תביעה: "בני נותר נכה בגלל שלא טופלתי באנטיביוטיקה בלידה"
תושבת הצפון, שבנה סובל מפיגור שכלי ושיתוק מוחין, תובעת את קופת חולים כללית ומשרד הבריאות בסכום של יותר מ-2.5 מיליון שקלים. לטענתה, במהלך ההריון התגלה כי היא נושאת בגופה זיהום אולם היא לא טופלה נגדו והדבר לא נרשם בתיקה הרפואי, מה שגרם לדבריה לבנה להיוולד חולה ולהישאר נכה לצמיתות. שירותי בריאות כללית: "נגיב בבית המשפט"
תושבת הצפון, שבנה סובל מפיגור שכלי ושיתוק מוחין, תובעת את קופת חולים כללית ומשרד הבריאות בסכום של יותר מ-2.5 מיליון שקלים.
לדבריה, במהלך ההריון התגלה כי היא נושאת חיידק אלים במערכת השתן, אולם למרות זאת לא נשלחה לבדיקות המתאימות, ההתראות לא נרשמו בתיקה, והיא לא קיבלה במהלך הלידה אנטיביוטיקה כנדרש – ובשל כך לקה התינוק בזיהום.
התביעה הוגשה בבית המשפט המחוזי מרכז, על ידי עורכי הדין ענת גוטמן וארן אמיר מחיפה. לדבריהם, שירותי בריאות כללית הם בעלי המרפאות בהן טופלה התובעת, ומשרד הבריאות אחראי לטיפת חלב ולבית החולים רמב"ם, שם ילדה.
"לא ניתן ליולדת טיפול אנטיביוטי למרות הימצאות חיידק"
על פי התביעה מדובר היה בהריונה השלישי של התובעת. לדברי התובעים – האישה, בעלה ובנה, כיום בן 3 – במהלך ההיריון עשתה האישה תרבית שתן שגילתה כי היא סובלת מחיידק אלים מסוג GBS - Group B Streptococcus. "האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה מורה כי כל הנשים שבזמן הריונן אובחן אצלן GBS תקבלנה אנטיביוטיקה מסוג פניצילין במהלך הלידה.
"הטיפול צריך להינתן ללא קשר למועד בו נתגלה החיידק במהלך ההיריון וללא קשר לטיפול האנטיביוטי שניתן לאישה ההרה לאחר שנתגלה החיידק", נטען בתביעה. מדובר בטיפול יעיל ביותר המונע את מרביתם המכרעת של מקרי ההדבקה.
"למרות שחיידק GBS אובחן בתרבית שתן של התובעת כבר במהלך ההיריון, הוראות האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה הופרו ולא ניתן לה, במהלך הלידה, טיפול אנטיביוטי מונע. לו היה ניתן הטיפול, לא היה התובע נדבק בחיידק ונזקיו היו נמנעים".
בתביעה נטען כי לקראת הלידה – לאחר גילוי החיידק – לא ביצעו רופאי קופת חולים כללית את הנדרש – בדיקות תרבית נוספות מהנרתיק ומהרקטום. כמו כן, "רופאי קופת חולים לא דאגו לציין ברשומה הרפואית 'ברחל בתך הקטנה' כי בתרבית השתן שבוצעה במהלך ההיריון צמח החיידק, ולא נתנו הנחיה למתן אנטיביוטיקה במהלך הלידה", נטען בתביעה.
טענות דומות מועלות כלפי טיפת חלב בה טופלה התובעת. בכרטיס טיפת החלב נרשמה התובעת כמי שמצויה בהיריון בסיכון, בשל תוצאות התרבית, אולם הדבר לא נרשם בגיליון מעקב ההיריון.
כלפי בית החולים נטען כי התעלם מהרישומים הרפואיים בכרטיס טיפת החלב, מתיעוד בדיקות המעבדה בקופת החולים וכי גיליון הקבלה של בית החולים "שותק" בנוגע לאבחון ה-GBS.
"באנמנזה המיילדותית שנלקחה לא נשאלה התובעת האם היא סבלה במהלך ההיריון מזיהום בכלל או זיהום ב- GBS בפרט. אין בנמצא תיעוד על ניסיון צוות בית החולים לברר מהו טיבו של הממצא הזיהומי בתרבית השתן שתועד. בנוסף, לצוות בית החולים היה די והותר זמן לברר את עניין הזיהום ולתת לתובעת את הטיפול האנטיביוטי המונע, וכן לבצע בדיקה לנוכחות GBS לפני שהסתיימה הלידה".
על פי התביעה, מאחר שבית החולים לא היה מודע לחיידק, והאישה לא קיבלה אנטיביוטיקה במהלך הלידה, התינוק נדבק בחיידק GBS. יממה לאחר לידתו לקה התינוק בדלקת קרום המוח. הוא הועבר לטיפול נמרץ פגים, ובסופו של דבר נותר נכה לכל חייו.
משירותי בריאות כללית נמסר: "התביעה הגיעה לידינו רק בימים אלה ומועברת לטיפולם של היועצים המשפטיים שלנו. תגובתנו תינתן בין כתלי בית המשפט, כמקובל".
ממשרד הבריאות נמסר: "כתב התביעה התקבל במשרד הבריאות והועבר להתייחסות וטיפול חברת "ענבל". בשלב זה נאסף מידע ובירורים ראשוניים של טענות התביעה.
לכשיסתיים ההליך תועבר התייחסות כמקובל לבית המשפט".