מפני שהקביעה נעשתה עקב אשפוזים ממושכים של הילד בסמוך לתאונה, וכן בשל תהליך השיקום האינטנסיבי שהוא עבר בתקופה הזאת. 

"כיום, הילד בארי אינו נזקק לטיפולים ממושכים או אשפוזים, ולכן הזכאות שלו לקצבה נבדקה בהתאם לתפקוד היומיומי שלו ביחס לבני גילו. בהתאם לכך, הוועדה קבעה לילד זכאות לקצבה בשיעור של 50%. המשפחה החליטה לערער על ההחלטה, והיא הוזמנה לוועדה רפואית לעררים".

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "לאחר בחינת מכלול הראיות בתיק ולאחר שהתיק נשלח למספר השלמות חקירה, הפרקליטות החליטה לסגור את התיק מחוסר ראיות מספיקות. תיק זה נבחן באופן מעמיק ובוצע גם שימוע לחשוד, אשר לאחריו הוחלט כי אין סיכוי סביר להרשעה בתיק כנדרש במשפט הפלילי. לנפגעי העבירה ישנה זכות להגיש ערר אשר ייבחן בכובד ראש". 

לתרומות עבור בארי לחצו כאן