המעכב שיציל את הלב
מחקרים רבים מהשנים האחרונות מצביעים על כך כי קיימים תהליכים המצביעים על התפתחות טרשת עורקים שעלולים להתרחש כבר בעשור הראשון לחיים. למה זה קורה, איך זה משפיע על הבריאות ומה יעזור למנוע?
בשיתוף סאנופי
אחת העבודות המשמעותיות בנוגע לטרשת עורקים, התפרסמה לפני כ-65 שנה, כשחוקרים בארה"ב גילו שקרוב ל-80% מהחיילים שחזרו ממלחמת קוריאה, סבלו מסימנים ראשונים של טרשת עורקים.
הגיל הממוצע של החיילים שנבדקו היה 22, והם היו בכושר קרבי ללא כל תסמינים של מחלות לב וכלי דם. המאמר חיזק את התפיסה שבדומה למחלות כרוניות אחרות כגון סוכרת; טרשת עורקים מתפתחת שנים רבות לפני הופעת התסמינים.
לאורך השנים מחקרים רבים הראו נוכחות של תהליכים טרשתיים בצעירים, ובסופו של דבר למדנו ששינויים התחלתיים של טרשת עורקים עלולים להתרחש כבר בעשור הראשון לחיים.
ההשפעה של טרשת עורקים על הגוף
העורקים שלנו מעבירים דם עשיר בחמצן לכל הגוף, כאשר אנו צעירים ובריאים, החלל בו זורם הדם מספיק גדול ורחב כדי לאפשר זרימת דם מספקת. בנוסף, דפנות העורקים גמישות ואלסטיות כדי להתרחב ולהתכווץ לפי הצורך. ככל שאנו מתבגרים, העורקים מתקשים, ועם התקדמות התהליך הטרשתי, החלל בו זורם הדם קטן.
עקב כך יש הפרעה באספקת דם לתאים ולרקמות, בעיקר בזמן דרישת חמצן גבוהה של השריר או איברים אחרים, כפי שמתרחש בזמן מאמץ. תהליך זה עלול להוביל לאירועים קרדיווסקולריים כגון אירועי לב, שבץ מוחי ומחלות עורקים פריפריות כגון צליעה.
חדירת כולסטרול לדפנות העורקים, הוא השלב הראשון בהתקדמות התהליך הטרשתי. על כן, לא מפתיע שהאיגוד האירופאי לטרשת פרסם לאחרונה נייר עמדה, בו נקבע שכולסטרול גבוה לא רק מסמן סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים, אלא גורם ישיר לתחלואה קרדיווסקולרית. קביעה זו התבססה על מחקרים אפידמיולוגיים, מחקרים מבוססי גנטיקה ומחקרים התערבותיים רחבי היקף אשר הראו פעם אחר פעם שהסיכון לאירוע קרדיווסקולרי גדל, ככל שערכי הכולסטרול גבוהים יותר.
במחקרים שונים נראה ששינוי אורחות חיים מוביל לנסיגה יחסית של התהליך הטרשתי. תזונה נכונה ופעילות גופנית הם ללא ספק חזית הטיפול הראשוני. אך, יחד עם זאת, במצבים רבים שינוי באורחות חיים אומנם הכרחי, אך אינו מספיק כדי לאזן את פרופיל השומנים בדם ולהוריד את הסיכון הקרדיווסקולרי. ההמלצה היא לרדת לערכים נמוכים מאשר היו בעבר, ערכים אשר קשה להשיג עם אורח החיים המערבי הנהוג כיום.
לאזן את הכולסטרול
המקור העיקרי של הכולסטרול בגופנו מגיע מהכבד ולכן יש לשלב טיפול תרופתי להורדת כולסטרול. סטטינים מהווים היום את קו הטיפול הראשון להורדת כולסטרול. מאז כניסתם לשוק התרופות, הסטטינים חוללו מהפכה בתחום ומהווים גורם מרכזי לירידה המשמעותית בתחלואה ותמותה קרדיווסקולרית בשלושת העשורים האחרונים.
בישראל נכלל כקו טיפול שני תרופה המעכבת ספיגת כולסטרול במזון, ויעילה כאשר ניתנת בשילוב עם סטטין. מאז שנכנסו לשימוש, תרופות אלו מנעו אלפי מקרים של אוטם שריר הלב ואירועים מוחיים והאריכו את חייהם של מליוני משתמשים וכל זאת באיכות חיים טובה.
שנת 2003 היוותה את תחילת המהפכה השנייה באיזון כולסטרול, עם תגלית של חלבון הקרוי PCSK9, חלבון אשר נקשר לקולטני הכולסטרול בכבד ומוביל לפירוקם. דבר שמוביל לרמות גבוהות יותר של כולסטרול בדם וסיכון מוגבר יותר לחדירתו לדפנות העורקים.
בשנת 2006 התפרסמה עבודה המראה כי במשפחות להן רמות נמוכות של חלבון ה-PCSK9, יש רמות נמוכות יותר של כולסטרול ובאופן משמעותי פחות אירועים קרדיווסקולריים. עבודה זאת נתנה דחיפה משמעותית לפיתוח מעכבים כנגד חלבון ה-PCSK9.
כיום רשומות בעולם ובישראל שתי תרופות המעכבות את פעילות ה-PCSK9. בשנים האחרונות התרופות הוכחו בעשרות מחקרים קליניים כבעלות יעילות משמעותית בהורדת רמות הכולסטרול בדם לצד פרופיל בטיחותי נוח.
תרופות אלו ניתנות בהזרקה תת עורית. בחירת המינון המתאים של התרופה מאפשר איזון נכון של רמות הכולסטרול, מצד אחד הגעה אל ערכי המטרה ומצד שני הימנעות כמעט מוחלטת מערכי כולסטרול מאד נמוכים בדיוק כפי שההמלצות הטיפוליות בארץ ובעולם קבעו.
קשת רחבה של מטופלים נבדקה בסדרת המחקרים הקליניים עם שתי התרופות, ביניהם מטופלים עם אי-סבילות לסטטינים וכמובן הדגש העיקרי ניתן למטופלים בסיכון גבוה לאירועים קרדיווסקולריים. התוצאות היו חד משמעויות, בכל אחד מהמחקרים שבוצעו היה ניתן לאזן היטב את החולים.
הקשר בין סוכרת לפגיעה בכלי הדם
אוכלוסיית החולים הסוכרתיים הינה מיוחדת היות ואצלם ישנה פגיעה נרחבת בכלי דם עורקיים במיוחד בכלי דם קטנים. לסוכרתיים נטייה לרמות גבוהות של שומני דם כגון טריגליצרידים וכולסטרול, אשר מעמידה אותם בדרגת סיכון גבוהה לאירוע קרדיווסקולרי. למעשה, חולים סוכרתיים עם סיכון מוגבר של עד פי 4 בהשוואה ללא סוכרתיים לפתח מחלה קרדיווסקולרית ולכן לא מפתיע שתחלואה קרדיווסקולרית היא הגורם העיקרי לתמותה בקרב חולים אלו.
לאחרונה פורסמו שני מחקרים קליניים אשר ממוקדים בחולים סוכרתיים ומדגימים את היעילות של מעכבי PCSK9. החולים שהשתתפו במחקר חוו ירידות כולסטרול משמעותיות ובאופן די צפוי הרוב הגורף הגיע לערכי המטרה כבר עם המינון הנמוך של התרופה, וזאת למרות שמדובר בחולים שבחיי היום יום קשה מאוד לאזן. בשני המחקרים נבחנה גם השפעת התרופה על כלל פרופיל השומנים וירידות משמעותיות נצפו בכל מדדי הליפידים מקדמי הטרשת.
בחודש מרץ השנה, שני מחקרים קליניים רחבי היקף עם שני מעכבי PCSK9 שונים פורסמו וחיזקו את מסד הנתונים שגדל בנוגע לכך שהורדת כולסטרול על ידי מעכבי PCSK9 מובילה להורדת השכיחות של אירועים קרדיווסקולריים.
תוצאות אלו הובילו לכך שההנחיות הטיפוליות, שמגיעות מהגופים המובילים בעולם ביניהם, ארגון האנדוקרינולוגים הקליניים האמריקאים, הן לשלב במצבים מסוימים מעכבי PCSK9 כקו טיפול שני לסטטינים.
למרות ההתפתחות המדהימה בעולם התרופות, ההמלצה הטובה ביותר היא להיות אקטיביים ולתת לאורח החיים שלכם להיות התרופה הראשונה בה תבחרו אך במקרים מסוימים, טיפול תרופתי הכרחי כדי להשיג את המטרה.
פרופסור אריאל רוגין הוא מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית, ורופא בכיר במחלקה הקרדיולוגית של הקריה הרפואית רמב"ם
בשיתוף סאנופי
לפנייה לכתב/ת 
