שמירת היריון? לא תמיד תורמת ולעיתים מזיקה

רובנו חולמים על ימים קסומים שבהם מלאך שמימי בדמות רופא יעניק לנו אישור לרבוץ במיטה שבועות ארוכים באפס מעש, אבל שיטוט בקבוצות פייסבוק ובפורומים לנשים שנמצאות בשמירת היריון ועושות את זה בדיוק, חושף שזה הרבה פחות מבורך ממה שנדמה לנו.

לצד תלונות על השעמום שתוקף במהרה, אפשר למצוא גם תלונות על כאבי גב והתכווצויות ברגליים, קשיים בטיפול בילדים האחרים שנמצאים בבית, ירידה משמעותית בפרנסה ועומס גדול על הזוגיות כשמרבית הנטל מונח על גבו של בן הזוג.

פורום לנשים בשמירת היריון בשם‭Keepemcooking ‬ אף מפרסם משפטים שנשים אומרות לעצמן כדי לחזק את עצמן כמו "צריך להמשיך לבשל את התינוק", "אני נמצאת כרגע במקום שבו אני צריכה להיות עכשיו" (במיטה) או "השבועות האלה ישנו את חיי הילד הזה לנצח". אחרי הכל, אף אחת לא רוצה שהתינוק שלה ייוולד בטרם עת, כך שהמחיר של טיפוס על הקירות, ירידה בהכנסות, ריבים עם הבעל וחוסר יכולת לטפל בילדים האחרים שבבית אינו גבוה מדי - אם זה מה שנדרש כדי לשמור על העובר.

לא כזה כיף כמו שזה נשמע. שמירת היריון(צילום: shutterstock)

אלא שבשנים האחרונות עולות תהיות בעניין יעילות המוסד הזה ששמו "שמירת היריון". האם הריתוק למיטה באמת מונע לידה בטרם עת, והאם הוא אכן מקדם את בריאות התינוק או שמא מדובר בקונספט רפואי שעבר מהעולם?

בעשור האחרון החליטו גינקולוגים ברחבי העולם שהגיע הזמן להעמיד במבחן מדעי את המסורת ארוכת השנים של שמירת היריון. "בעקבות הרוח הכוללת, שאינה מסתפקת בניסיון האישי של הרופא כבסיס להמלצות רפואיות ומחפשת גיבוי מחקרי להמלצות רפואיות, גם שמירת ההיריון הושמה למבחן", מסבירה פרופ' טל בירון שנטל, מומחית בגינקולוגיה ומיילדות והריונות בסיכון גבוה.

עוד כתבות בנושא:
האמא שתכננה יום הולדת לבנה במהלך שמירת הריון

סוכרת הריון - לשמור על האיזון הנכון

פיתוח ישראלי: אבחון רעלת הריון כבר בשליש הראשון

אבל תוצאות המחקרים על יעילות שמירת ההיריון לא סיפקו הצדקה חד משמעית לפרק החיים שבו נשים רותקו למיטה. בין כל הפרסומים בנושא, זה שעורר את המהומה הגדולה ביותר היה מאמר הסקירה שהתפרסם ב-‭2015‬ על ידי ארגון הקוקריין (גוף חוקרים בלתי תלוי וללא מטרות רווח שסקירות המחקרים השיטתיות שלו נחשבות למהימנות ביותר). הסקירה אמנם מתבססת בעיקר על מחקר גדול אחד, היות שלא נמצאו די מחקרים שעמדו בקריטריונים המחמירים של אנשי הקוקריין, אבל התוצאות שלו בכל זאת מספיקות כדי לעורר תהיות.

לפי המחקר, ריתוק האישה ההרה למיטה אינו מפחית את הסיכון ללידה מוקדמת, להפלה, לעלייה בלחץ דם או לבעיה בהתפתחות העובר ועוד בעיות ששמירת ההיריון מיועדת לפתירתן.

וזה אינו המחקר היחיד. שנתיים קודם לכן התפרסם בכתב העת ‭Obstetrics & Gynecology‬ מאמר מערכת תחת הכותרת ‭") Time to Put the Issue to Rest‬הגיע הזמן להניח לסוגיה", בתרגום חופשי) שהפנה לשני מאמרים בתוך הגיליון - האחד הוכיח שנשים עם התקצרות צוואר הרחם, מצב המגביר את הסיכון ללידה מוקדמת, שנשלחו לשמירת היריון, נטו ללידה מוקדמת פי ‭ 2.5 ‬יותר מנשים במצב דומה שלא נחו. המאמר השני נכתב על ידי מומחים לאתיקה ומוסר שהרחיקו לכת וטענו שבמצב הידע הנוכחי ההמלצה לשמירת היריון היא בלתי מוסרית ומפרה את עקרונות הצדק, האוטונומיה וטובת המטופלת.

סקירת מאמרים מקיפה הראתה: אין תועלת בשמירה(צילום: shutterstock)

המחקרים, שבמקור נועדו להוכיח את יעילות שמירת ההיריון, לא רק שלא הצליחו בכך אלא למעשה גרמו לספק גדול לגביה. "אין בספרות הוכחה לכך ששמירת היריון, דהיינו שכיבה בכלל או בתנוחות שונות בפרט, מועילה - ולא משנה מה בעיית הרקע של ההרה או של היריונה", אומרת פרופ' בירון שנטל.

פרופ' אריאל מאני, מנהל מחלקת חדרי לידה בבית החולים ליס ויו"ר החברה לרפואת האם והעובר בישראל, מסכים עמה אך מסייג. "שמירת היריון עשויה לשפר את תוצאות ההיריון רק במצבים נדירים", הוא מסביר, "כמו למשל כשלאישה ההרה יש לחץ דם גבוה באופן קיצוני, רעלת היריון או חשש מלידה מוקדמת בהיריון מרובה עוברים. בכל מקרה, גם כשמדובר בשמירת היריון - לעולם אין מדובר בשכיבה מוחלטת שכן זו יכולה לגרום יותר נזק מתועלת".

כתבה ביקורתית מאוד על שמירת היריון שהתפרסמה לאחרונה במגזין ‭,Harpers‬ מלמדת על כך שרופאים מומחים מודעים כבר שנים לנזקי השכיבה במיטה, וכי קרדיולוגים, כירורגים, אורתופדים ואחרים, שנהגו בעבר להמליץ על מנוחה מלאה במצבים רפואיים שונים, נפרדו לא מכבר מההמלצה הזאת. רק הגינקולוגים נותרו בלתי מעודכנים והמשיכו להתייחס לריתוק למיטה כאל המלצה בלתי מזיקה.

כדי להבין איך הגענו למיטה החולה הזאת כדאי לחזור שנייה למקום שבו הכל התחיל, או ליתר דיוק: לתפיסה של המנוחה כשיטת ריפוי. זו הוצגה לעולם המודרני לפני ‭150‬ שנה על ידי רופא בשם ג'ון הילטון. מטרתו הייתה, ככל הנראה, לשפר את תדמיתם של בתי החולים, שנחשבו אז למוסדות חדשים יחסית שמטופלים חששו להיכנס אליהם ולחטוף מחלות. הילטון הסביר כי בבית החולים יוכלו המטופלים לשכב במיטה בלי לעשות כלום ולנוח, וכי המנוחה תשפר את מצבם. הוא הצליח הרבה מעבר לצפוי, ומאז המנוחה הפכה לפתרון רפואי מומלץ עבור שלל מחלות ומצבים רפואיים, ובהן מחלות לב, שחפת, אולקוס, ראומטיזם וגם מה שהיה קרוי בשם "מחלת עצבים" (סינדרום של חרדות, דיכאון, כאבים ועוד).

השעות הארוכות במיטה עלולות להביא לתחושת ניתוק ודיכאון(צילום: shutterstock)

מלחמת העולם השנייה שינתה את המצב הזה. מספר הפצועים הגדול לא הותיר מיטות פנויות למנוחה בבתי החולים, והרופאים הופתעו לגלות שדווקא הפצועים ש"נזרקו" ממיטתם ולא זכו למנוחה החלימו מהר יותר, מה שהוביל אותם לשער שהמנוחה דווקא פוגמת בהחלמה.

בהמשך, סוכנות החלל האמריקנית, שמצאה שיש דמיון בין מנוחה ובין שהות בחלל כתוצאה מהשפעת כוח המשיכה, הרבתה לחקור את נזקי המנוחה. רשימת הנזקים שמנתה הסוכנות כה ארוכה שהיא מחסלת לגמרי את החשק להיכנס למיטה. עם הנזקים נמנים בעיות בזרימת הדם ללב, בעיות נשימה, סיכון לקרישיות יתר ונדידה של קריש לריאה, אובדן צפיפות העצם, הידלדלות שרירים ובעקבותיה סכנת נפילה, ואינספור בעיות פסיכולוגיות - החל בשכחה, בלבול וקושי בקבלת החלטות וכלה בחרדה ודיכאון, וכל התופעות האלה עלולות להחמיר כשמדובר באישה הרה.

"היות שהיריון מעלה באופן טבעי את הסיכון לקרישיות יתר, תוספת הסיכון שמספקת השכיבה מהווה סכנה ממשית ליולדת", מסבירה פרופ' בירון שנטל. "הוכח כי כבר לאחר ימים ספורים של שכיבה, הסיכון של אישה הרה להיווצרות קריש דם שעלול גם לנדוד ולהגיע לריאות עולה באופן ניכר. גם הסיכון להידלדלות שרירים בעת השכיבה עולה בהיריון. בנוסף, הפסיביות והניתוק מהעבודה והחברה, שגורמים באופן טבעי לדכדוך, מגבירים את הסיכון לדיכאון אחרי לידה".

המידע שנאסף בעשור האחרון, הרומז על כך שההקרבה הנדרשת מהאמהות לא באמת תורמת לעוברים, מתפשט לאט, יש שיאמרו לאט מדי. במאמר שפורסם כבר בשנת 2013 בכתב העת ‭,Obstetrics and Gynecology‬ נטען ש-%‭20‬ מהנשים ההרות עדיין נשלחות על ידי רופאים לשמירת היריון. ב-‭2015‬ פרסם האיגוד האמריקני לגינקולוגיה ומיילדות מסמך רשמי, ובו הצהיר שפעילות גופנית בריאה עבור רוב הנשים ההרות, ושבכל מקרה שמירת היריון לרוב איננה מומלצת.

טרם נאספו בארץ או בארצות הברית נתונים שיוכיחו כיצד השפיעו ההמלצות החדשות, אבל ככל הנראה כשמדובר בהמלצות רפואיות רווחות יש קושי בביצוע תפניות חדות.

ובמקרה הזה מדובר בתפנית חדה באמת. "בעבר כל מצב בעייתי בהיריון הוביל ישירות להמלצה על שמירת היריון", מסבירה פרופ' בירון שנטל. "היו אף שהחמירו והורו על שכיבה עם הרגליים למעלה או עם המיטה בהטיה, כך שראש האישה כלפי מטה והאגן כלפי מעלה". אבל גם אם הרופאים, שלרוב נעזרים במאמרים כדי להתעדכן, נוטים פחות להורות לנשים על שמירת היריון, הרי שהנשים עצמן וסביבתן לא ממש מסתמכות על המחקרים החדשים. "נשים מושפעות ממה שאומרות החברות שלהן, האימהות ושאר בנות המשפחה", אומרת פרופ' בירון שנטל. "אם יש במשפחה או בסביבה אימא שהייתה בשמירת היריון ומאמינה שבזכות זה הילד נולד בריא ובמועד, זה יותיר רושם גדול על ההיריונית הטרייה".

בכל הנוגע להמלצות רפואיות, קשה לבצע שינויים(צילום: shutterstock)

 על דבר אחד כולם מסכימים: סטרס אינו בריא להיריון וחשוב להימנע ממנו, ואם שמירת ההיריון תורמת להירגעות של האישה ההרה, אז מוטב כך. "היריון הוא מצב פיזיולוגי לא קל, ועל חלק מהנשים הוא מעמיס עוד יותר", מסביר פרופ' מאני. "הבחילות, ההקאות והכובד מקשים על התפקוד התקין, בפרט אם מדובר בעבודה פיזית קשה ומאומצת. העומס הזה עלול להוביל לסטרס, והוכח מחקרית שסטרס מעלה את הסיכון ללידה מוקדמת, להפלות, ובכלל השפעתו על נשים הרות איננה רצויה.

יש נשים שעבורן ללכת לעבודה זה דבר מלחיץ. יש לעומת זאת נשים שעבורן שכיבה בבית בלא מעש היא מקור לסטרס רב יותר. בעיקרו של דבר, נשים רבות רואות בשמירת ההיריון את הדרך היחידה להקל על עצמן ולהפחית את העומס והלחץ הגדול שהן חוות".

"אנו הרופאים שניצבים מול נשים - לא פעם נשים אחרי הפלות, לידות מוקדמות או שנים של טיפולים, שמאמינות ששמירת ההיריון תגן על העובר - מתקשים להתייצב נגדן וגם לא מעוניינים בכך", מסכמת פרופ' בירון שנטל. "מה גם שלחץ אינו רצוי, ואם ההמלצה מרגיעה אותן, אז ייתכן שבעקיפין היא כן משפרת את מצבן. ייקח לנו שנות דור לחנך את הנשים ואת בני ובנות המשפחה שלהן שההמלצה הזאת לא רק שאינה מועילה, אלא שהיא גם מזיקה".

התקף לב: בעבר המליצו על מנוחה של יותר מחודש. כיום ידוע שהמנוחה אינה מסייעת לשריר הלב להשתקם.

ניתוחי ירך וברך: פעם נטו להתייחס לירך ולברך החדשה בעדינות. כיום ההוראה היא לעמוד כבר ביום שלמחרת הניתוח.

אי ספיקת לב, אי ספיקה נשימתית ומחלות ריאה: כיום ידוע שמנוחה שגורמת להפסקת פעילות לא רק שאינה משפרת את המצב אלא אף עלולה להביא להידרדרות.

שפעת והתקררות: הסיבה היחידה לנוח היא שקשה לתפקד, אבל המחקרים מלמדים שמנוחה אינה מאיצה את ההחלמה.