שינוי הגדרות בארה"ב: יתר לחץ דם - כבר מ-130/80
עד כה ההגדרות קבעו כי יתר לחץ דם מתחיל ב-140/90. מעתה האיגוד האמריקני לרפואת לב יחד עם עשרה ארגוני מומחים חדשים, קובע כי כבר מ-130/80 יש להתחיל בטיפול תרופתי ליתר לחץ דם. המשמעות: כמחצית מהאמריקנים סובלים כעת מלחץ דם גבוה. בישראל עוקבים אחר ההחלטות האירופאיות בנושא ולעת עתה נשארים עם הערכים הקיימים
לחץ דם גבוה מתחיל מוקדם ממה שחשבתם: האיגוד האמריקני לרפואת לב יחד עם 10 מומחים נוספים קובע כי יתר לחץ דם מתחיל כבר בערכי לחץ דם של 130/80. המשמעות היא שכמחצית מהאמריקנים מוגדרים כעת כסובלים מלחץ דם גבוה. האיגודים המדעיים בישראל עוקבים אחר ההחלטות אולם טרם שינו את הוראות הטיפול.
ההנחיות החדשות הוצגו בפגישת האיגוד האמריקני לרפואת הלב שנערך בקליפורניה אתמול (ב') והן מתבססות על מחקרים שהצביעו כי התמותה ממחלות לב צנחה ב-43% והתמותה מאי ספיקת לב צנחה ב-38% כאשר לחץ הדם הסיסטולי (הלחץ בעת התכווצות הלב) נופל מתחת ל-120.
עם זאת בקבוצת המטופלים אצלם נמדד לחץ דם סיסטולי של 120, נמצא שיעור גבוה יותר של פגיעות כליה ואיבוד הכרה. הדאגות מתופעות הלוואי הללו הביאו את המומחים להורות על הורדת לחץ הדם אל מתחת ל-130.
"מבוגרים בעלי לחץ דם של 130/80 כבר נמצאים בסיכון כפול להתקף לב, בהשוואה לאנשים בטווח התקין של לחץ הדם", אמר פרופ' פול וולטון מבית הספר לרפואה באוניברסיטת טוליין ואוניברסיטת ניו אורלינס, שעמד בראש צוות החוקרים, "אין פירושו של דבר שחייבים מיד להתחיל בתרופות, אלא להיות עם האצבע על הדופק ולהביא להורדת לחץ הדם, גם ללא תרופות".
בדבריו אלה מכוון פרופ' וולטון לגישה הקובעת כי ניתן לנסות תחילה להביא להורדת לחץ דם באמצעות פעילות גופנית, הפחתה משמעותית בצריכת המלח, הפחתה במשקל והימנעות מעישון. עם זאת, על פי ההערכות, ההגדרות החדשות ליתר לחץ דם יביאו לטיפול תרופתי בכמחצית מהאמריקנים, שיוגדרו מעתה כסובלים מלחץ דם גבוה.
בישראל: עוקבים אחר ההנחיות, אך לא משנים המלצות
ומה אצלנו? כאן עוקבים האיגודים אחר ההנחיות, אך בינתיים נשארים עם ההמלצות הקיימות: "ישראל שייכת לאיגוד הקרדיולוגי האירופי ולא האמריקני, ופועלת על פי המלצותיו", אומר ל-ynet הפרופ' דורון זגר.
הוא מוסיף כי "ההנחיות הקיימות כיום קובעות כי יתר לחץ דם נותר בהגדרתו 140/90, ולחץ דם של מעל 130/80 נקרא "נורמלי-גבוה" שאינו דורש טיפול תרופתי".
עם זאת מסייג פרופ' זגר, כי במקרה של סיכון גבוה לארועים לבביים או מוחיים, נשקל גם בישראל טיפול תרופתי בלחץ דם של 130/80: "אצל אנשים שסובלים מלחץ דם של מעל 130/80, בשילוב עם גורמי סיכון כמו סוכרת, השמנה, עישון והיעדר פעילות גופנית, בהחלט נשקול להוסיף גם טיפול תרופתי יחד עם שינוי באורח החיים, אולם באשר לשאר האוכלוסיה הבריאה נתחיל את הטיפול התרופתי לרוב רק מעל 140/90".
הרוצח השקט
אחד מכל חמישה ישראלים סובל מיתר לחץ דם. המחלה מכונה גם "הרוצח השקט", משום שמדובר במחלה שאינה ניתנת לגילוי עד למצב בו מתרחשת פגיעה חמורה בגוף.
לחץ הדם הוא הלחץ המופעל על כלי הדם בזמן מחזור הלב. לחץ דם סיסטולי הוא לחץ של זרם הדם על כלי הדם בזמן התכווצות הלב. ואילו לחץ דם דיאסטולי הוא לחץ דם של זרם הדם על כלי הדם בזמן התרפות הלב.
לחץ דם מורגש גם על ידי אברים שונים בגוף כמו המוח, הכליות ואף הלב עצמו. על מנת לשמור על מבנה ותפקוד תקין של אברים חיוניים אלו, לחץ דם הדם צריך להיות בגבולות תקינים.
ב-90% מהמקרים הסיבה ליתר לחץ דם אינה ידועה ומכונה "יתר לחץ דם ראשוני", שעל פי ההשערות נגרם בשל נטייה גנטית.
סיבות נוספות הגורמות ליתר לחץ דם כוללות השמנה, צריכת מזון עם כמויות גדולות של נתרן והיעדר פעילות גופנית. בכעשירית מהמקרים מדובר ביתר לחץ שניוני, הנגרם מבעיות רפואיות אחרות כמו מחלות כליה, לב והפרעות הורמונליות.
לאחר האבחון: בירור הסיבה לעליית לחץ הדם
כיצד בודקים לחץ דם? מקובל לבצע בין שתיים לשלוש מדידות לחץ דם בשתי הזדמנויות שונות, לאחר מנוחה בת עשר דקות והימנעות של כשעה לפני הבדיקה משתייה או אכילת מוצרים המכילים קפאין והימנעות מעישון.
לעתים עולה לחץ הדם בשל תסמונת המכונה "החלוק הלבן": לחץ הדם גבוה במרפאה, אולם כשאדם מודד בעצמו לחץ דם בביתו, הערכים תקינים. במקרים כאלה מבצעים ניטור לחץ דם אמבולטורי, כלומר בבית המטופל, באמצעות מכשיר המורכב על הזרוע למשך 24 שעות בזמן שהמטופל מבצע פעילות יומיומית רגילה, כולל שינה.
אין הנחיות מדויקות לגבי אנשים בריאים, אולם מעל גיל 40 רצוי לבדוק את לחץ הדם לפחות פעם בשנה, במיוחד באנשים בהם יש סיפור משפחתי של יתר לחץ דם בקרוב מדרגה ראשונה.
יש לזכור ששכיחות יתר לחץ דם עולה עם הגיל: מעל גיל 70 ניתן למצוא יתר לחץ דם אף בשכיחות של מעל 40% באוכלוסיות בהן יש צריכת מלח רבה.
לאחר שאובחן במטופלים יתר לחץ דם, יש צורך לעבור בדיקה גופנית מלאה ולבצע מספר בדיקות דם ושתן הכוללות תפקודי כליה, רמת נתרן, אשלגן, רמת סוכר ופרופיל שומנים בדם וכן בדיקת שתן לחלבון ולנוכחות כדוריות אדומות.
כמו כן יש לבצע בדיקת אק"ג ולעתים גם בדיקות אולטרסאונד כליות ובדיקת אקו לב. אם הבדיקות אינן תקינות מופנה המטופל לבדיקות נרחבות נוספות.
צפו: יתר לחץ דם שכיח גם אצל ילדים
לפנייה לכתב/ת 
