קרע ברצועה הקדמית בברך: האם חייבים לנתח?

מפרק הכתף הוא אחד המפרקים החשובים בגופנו. מה עושים במקרה של פריקת כתף? צפו:

הרצועה הצולבת הקדמית מהווה את אחת מארבע הרצועות העיקריות של הברך. חלק חשוב זה אשר תפקידו להעניק לגוף יציבות הוא בעצם רקמה סיבית חזקה המחברת בין עצם הירך לעצם השוק. קרע חלקי או מלא של הרצועה נחשב לאחת מהפציעות הנפוצות בקרוב ספורטאים. מרביתן נגרמות כתוצאה מסיבוב של הרגל במקום בעת נשיאת משקל, שינויי כיוון פתאומי, חבלה ישירה כמו בעיטה לאזור הברך, בלימה פתאומית - ואף נחיתה לא טובה מקפיצה.

כתבות נוספות:

לשמור על הגוף כמו ספורטאים: אימון למניעת פציעות 

מה ימנע מכם את פציעת הספורט הבאה

פציעות ברצועה הצולבת נהוג לסווג כחריפות. ענפי הספורט בהם נפוצה פציעה מסוג זה הם כדורגל, כדורסל, טניס, התעמלות מכשירים, כדורעף וסקי. יחד עם זאת, היא יכולה להתרחש אצל כל אחד ואחת. הסימפטומים יתאפיינו בכאבים בברכיים, נפיחות, רגישות למישוש סביב הברך, קושי בהנעת הברך עד כדי מצב של נעילה שלה, וקושי רב בנשיאת משקל על הגפה.

אחת מפציעות הספורט הנפוצות. קרע ברצועה הקדמית של הברך

כיצד מטפלים?

בשלב האקוטי של פציעה או חבלה ברצועה הצולבת יש לדאוג להרמה של הגפה, חבישתה, קירורה באמצעות קרח והפחתת נשיאת המשקל שלה באמצעות אביזרים תומכים כמו קביים. בנוסף, ניתן לשלב משככי כאבים בהמלצתו של הרופא המטפל במידת הצורך.

בהמשך, במידה ואין מדובר בטיפול כירורגי מיידי, מומלץ להתחיל בטיפולי פיזיותרפיה. ניתן להתחיל בטיפולים להורדת כאב באמצעים שונים כמו אלקטרותרפיה, עיסוי רקמות, תנועתיות של הפיקה, חבישות, טייפינג, ואף דיקור מערבי.

בשלב זה, מומלץ לשלב גם טיפול בטווחי תנועה במטרה לנסות לשפר את התנועתיות במפרק עד לטווחים מקסימליים. במקביל, יש להתחיל לתרגל את השליטה והבקרה המוטורית של הגפה הפגועה על ידי תרגול אקטיבי ללא נשיאת משקל. משם ניתן לעבור בהדרגה לנשיאת משקל חלקית עד מלאה.

בשלב הכרוני של הפציעה ניתן להתקדם לדרגות קושי גבוהות יותר אשר יכללו גם תרגול של המערכת העצבית שנפגעה כתוצאה מהקרע ברצועה. תרגול זה, בנוסף לתרגול האקטיבי, נדרש על מנת לפצות על חוסר היציבות בברך שנגרם כתוצאה מהקרע.

על מנת לטפל ברצועה בצורה הטובה ביותר, מומלץ להתאים את סוג הטיפול לסוג הספורט, בין אם מקצועי או חובבני, אותו מתרגל המטופל. ניתן להתחיל בתרגול פליומטרי - תרגול הכח המתפרץ של השרירים ולאחר מכן לעבור לסיבובים חדים, שינויי כיוון מהירים וניתורים.

במקרים בהם הבעיה אינה עוברת ניתן לבצע הערכה ביו מכאנית של הגפה התחתונה. לאחר עיבוד הנתונים וניתוחם, ניתן יהיה לזהות את מקור הכאב והצליעה (במידה וקיימת) ולהתאים המשך תכנית טיפול ממוקדת לבעיות שנמצאו בבדיקה.

טיפול פיזיותרפי יעזור להוריד הכאבים לאחר הפציעה

האם ניתן להימנע מניתוח?

האפשרות לטיפול כירורגי מתקיימת במספר מצבים וחשוב לזכור כי לא תמיד הטיפול הנ"ל חייב להתרחש במיידי. ההחלטה לניתוח תתבצע בשיתוף עם הרופא המטפל כאשר הגורם השכיח לקביעתה הוא חומרת הקרע - בעיקר כשהינו קרע מלא ברצועה אשר גורע מתפקודה כמייצב, משאיר את הברך לא יציבה, או גורם לנעילתה.

במידה וקיימת מעורבות של רצועה נוספת או רקמה אחרת כמו המיניסקוס אשר נפגעו - ינטה גם השיקול לטובת הניתוח. בנוסף, יש לזכור כי תפקודו של האדם אשר נפצע חשוב אף הוא ונכנס למערכת השיקולים של הרופא והפיזיותרפיסט המטפלים.

אם האדם שנפצע הוא ספורטאי-על אשר תפקודיו היומיומיים מחייבים יציבות מקסימאלית של הברך ודרישות גבוהות מהגפה התחתונה, אזי יתכן ויוחלט על ביצוע מוקדם של ניתוח. קיימת האפשרות כי אדם אחר במצבו שאינו נדרש לניתורים, קפיצות ושינויי כיוון חדים - יסתפק בשלב זה בניסיון טיפול שמרני בלבד.

ניתוח ברצועה הצולבת הקדמית. ההחלטה תלויה במגוון גורמים

בכל מקרה, גם אם נקבע מועד לניתוח, נכון לבקר בקביעות פיזיותרפיסט לשם הורדת הכאב והכנת הרגל לניתוח באופן הטוב ביותר. ברך שמגיעה לניתוח הרצועות המייצבות עם טווחי תנועה מקסימליים וכוחה נשמר - תהנה משיקום קל יותר לאחר הניתוח.

בניתוח שחזור לרצועה הצולבת הקדמית החלק הקרוע מוסר ומוחלף על ידי שתל גיד ממקום אחר בברך, או רקמה מתורם. הניתוח כיום מתבצע דרך חורים קטנים סביב הברך בכירורגיה זעירה אך יחד עם זאת, כאשר ההתערבות פולשנית - תמיד קיימים סיכונים. בין הסיכונים האפשריים ניתן למצוא זיהום, דימום, חוסר קליטה של השתל - ולעיתים אף המשך הכאב והופעת הסימפטומים שלפני הניתוח. בנוסף, קיימת אפשרות להחלמה חלקית בלבד של השתל שנקלט.

הטיפול לאחר הניתוח מתרכז גם הוא בהשבת כח השרירים והשליטה על הגפה, תרגול טווחי התנועה בברך, תרגול לשיפור היציבות בברך בנשיאת משקל ותפקוד בדרגות שונות - עמידה, הליכה, ריצה ,ניתורים ועוד. שיקום הברך עד לתפקוד מלא עשוי לקחת כשמונה חודשים עד שנה.