מי מפחד מהתרופה שעשויה לשים סוף לאיידס?
בספטמבר האחרון אושרה בישראל ה-,PrEP הגלולה פורצת הדרך שמפחיתה את הסיכון להידבקות בנגיף ה-HIV כמעט לאפס, ונחשבת בעיני רבים כתרופה שתביא לקץ מחלת האיידס בעולם. אז למה בכל זאת יש מי שמתנגד לה?
ב-1 בספטמבר 2017 קרה דבר במערכת הבריאות בישראל: על אדמת ארץ הקודש נחת באופן רשמי הטיפול PrEP -Pre- Exposure Prophylaxis מדובר בתרופה בשם אמטריביר של חברת טבע, שניתן לרכוש באמצעות קופות החולים (בהשתתפות עצמית) וליטול באופן יומיומי, והיא נלקחת כדי להוריד כמעט לאפס את הסיכון להידבקות בנגיף ה-.HIV
זו גם הסיבה לכך שהטיפול נקרא "מניעה לפני חשיפה" (.(Pre- Exposure ה-,PrEP שהגיעה לישראל מעבר לים, מביאה איתה לארץ גם את התפנית בהיסטוריה של נגיף ה-- HIV תפנית שהסתמנה עם אישור התרופה על ידי ה-FDA בארצות הברית ב-.2012
יש הגורסים שה-PrEP מבשרת את תום עידן האיידס משום שהיא מאפשרת למעשה את עצירת הידבקותם של אנשים נוספים, ואם תינטל באופן גורף, יהפוך האיידס למחלה המזוהה עם סוף המאה הקודמת.
זאת בדומה למה שקרה עם חיסונים חשובים אחרים בהיסטוריה, כמו חיסונים נגד פוליו, אסכרה (דיפתריה), אבעבועות שחורות, שעלת ומחלות אחרות, שכיום מוכרות לנו בעיקר מרומנים עתיקים וספרי היסטוריה. יש גם מי שמשווים את ה-PrEP לגלולה למניעת היריון ששחררה לא מעט זוגות מדאגות הקשורות בהשלכות של סקס.
כך או כך, מדובר בבשורה מרגשת עבור כל מי שנמצא במערכת יחסים חדשה או עם פרטנרים מזדמנים, בייחוד עבור הקהילה הגאה שבעולם המערבי חבריה נחשבים לקבוצת הסיכון העיקרית להידבקות בנגיף (בעולם השלישי נשים נחשבות לקבוצת הסיכון העיקרית). התרופה עשויה לשנות סוף-סוף את הסינונימיות שנוצרה בשנות ה-80 בין הומוסקסואליות לאיידס, וגם להקל על נשאי הנגיף במציאת פרטנרים, שמעמדם גם ככה השתפר פלאים בשנים האחרונות הודות לקוקטייל.
ד"ר גל וגנר קולסקו, יו"ר משותף בחברה לבריאות להט"ב בהסתדרות הרפואית, תולה תקוות גדולות בתרופה: "אנחנו מקווים שהיא לא רק תשמש כטיפול מונע ליחידים אלא גם תרפא את הקהילה הלהט"בית כקהילה מהפוסט טראומה שהיא חווה בעקבות המכה הקשה שהביאה איתה מגפת האיידס בשנות ה-- 80 מגפה שהותירה את הקהילה, בעיקר האמריקאית, חבולה ומדממת, נפרדת מהרבה מבניה ומותירה את האחרים חרדים וגם מושאים לסטיגמה של הציבור כולו".
יעילות של יותר מ-90%
אז מהי בעצם ה-PrEP ומדוע היא מעוררת כזאת התרגשות? ה-PrEP היא גלולה שניתן ליטול לפני קיום יחסי מין ושמפחיתה את הסיכון להידבק בנגיף ה-.HIV עד כמה היא מפחיתה? על פי ד"ר איציק לוי, מנהל יחידת האיידס ומחלות המועברות במגע מיני בבית החולים שיבא, ולפי מחקרים שנערכו בשבע השנים האחרונות והתפרסמו בכתבי עת רפואיים מובילים כמו Lancet ו-,New England Journal of Medicine היא מפחיתה את הסיכון להידבקות בצורה דרמטית.
"המחקרים השוו בין שתי קבוצות של גברים שעושים סקס עם גברים - האחת נטלה את התרופה, והשנייה נטלה פלצבו", מסביר ד"ר לוי. "לחברי שתי הקבוצות הורו להשתמש בקונדום, ובכל זאת בקבוצת הפלצבו הרבה יותר אנשים נדבקו במחלה". הניסוי הוכיח, בין היתר, שאנשים - גם כאלה שמדגישים בפניהם שעליהם להשתמש בקונדום - לא תמיד עושים זאת, וגם שה-PrEP מונעת כמעט לגמרי את ההידבקות בHIV- ביעילות של יותר מ-%,90 ויש האומרים אפילו גבוהה מ-95%. אמנם בוצעו גם מחקרים שהראו יעילות נמוכה יותר, אך עושה רושם שבמחקרים אלה הגלולה לא ניטלה לפי ההוראות ולכן לא מנעה את סיכויי ההידבקות.
עדות נוספת ליעילות התרופה עולה מהתבוננות בקליניקות לטיפול באיידס בערים שבהן היא כבר מותרת לשימוש. על פי ענקית התקשורת האמריקאית בלומברג, מספר הנדבקים החדשים ב-HIV בסן פרנסיסקו צנח ב-%50 מאז שהתרופה אושרה לשימוש שם ב-,2012 ובלונדון, שם אושרה התרופה לשימוש ב-,2015 נרשמה ירידה של יותר מ-%40 במספר הנדבקים. למעשה, בעוד שהקוקטייל הפך את האיידס למחלה כרונית שלא מתים ממנה, ההבטחה של ה-PrEP היא למנוע מאנשים להידבק ובעקבות זאת להפוך את האיידס לנחלת העבר.
ואם זה לא מספיק, אפשר גם לומר על התרופה הזאת - בהנחה שניתן לומר זאת על תרופה כלשהי - שאין בנטילתה סיכונים רבים. "זו תרופה בטוחה לשימוש", אומר ד"ר לוי. "במקרים נדירים, או לאחר שימוש ממושך ביותר, היא עלולה לגרום לעלייה בסיכון לאוסטיאופורוזיס או לבעיה בכליות, לכן אין ליטול אותה עם תרופות נוגדות דלקת מסוג אדוויל או נורופן, וגם לא עם תוספי התזונה הרווחים בחדרי הכושר שמעמיסים על הכליות, אבל ככלל מדובר בתרופה בלי הרבה תופעות לוואי. בנוסף, המידע שהצטבר על התרופה נאסף לא רק בזמן הניסוי אלא לאורך 30 השנים האחרונות, משום שהיא מהווה חלק מהתרופות הכלולות בקוקטייל".
חלק מהמחקרים אף הראו שגברים שנמצאים באוכלוסיית הסיכון להידבקות לא יהיו חייבים ליטול את התרופה מדי יום. הם יוכלו לפעמים (בהוראת רופא) ליטול אותה יום לפני קיום מגע מיני ובמשך יומיים אחריו (סך הכל שלוש פעמים), ויהיה די בכך כדי למנוע את ההידבקות. בכל מקרה, מדובר בתרופה שיש ליטול בתקופות של קיום יחסי מין עם פרטנרים שעלולים לשאת את הנגיף, ולא בתרופה שנוטלים באופן קבוע לאורך כל החיים.
קונדום שווה המון
מדובר איפוא בבשורה הרפואית הגדולה ביותר מאז התפרצות האיידס בעולם. סביר להניח שאם ה-PrEP הייתה מתגלה טרום עידן הקוקטייל, היא הייתה כנראה נחשבת לנס רפואי חסר תקדים. היום, לעומת זאת, יש גם מקומות שבהם התרופה מתקבלת בביקורת מסוימת, ביניהם גם דוברים ידועים למען המלחמה באיידס, ובהם מייקל ויינשטיין, נשיא .AIDS Healthcare Foundation הסיבה לכך היא שעבור מי שמקפיד על שימוש בקונדום התרופה למעשה מיותרת, אם כי יש "תאונות", וקונדומים עלולים להיקרע. מעבר לכך, סיכויי מניעת ההידבקות של הקונדום והתרופה פחות או יותר שווי ערך, אבל הקונדום מגן גם מפני מחלות אחרות, "מחלות כמו עגבת, זיבה, קלמידיה ויבלות באיברי מין", מפרט ד"ר וגנר קולסקו. "כל זה בתמורה כלכלית נמוכה ובלי שום תופעות לוואי בריאותיות, למעט עבור מי שאלרגי לגומי".
המצדדים בתרופה, לעומת זאת, גורסים שהקונדום לא באמת מספיק. למה? "משום שעדיין יש רבים שאינם מקפידים על השימוש בו", אומר ד"ר לוי, וכך עולה גם מחלק מהמחקרים שנערכו על הגלולה. ממש כשם שיש אנשים שממשיכים לעשן סיגריות אף על פי שהם מודעים לסכנות, כך יש גם כאלה שלא מקפידים להשתמש בקונדום. אם מביאים בחשבון את המחקר של פרופ' דן אריאלי, כותב הספר "לא רציונלי ולא במקרה", שהוכיח שאנו לוקים בירידה חריפה ביכולת לקבל החלטות שקולות בזמן של עוררות מינית, אפשר להבין שהנטייה לא להשתמש בקונדום בשעת הצורך צפויה הרבה יותר מכפי שאנחנו רוצים להאמין.
המתנגדים לתרופה מוסיפים וטוענים בחשש כי היא עלולה לעודד גם את משתמשי הקונדומים הקפדניים להיפטר ממנו - והתרופה, כאמור, אינה מונעת הידבקות במחלות מין אחרות, כך שהאיידס עשוי להיעלם מהעולם, אבל עלולה להתרחש נסיקה במספר ההידבקויות במחלות מין אחרות כתוצאה מהוויתור על שימוש בקונדום.
סוגיית מחלות המין האחרות מזכירה מאוד את הסוגיה שעלתה עם הופעת הגלולה למניעת היריון. גם כאן מדובר בשאלת השחרור והבחירה. התרופה מאפשרת למי שחושש להידבק להגן על עצמו ולא להיות תלוי בנכונות ובהחלטות של הצד השני. "ה-PrEP מגבירה את השליטה בגורל", מסביר ד"ר יובל לבנת, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס.
"בין אם זו אישה סטרייטית שיש לה סיכון להידבק ובין אם זה גבר גיי, עד כה הם היו תלויים בצד השני שישתמש בקונדום, וגם שלא יסיר אותו באמצע האקט. כפי שהגלולה שחררה נשים מהצורך לבקש מהפרטנר שלהן שישים קונדום כדי לדעת שהן מוגנות מהיריון, כך ה-PrEP משחררת אנשים, גברים ונשים, מהצורך לבקש מהצד השני שישתמש בקונדום. אין יותר צורך להתחנן, אין צורך לסמוך על אף אחד, אין צורך לדעת בוודאות את מצבו הרפואי המעודכן. אם אתם עצמכם לוקחים את התרופה, אתם כנראה לא תלויים במה שהפרטנר שלכם עושה או יעשה".
ואיזו תחלואה נלווית עלולה להיות לנשאי HIV?
תרופה נגד בושה
עוד חשש של המתנגדים הוא שה-PrEP תוביל לכך שאלה שיבחרו לא להשתמש בה ייחשבו לפרטנרים לא אטרקטיביים, כשם שקרה לנשים שהעדיפו לא ליטול גלולה למניעת היריון. "נשים שלא נטלו גלולה הפכו להיות לא אטרקטיביות וכך נוצר לחץ חברתי על כל הנשים ליטול גלולות", מסביר ד"ר לבנת.
נראה שבחו"ל התופעה הזאת כבר מתרחשת. באתרי ההיכרויות של הקהילה הגאה אפשר לראות אנשים שמדווחים בפרופילים שלהם על שימוש בגלולה, מה שהופך אותם למועמדים מועדפים.
ובדיוק כמו בעידן הגלולה למניעת היריון, יש גם מי שמאשים את נוטלי ה-PrEP בהוללות מינית ומכנה אותם בכינויי גנאי כמו "זונת טרובאדה" (שם התרופה בארצות הברית). ביטוי זה מעיד על אלמנט נוסף שיש לזכור כשרוצים לדבר על ה-:PrEP מדובר בתרופה שהיא, אחרי הכל, תרופה למחלה שעוברת ביחסי מין. מכיוון שכך, התגובות אליה הן לא תמיד על התרופה עצמה, אלא על כך שהיא מעלה שוב לסדר היום את נושא המין - נושא שעבור הציבור השמרני עדיין צריך להישמר בחדרי חדרים ולא להיות נידון בפומבי. ברחבי העולם כבר נשמעים קולות שעושים שימוש בדיון ב-PrEP כדי להשמיע מחדש את דעתם על ה"הוללות" של מגזרים מסוימים.
אז האם אנשים שמשתמשים ב-PrEP אכן מאמצים התנהגות מינית הוללת, נדבקים יותר במחלות מין ומפסיקים להשתמש בקונדומים? התשובה היא לא.
למעשה, מאז שהחל השימוש בתרופה אנשים נעשו זהירים יותר. כפי שמעיד ד"ר וגנר קולסקו מניסיונו בקליניקה, התרופה מספקת לאנשים הזדמנות להגיע לרופא, להיות במעקב רפואי, לדבר על אמצעי מניעה ולקחת אחריות על סיכויי ההידבקות שלהם. בוועד הישראלי למלחמה באיידס מדווחים גם שהתרופה החדשה מעודדת אנשים לדבר בפתיחות על הסיכונים, המחלה וההתנהגויות שלהם, כך שייתכן שה-PrEP מהווה גם תרופה לבושה, וזו דווקא תופעת לוואי חיובית.
אם לשפוט על פי ההיסטוריה, הרי שבדרך כלל אחרי שמגלים תרופה, בפרט תרופה יעילה למחלה מטרידה, כבר אי אפשר לגנוז אותה בארון, גם אם יש לה תופעות לוואי חברתיות. כן, ייתכן שה-PrEP תעלה את המתירנות המינית ואת מספר סרבני הקונדום, אבל אסור לשכוח שלצד כל אלה היא עשויה לשנות את גורלם של לא מעט אנשים.
לפנייה לכתב/ת 
