איך אפשר להישמר מפני מחלות לב - בעזרת השעון הביולוגי
איך זה שהתקפי לב וארועים מוחיים נוטים במובהק להתרחש דווקא בשעות הבוקר, ולמה לסדר יום קבוע יש השפעה מכרעת על הבריאות שלנו? בעקבות פרס נובל לרפואה שיוענק לחוקרי השעון הביולוגי בגופנו - פרופסור רפי ביאר מסביר את הקשר הבלתי נפרד בין תחלואת לב לתקתוק השעון הפנימי
באחרונה הוכרז כי פרס נובל לרפואה יוענק השנה לשלושה חוקרים אמריקנים הודות לפיענוח המנגנון המולקולרי שבבסיס השעון הביולוגי ביצורים חיים. תגליות אלה שפכו אור על האופן והחשיבות של המחזוריות, בת 24 השעות לערך, שבה פועל הגוף, בהתאם למשך סיבוב כדור הארץ סביב צירו.
אחת התגליות המעניינות היא ש"שעון ביולוגי" מצוי למעשה בכל תא בגופנו, ולכן מעורב עמוקות בפעילותם של האיברים השונים, ובעיקר בהבדלים בתפקודם על פני שעות שונות של היממה.
הלב וכלי הדם בגוף האדם הם אחת המערכות שהשפעת השעון הביולוגי עליהן ניכרת במיוחד. ניתן למצוא בקלות הבדלים רבים בין תפקוד המערכת בבוקר, לתפקודה בערב למשל. ברוב המוחלט של המקרים, קצב הלב איטי יותר בבוקר, ועולה לקראת שעות אחר הצהריים והערב.
עוד כתבות בנושא:
בעקבות הזכייה בפרס נובל: מהו השעון הביולוגי?
הנחיות חדשות: כמה צריך לישון בכל גיל?
מחקר מצא: הטיפוסים שיסבלו יותר מחוסר בשעות שינה
לחץ הדם מתאפיין בדיוק באותה נטייה, ובדרך כלל נמוך יותר בבוקר וגבוה יותר בשעות המאוחרות. על כן, אדם אשר מסיבות רפואיות עוקב אחר קצב לבו ו/או לחץ הדם שלו, חשוב שישווה ערכים שנמדדו בשעות דומות. מעקב הכולל השוואת ערכים שנמדדו בבוקר לערכים שנמדדו בערב, איננו בסיס טוב למסקנות רפואיות, לרבות המלצות על טיפול תרופתי או התנהגותי.
נוסף על ההבדלים בערכים, גם ארועים חמורים ומסכני חיים מתרכזים מבחינה סטטיסטית באותן שעות של היממה: אף על פי שקצב הלב ולחץ הדם נוטים להיות נמוכים בשעות מוקדמות, דווקא שעות הבוקר הן מועדות לפורענות והתקפי לב ושבץ מוחי נוטים באופן מובהק להתרחש בשעות אלו, לרבות אירועים של מוות פתאומי.
גם החמרה במצבם של חולי אי ספיקת לב, למשל, נוטה להתרחש דווקא בבקרים. כמו כן, ניסויים הוכיחו כי שיבוש במנגנון השעון הביולוגי עצמו, מגביר סיכון לחלות במחלות לב.
חשוב לציית לשעון הביולוגי
אולם מעבר לכך, ההקשבה והציות לשעון הביולוגי, וניהול אורח חיים התואם אותו, הם כלי חשוב בשמירה על הלב וכלי הדם. גם עבור אנשים שאינם סובלים מתחלואה של הלב וכלי הדם, חשוב לנהל אורח חיים מסודר מבחינת שינה וערות, אכילה ומאמץ גופני.
כאשר רכיבים אלו מתבצעים באופן סדיר ויציב ואינם מפרים בתנודות גסות את הנטייה הטבעית של הגוף ואת הדמיון בין יממה אחת לאחרת, יש להם אפקט מגן על בריאות הלב וכלי הדם.
הפרה של הסדר והיציבות ופגיעה במחזוריות נמצאה קשורה במחלות בכלי הדם, בהיצמדות טסיות וביצירת קרישי דם. גם עבור אדם שלקה במחלה חריפה של הלב או כלי הדם, לאורח חיים מחזורי, יציב ותקין יש תפקיד חשוב מאוד בתהליך ההחלמה, הן מבחינת משך ההחלמה והן מבחינת טיבה והחזרה לתפקוד תקין.
גם יעילות התרופות מושפעת מהשעון הביולוגי
נקודה חשובה נוספת בקשר שבין הלב וכלי הדם לבין השעון הביולוגי, היא תזמון הטיפול במחלות כרוניות. חשוב לדעת שרוב התרופות לטיפול בלחץ דם ובאי ספיקת לב מכוונות נגד גנים שמושפעים מהשעון הביולוגי, ולכן להתאמת שעת הטיפול לשעון הביולוגי ישנה השפעה רבה על יעילות התרופות.
יוצא אפוא כי מועד הטיפול ביממה משפיע על תוצאותיו ומהווה פרמטר חשוב בבחינת יעילותו של הטיפול התרופתי. חשוב, אם כן, להיענות לתזמון הקבוע של הטיפול, ובמידת הצורך לערוך שינויים בתזמון - בהמלצת רופא.
הטנולוגיות החדישות שקיימות בימים אלה מאפשרות לנטר באופן אישי ורציף את מדדי החולה וכך לזהות מגמות בהתאמה אישית, ולא רק על סמך הסתברות באוכלוסייה. חלק מהאמצעים החדשים הללו מאפשרים, בין השאר, לקבוע באיזו שעה ביום לבו של החולה או מערכת כלי הדם שלו יושפעו באופן הנכון ביותר מהטיפול התרופתי.
פרופ' רפי ביאר הוא מנכ"ל המרכז הרפואי רמב"ם ויו"ר כנס ICI לחדשנות ברפואת לב וכלי דם שיתקיים ב-5-3 בדצמבר 2017 בתל אביב