רפורמה בלי בשורה: המשפחות ימשיכו לממן את הסיעודיים
מומחה בתחום ביטוחי הבריאות והסיעוד, ד"ר אודי פרישמן, מזהיר כי הרפורמה של שרי האוצר והבריאות לא תפתור את בעיית הסיעוד במדינת ישראל. אמנם היא נושאת עמה הטבה מסוימת לאוכלוסיות החלשות, אך רוב אזרחי ישראל לא באמת ירוויחו ממנה והמשפחות ייאלצו להמשיך לממן אותם אם יגיעו למצב סיעודי
צפו: מסיבת העיתונאים שבה הוצגו עיקרי תוכנית הסיעוד הלאומית
שרי האוצר והבריאות מתייחסים אליה כאל הזדמנות היסטורית לתיקון חברתי לקשישים, לאנשים סיעודיים ולציבור כולו, אבל ד"ר אודי פרישמן, מומחה בתחום ביטוחי הבריאות והסיעוד, לא בטוח כלל שיש בתוכנית הלאומית לביטוח סיעודי, שהוצגה השבוע במסיבת עיתונאים חגיגית על ידי שר האוצר משה כחלון, שר הבריאות יעקב ליצמן ויו"ר ההסתדרות אבי ניסקורן, בשורה אמיתית.
התוכנית נהגתה כפתרון למשבר שפרץ השנה בתחום, כאשר התברר כי מיליוני אזרחים בישראל אינם מבוטחים בביטוח סיעודי או מבוטחים בביטוח קבוצתי שחברות הביטוח רשאיות לבטל בכל עת, ומשמעות הדבר היא שהם ייאלצו ליפול כנטל על משפחותיהם אם וכאשר יגיעו למצב סיעודי.
קראו גם:
זכויות ביטוח סיעודי: מתי מגישים תביעה לתגמולים ולפיצויים?
הטיפול בקשישים נמצא בשפל בריאותי ומוסריהעוול של מערכת הבריאות כלפי הזקנים - שמרסק אותם
- אז אחרי כל הרעש שהיה בעניין, לא מדובר כאן בבשורה אמיתית?
"אין כאן באמת בשורה גלובלית. למרות כל מה שנאמר ונכתב, התוכנית לא פותרת את בעיית הסיעוד במדינת ישראל לא לטווח הקצר ולא לטווח הארוך".
- ומהם, בכל זאת, הצדדים החיוביים בתוכנית?
"האוכלוסייה הענייה במדינה תקבל הטבה משמעותית, זאת באמצעות הגדלת הקצבה הסיעודית מכ-3,500 שקלים ל-5,000 שקלים, אבל יש לזכור שהטבה זו תלויה במבחן ההכנסה, ולכן הנהנים העיקריים ממנה יהיו האוכלוסיות מהעשירונים התחתונים".
- מי האנשים שהרפורמה לא פתרה את בעייתם?
"ראשית, כמיליון מבוטחים שהיה להם ביטוח סיעודי קבוצתי דרך מקומות העבודה, ימצאו את עצמם ללא פתרון. הפתרון של מעבר לביטוח של קופות החולים הוא לעג לרש, מכיוון שרובם גם כך מבוטחים בקופות החולים, אך הסכומים שמדובר בהם אם וכאשר אדם מגיע למצב סיעודי אינם מספיקים לטיפול הנדרש. לגבי הצעירים המבוטחים בביטוחים אלו, קיימת אלטרנטיבה לרכוש ביטוח פרטי, למרות שהפרמיה יקרה משמעותית מהפרמיה החלופית בביטוח הקבוצתי, לגבי המבוגרים אין באמת חלופה כי פערי המחירים הם כאלו שאדם מן היישוב לא יכול לעמוד בהם".
- ומה בנוגע לסיעודיים הצעירים?
"לצערנו הסיעודיים הצעירים יפלו גם בעתיד כנטל על כתפי המשפחות. הרפורמה לא פתרה את בעייתם, שהרי תוחלת החיים שלהם גבוהה משמעותית מאורך חיי הפוליסות. כולנו קראנו והזדהינו עם סיפורה הכואב של העיתונאית לינוי בר-גפן על בעלה הסיעודי. לצערי, להם למשל לא יימצא פתרון אמיתי במסגרת הרפורמה".
- ובכל זאת, מי כן הרוויח מהרפורמה הזו?
"אין ספק שהמנצח הגדול הוא שר הבריאות ליצמן, שהשיג שני הישגים גדולים: הטבה משמעותית לציבור העני יותר במדינה וביטוח שיניים חינם לקשישים".
- האם הרפורמה תשפר את מצב של הקשישים הסיעודיים מהעשירונים התחתונים?
"בהחלט כן, באמצעות העלאת הקצבאות".
- ומה לגבי הסיעודיים הקשישים המבוססים יותר?
"קשישים שאינם בעשירונים הנמוכים, כלומר אוכלוסיות הביניים ומעלה, לא יקבלו פתרון במסגרת התוכנית החדשה, ועדיין יידרשו לממן חלק ניכר מהוצאות הסיעוד מכיסם".
- מה בעיניך היה צריך להיות הפתרון הנכון למשבר?
"לא ניתן להתייחס לכל הציבור כאל מקשה אחת, יש לקחת בחשבון שכל פלח באוכלוסיה זקוק לפתרון אחר. לדעתי אלו הפתרונות שיוכלו להביא בשורה אמיתית:
"כשמדובר באוכלוסייה צעירה (עד גיל 55), המדינה צריכה לעודד את הציבור השייך לאוכלוסייה זו לרכוש ביטוח סיעודי פרטי, כיוון שבגילאים הללו הוא עדיין זול והמחיר הנמוך נשמר לכל החיים. יש שתי דרכים לעודד את רכישת הביטוח: חינוך והסברה, ומתן הטבות מס בדומה להטבה הניתנת בביטוחים הפנסיוניים ואובדן כושר עבודה.
"באוכלוסייה מבוגרת (55 עד 70) בעלת ביטוחים סיעודיים קבוצתיים, מכיוון שביטוח פרטי בגילים הללו הוא יקר מאוד, מוטב לאפשר לאוכלוסייה זו להמשיך בתוכנית הביטוחים הקבוצתיים הקיימים, שלעולם יהיו זולים יותר מהפרטיים. זהו אמנם לא הפתרון המושלם, אך הוא מספק חלופה סבירה באין מוצא אחר.
"לגבי גמלאים מבוגרים המבוטחים בביטוח סיעודי קבוצתי, עבורם לא ניתן למצוא פתרון של ביטוח קבוצתי ולכן, כשמגיעים לטיפול בקבוצת אוכלוסייה זו, על המדינה להכניס את היד אל הכיס ברוח האמרה "אל תשליכיני לעת זקנה". מדובר בקבוצה קטנה של כמה עשרות אלפי מבוטחים בלבד וכלפיהם חייבת להיות מחויבות לפתרון הוגן".