הפגיעה של אליניב ברדה: מהי תסמונת המכה הקטלנית בחזה

המכה שהורגת: היא נקראת "זעזוע של הלב" או בשפה הרפואית Comottio Cordis, ולא בכדי. חבטה עזה בבית החזה, גורמת במקרים מסוימים להפרעה חשמלית קטסטרופלית בקצב הלב, וללא פעולות הצלה מיידיות, האירוע עלול להסתיים במוות.

דום לב בעקבות חבטה בבית החזה נדירה יחסית, ובספרות הרפואית מתוארים עשרות מקרים בלבד בעשורים האחרונים. בישראל דווח על מקרה מוות אחד שאירע בשנת 1992, והמקרה האחרון בו הכדורגלן אליניב ברדה התמוטט הערב (ג') והובהל לבית החולים תוך פעולות החייאה אינטנסיביות.

תסמונת שמתרחשת בכל גיל

תסמונת דום הלב הזו, יכולה להתרחש כמעט בכל גיל, כשמקרים דווחו כבר בפעוטות בני שנתיים, עד מבוגרים בני 42. עם זאת, קבוצת הגיל הפגיעה ביותר היא עד גיל 19, ככל הנראה בשל שכיחות העיסוק בספורט הכולל פגיעות כדור.

התסמונת הקטלנית נגרמת ברוב המקרים בעקבות זריקת כדור ספורט לבית החזה. מקרים דווחו בעקבות פגיעות כדור רגל, כדורי הוקי, קריקט, דיסקוס, בעיטות קראטה או טקוואנדו. במרבית המקרים, הפגיעה התרחשה במרכז בית החזה. עם זאת, דווחו מקרים של פגיעה גם באזורים אחרים כמו מרכז הבטן, הגב והצוואר.

רופאים ברחבי העולם עדיין מנסים להתחקות אחר התסמונת המסתורית, שהסיבות המדויקות לה עדיין לא ברורות. על פי הידוע עד כה, תסמונת חבטת החזה נגרמת בשל מכה בעוצמה לא יוצאת דופן, אך הגורמת ל-90% תמותה.

על פי ההערכות, החבטה העזה גורמת להפרעות קצב עד לדום לב. בדיקות בבעלי חיים לא הצליחו למצוא קשר בין מומי לב לבין התסמונת, כך שלא ניתן למעשה לצפות מי נמצא בסיכוי תמותה גבוה בעקבותיה. מה שידוע הוא שילדים נמצאים בסיכון גבוה ממבוגרים, ככל הנראה משום שדפנות בית החזה שלהם דקות יחסית, כך שעוצמת החבטה מועברת באופן מוגבר אל שריר הלב ומשתקת אותו.

הדרך היחידה להציל את הנפגע היא באמצעות החייאה מיידית, וככל שזו נעשית מהר יותר, לפחות תוך 3 דקות מרגע הפגיעה, כך סיכויי הנפגע להינצל גבוהים יותר.

ההחייאה כוללת עיסויי לב, וחיבור למכשיר הדפיברילטור האמור לזהות הפרעת קצב מסוג "פרפור חדרים" ולהעביר שוק חשמלי שישתק את הפרעת הקצב הזו, ויאפשר ללב להתאושש עם זרם חשמלי תקין.

צפו: כך מתבצעות פעולות ההצלה הראשוניות בנפגע דום לב