השתלת שיניים: מה עושים כשחסרה עצם?
שתלים דנטליים הם הפתרון המועדף במקרים של חוסר שיניים. זהו הטיפול הכירורגי הפופולרי ביותר ברפואת שיניים שעשה מהפכה בתחום, אך מה עושים במקרים בהם עצם הלסת קטנה מדי להחדרת שתל?
השתל הדנטלי הומצא דווקא על ידי רופא אורטופד שבדי בשם ברנמרק, אשר מצא כי לאחר שאיחה שברים בעצמות הרגליים באמצעות מסמרי טיטניום היה לו קושי רב בהוצאתם לאחר מספר חודשים כי עצם הרגל נקשרה לטיטניום (דבר הנקרא אוסאואינטגרציה).
לאחר שהעניין עבר יישום לעולם רפואת השיניים נראה היום השתל הדנטלי כבורג צילינדרי עם הברגה חיצונית והברגה פנימית, אליו מוברג מבנה קוני ועליו יושב כתר חרסינה.
על מנת להחדיר את השתל הדנטלי יש צורך בעצם הלסת שתאחז בו, כך למעשה אותו חיבור מיוחד של העצם לפני השטח של השתל הוא זה שמחזיק את השתל לאורך שנים.
קיראו עוד בערוץ בריאות השן
בשוק הדנטלי קיימים מאות סוגים של שתלים כשהשוני העיקרי בין כולם הוא פני השטח שלהם וההבדלים הגאומטריים הם קטנים. השתלים משתנים בקוטרם ואורכם, כלל הברזל הוא שהגודל המינימלי לשתל יציב לאורך שנים הוא-אורך-10 מ"מ, וקוטר של 3.5 מ"מ.
הסיבה העיקרית לגדלים השונים של השתלים היא ניצול מקסימלי של כמות עצם הלסת, ככל שהשתל יהיה רחב וארוך יותר כך הוא יאריך שנים.
מהן הסיבות לחוסר עצם?
1. נסיגת חניכיים המופיעה אצל אנשים הסובלים ממחלות חניכיים-מחלה בה אחיזת השן יורדת עד שיש צורך בעקירת השן.
2. דלקות סביב שורשי השיניים, מורסות, ציסטות ועוד, הם תהליכים הגורמים לדלקת לכרסם את עצם הלסת.
3. תותבות - הרכבת תותבות ובמיוחד כאלו שאינן מותאמות היטב, גורמת לספיגה של העצמות.
4. זיקנה - תהליך ההזדקנות של הגוף מתבטא בין היתר בספיגת עצמות הלסת.
5. סינוס מקסילרי - חלל אוויר הקיים אנטומית בלסת העליונה וקרבתו לחלל הפה לא מותירה מספיק עצם לסת.
6. עקירות שיניים -לרוב לאחר עקירות (ללא טיפול המשכי) קיימת נסיגת עצם של עד כ-40% לאחר השנה הראשונה.
מהי השתלת עצם?
הפרוצדורה של השתלת עצם היא למעשה הוספת עצם ממקורות שונים לאזור המיועד להשתלה על מנת לעבות את עצם הלסת במימד האורכי או הרוחבי. העצם המוספת נראית כגרגרים או כגוש ומכוסה במחסום דקיק הנקרא ממברנה, אשר לרוב עשויה מקולגן ותפקידה לעגן את השתלת העצם ולמנוע מתאי אפיתל שהם הכי מהירים בפה לחדור לרקמת העצם המושתלת.
אילו סוגי תחליפי עצם קיימים?
1. עצם אוטוגנית-עצמית- הרופא נוטל עצם מאזור אחר של המתרפא ומניח אותה באזור המיועד, לרוב נלקחת מאזור הסנטר, חך או לסת תחתונה ובמקרים מאד קיצוניים מהאגן או מהגולגולת.
יתרונה הוא שזו העצם הכי מתאימה למתרפא כי היא שלו וסיכויי קליטתה (וחוסר ספיגתה לאחר ההשתלה) הם הגבוהים ביותר.
חסרונה הוא בכך שהאזורים ה"תורמים"פצועים לאורך זמן רב, ישנה מגבלה בכמות שניתן לקחת וגם סיכונים לפגיעה עצבית באזורים התורמים. במקרים של אגן או גולגולת, מדובר בניתוח עם הרדמה לרוב בבית חולים.
2. עצם מהחי - עצם הנלקחת מבני אדם התורמים אותה או בעלי חיים,לרוב פרות. כל החלקים האורגניים מוסרים ממנה ואין כל חשש להעברת נגיפים או חיידקים כלשהם. זוהי השיטה הפופולארית כיום היות ותחליפים אלו מתקרבים ביכולת הקליטה שלהם לעצם עצמית אך ללא הסיכון בנטילתה וללא הגבלה בכמות.
3. עצם מלאכותית - עצם ממקור סינטטי-לרוב נקראת TRI CALCIUM PHOSPHAT או ממקור של אלמוגי ים- הקרובים בצורה הגיאומטרית שלהם לעצם אדם. החיסרון הוא שסיכויי הקליטה יורדים לעומת שני הסוגים האחרים.
הטיפול נעשה במרפאת השיניים באזור סטרילי ולרוב נותן הרופא לפני הטיפול אנטיביוטיקה וחומרים נוספים לחיטויי האזור ע"מ למנוע סיכויי לזיהום. למרות שנהוג לחשוב שעצם היא איבר מאד קשה-אזורי ההשתלה חייבים להיות מוגנים מלחץ או טראומה כיוון שהם רכים ויכולים לנוע מהאזור הרצוי.
עישון לרוב פוגע בסיכויי השתלות עצם ואינו מומלץ (בארה"ב אף מחמירים ואומרים למעשנים כי סיכויי הכישלון מאד גדולים) ולבטח שישנו איסור על עישון 48 שעות לאחר ההשתלה. גם מחלות כלליות כמו-אוסטאופורוזיס, סכרת לא מאוזנת ומחלות מערכת החיסון יכולות להגדיל את סיכויי הכישלון.
4. הרמת סינוס - פרוצדורה פופולארית שהיא למעשה השתלת עצם באזור רצפת הסינוס המקסילרי על ידי פתיחת חלון קטן והחדרת תחליף עצם לתוך הסינוס.
ד"ר רונן בורדובסקי הוא רופא שיניים ומנהל מרפאת 'מאלו קליניק' ישראל
לפנייה לכתב/ת 
