תקווה: החלימה מסרטן בגיל 92 וחיה באושר גם 5 שנים אחרי
סרטן השד תקף את אסתר וקסמן כשהייתה בת 92. למרות גילה, רופאי בית החולים איכילוב לא נרתעו מלטפל במחלה הקשה. היום, חמש שנים אחרי שלקתה, גופה של אסתר נקי מגידולים. "מוכרחים לחיות, אסור להרים ידיים", היא אומרת
בגיל 92 אובחנה אסתר וקסמן כחולת סרטן שד גרורתי. חרף גילה המופלג, ופרט לגידול הסרטני, לא סבלה אסתר ממחלות רקע ומצבה הקוגניטיבי היה טוב. רופאי המערך האונקולוגי של בית החולים "איכילוב" בתל אביב החליטו יחד איתה שלא לוותר לסרטן ולהילחם במחלה. חמש שנים לאחר מכן, בגיל 97, אסתר כבר לא חולה – וגופה נקי מגידולים. "מוכרחים לחיות, לא להרים ידיים", היא מנסה לעורר השראה באחרים.
פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב, מפרט כי כרבע מחולי הסרטן המטופלים במערך אותו הוא מנהל הם בני יותר מ-80. "מתחילת השנה טיפלנו ביותר מאלף חולים מעל גיל 80. טיפול בחולה מבוגר מציב בפנינו דילמה – הגוף של בני 80 הוא לא כמו הגוף של בן 30. רבים מהם סובלים גם ממחלות רקע בנוסף לסרטן. מנגד יש לא מעט קשישים שמגיעים לגילאי 80 בבריאות טובה. יש להם עוד שנים ארוכות וטובות לחיות, כמו אסתר".
"רואה אותה יותר בקניון מאשר בביה"ח"
פרופ' וולף מסביר כי הטיפול שניתן לאסתר היה כמעט זהה לטיפול בחולה שגילו אינו חריג. "היא הגיעה אלינו במצב של סכנת חיים. סרטן השד שלה כבר שלח גרורות והיא התקשתה ללכת ולנשום. למרות הגיל שלה לא נרתענו. היא לא סבלה ממחלות רקע וחיה חיים פעילים", מסביר הרופא ומוסיף: "במקום מתן כימותרפיה של 12 שבועות אסתר קיבלה כימותרפיה של שמונה שבועות. היא קיבלה הנחה קטנה. לשמחתנו הטיפול עבד נהדר. היא כבר כמה שנים ללא המחלה. אסתר מגיעה אלינו פעם בשלושה שבועות כדי לקבל תרופה ביולוגית. אני רואה אותה יותר מסתובבת בקניון מאשר במסדרונות בית החולים".
מנהל המערך האונקולוגי מתאר כי ההחלטה האם לטפל בחולה קשיש תלויה ברצון החולה וביכולת גופו לשאת את הטיפולים הקשים. "יש חולים קשישים שסובלים מדמנציה, למשל או במצב גופני ירוד. לחולים הללו אנו מציעים טיפול מונע סבל בלבד. מנגד יש בני 85 שעושים חצי מרתון. כל טיפול מותאם לחולה וההחלטה האם לטפל מתקבלת בשיתוף פעולה איתו".
אסתר: "יש לי חיים יפים"
"הגברת וקסמן הגיעה אלינו כשהחיים שלה היו בסכנה בגלל הסרטן, אך מלבד זאת היא חייה חיים פעילים. למרבה השמחה הטיפול עבד עבורה נהדר. היא כבר כמה שנים ללא עדות למחלה פעילה. אסתר מגיעה אלינו פעם בשלושה שבועות כדי לקבל תרופה ביולוגית", מסביר הרופא.
"יש לי חיים יפים, יש לי בית יפה, יש לי משפחה יפה", מסכמת אסתר, "עברתי הרבה בחיים. מוכרחים לחיות, לא להרים ידיים. עושים הכל".
לפנייה לכתב/ת 
