מומחים: "טיפול תרופתי בשלב מוקדם יאריך חיי החולים בפיברוזיס ריאתי אידיופתי"
פיברוזיס ריאתי אדיופתי IPF היא מחלת ריאות קטלנית. מומחים בעולם אומרים כי האתגר האמיתי הוא אבחון מוקדם שכן טיפולים תרופתיים מתקדמים עשויים להאט את קצב התקדמות המחלה, ברגע שאכן ניתן לקבוע שמדובר בה
מרגע האבחון, משך ההישרדות של החולים בפיברוזיס ריאתי אדיופתי (IPF) הוא כשנתיים או שלוש בממוצע. בשנים האחרונות הופיעו תרופות חדשות ויעילות שהובילו למהפכה בתחום הטיפול במחלה וביכולתן להאריך את חיי החולים ולשפר לאין ערוך את איכות חייהם, אך המומחים מפצירים כי יש חשיבות מכרעת למתן התרופות בשלב מוקדם ככל הניתן של המחלה.
מחלת ה־IPF היא מחלת ריאות קטלנית המשבשת ומגבילה את תפקוד החולים בה בצורה דרמטית. המחלה מאופיינת בהתפתחות צלקות ברקמת הריאות המאבדות מיכולתן לקלוט חמצן ולהעבירו לזרם הדם, וכך לא מגיעה כמות מספקת של חמצן לאיברים חשובים. כתוצאה מכך, חולי IPF סובלים מקוצר נשימה, שיעול ולעתים קרובות מתקשים ליטול חלק בפעילויות גופניות יומיומיות. אחוז התמותה כתוצאה מהמחלה גבוה כשל סרטן הריאות הקטלני.
איתור חולים בשלבים הראשונים
"האתגר הראשון לאבחנת מחלת ה־IPF הוא באיתור החולים הנמצאים בשלבי המחלה הראשונים", כך לדברי פרופסור לוקה ריקלדי מאוניברסיטת סאות'מפטון בבריטניה, לרגל ביקורו בישראל. פרופסור ריקלדי, בעל 35 שנות ניסיון כמומחה למחלות נשימה ומהמומחים המובילים בעולם לטיפול במחלות ריאה אינטסטיציאליות, מביע דאגה לאור המודעות הנמוכה של המחלה הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב הרופאים.
"עלינו לעבור כברת דרך ארוכה ליצירת מודעות לחשיבות הבדיקה, בפרט אם נשווה את המודעות למחלה לעומת מחלות נוירולוגיות או למחלות הסרטן. IPF נחשבת בטעות למחלה נדירה אבל היא שכיחה יותר ממה שנדמה. אנשים רבים אינם יודעים כלל שהם חלו מאחר והסימפטומים של המחלה כגון שיעול וקוצר נשימה אינם ייחודיים למחלה ועשויים להתאים למגוון רחב של מחלות, בעיקר כשמדובר על אוכלוסיית המעשנים".
מחלת ה־IPF היא מחלה חשוכת מרפא אך טיפולים חדשים יכולים להאט את קצב התקדמות המחלה. "לפני שלוש שנים התגלה כי הטיפולים הניתנים לחולי IPF אינם יעילים ואף גורמים לנזק. מאז פותחו שתי תרופות חדשות, בטוחות ויעילות, שיצרו שינוי דרמטי בפרוטוקול הטיפולים במחלה", מספר פרופסור ריקלדי, "הסיבה העיקרית לתת את התרופה בשלב מוקדם של המחלה היא שהן יכולות לעכב את התקדמות המחלה אך אין ביכולתן לעצור את המחלה ובטח שהן לא מחזירות את הריאות למצבן התקין. חשוב לציין כי הפרוטוקול הרפואי בעולם הוא לתת את הטיפול התרופתי מרגע האבחון בלי קשר לרמת תפקוד הריאות".
"הסיכוי היחיד של החולים"
פרופסור יוחאי אדיר, מנהל מכון הריאות בבית החולים הכרמל ויושב ראש האיגוד לרפואת ריאות בישראל, מדגיש את החשיבות הרבה במתן התרופות בשלב מוקדם ככל הניתן.
לדבריו, מספר עבודות שנעשו בשנה האחרונה הראו כי הטיפול החדש יעיל כבר בשלבי המחלה הראשונים, כלומר, ככל שהחולה מקבל את הטיפול מוקדם יותר כך ניתן לעכב בצורה משמעותית את התקדמות המחלה ומכאן להאריך את חיי החולה.
"בסל הבריאות בישראל נכון להיום, השימוש בתרופות מוגדר בחולים שמחלתם מתקדמת יותר" מסביר פרופסור אדיר, "וזאת על אף כי במאמר שפורסם לפני מספר חודשים במגזין American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine AJRMM, אחד מהעיתונים המובילים בעולם בתחום רפואת הריאות, צוין במפורש כי ההחלטה לא להתחיל טיפול במחלה זו מייד עם אבחון המחלה אינה מבוסס על ממצאים רפואיים. איגוד רופאי הריאות הציג את הצורך בהרחבת ההתוויות הקיימות היום בסל הבריאות עבור מחלה קשה זו ועושה ככל שביכולתו על מנת שצורך זה יתממש".
חומרת המחלה נקבעת על פי תוצאות בדיקת FVC הבוחנת את נפח האוויר המרבי שהנבדק מצליח לנשוף לאחר שאיפה עמוקה. אך לדברי פרופסור ריקלדי "לעתים ערך ה־FVC ייחשב בטווח הנורמה על אף שהמחלה נמצאת כבר בשלבים מתקדמים. כלומר, ייתכן מצב ובו אותו ערך FVC יהיה תקין הן אצל חולים בשלבים ראשונים והן אצל חולים במצב מתקדם של המחלה.
מכאן שאין מנוס מלהסיק כי ההחלטה על מתן תרופה על סמך קטגוריה זו של FVC היא החלטה שאינה מבוססת על הנתונים הרפואיים הקיימים היום". על סמך דברים אלו, אין לנו אלא להסיק כי אם תתקבל החלטה חיובית במשרד הבריאות בנוגע להרחבת הקריטריונים לאישור התרופה זו תהיה בשורה מצילת חיים עבור חולי IPF.
לסיכום, מזכיר פרופ' ריקלדי את חשיבות התרופות הללו בעיקר לנוכח העובדה, כי בשלוש השנים הקרובות לפחות לא צפויות פריצות דרך חדשות בתחום ועל כן התרופות הקיימות הן הסיכוי היחיד של חולי IPF.
לפנייה לכתב/ת 
