כך צה"ל מפקיר חיילים שנפצעו בשירות

"הבן שלי נפצע בצבא פעמיים – פעם אחת פיזית במהלך הטירונות הקרבית, ופעם שנייה נפשית אחרי שהצבא זרק אותו לכלבים", באלו המילים מתאר אביו של ר' את תחושותיו הקשות של בנו בעקבות שירותו הצבאי. ר' התגייס כלוחם לחטיבת הנח"ל, נפצע בירך, שוחרר מהצבא, ועלות הטיפולים הרפואיים הגבוהה נפלה על כתפי המשפחה.

ר' לא לבד. חיילים שנפצעים בשירותם ונמצאים לא כשירים משוחררים באופן זמני מהצבא. בתקופה זו הם נחשבים כאזרחים לכל דבר. לאחר שישה חודשים לכל היותר עניינם נידון בוועדה רפואית, שמחליטה אם להחזירם לצבא, להאריך את תקופת האזרחות הזמנית שלהם או לשחררם סופית משירות צבאי.

בתקופת האזרחות הזמנית נאלצים רבים מהחיילים לשלם את ההוצאות הרפואיות המכבידות מכיסם. הביטוח הרפואי בקופות החולים מעניק במרבית המקרים כיסוי חלקי בלבד. החיילים הפצועים גם מתקשים למצוא עבודה - הן בשל מצבם הרפואי והן בשל חוסר הוודאות לגבי עתידם, שכן חלקם, כאמור, צפוי לחזור לשורות הצבא.

הצעת חוק שתעלה בוועדת השרים של הכנסת ביום א' ביוזמתו של ח"כ עופר שלח (יש עתיד) אמורה לשים סוף למצב שגורם לחיילים רבים לחוש מופקרים, אלא שבצה"ל כבר הודיעו כי הם מתנגדים ליוזמה.

"הרגשתי פגוע מאוד מהיחס של הצבא"(צילום: דובר צה"ל)

"נאלצתי לשלם כאלפיים שקלים בחודש מכיסי"

"זה מצב אבסורדי", מטיח אביו של ר', "היחס של הצבא פגע בבן שלי בצורה קשה מאוד. הוא הרגיש שהשתמשו בו ואז זרקו אותו".

כמו יתר החיילים שנמצאים לא כשירים לשירות צבאי, ר' סופח לר"מ ד', היחידה האחראית על החיילים ששוחררו זמנית משירות. החוגר של ר' נלקח ממנו, ועד לדיון בעניינו בפני ועדה רפואית הוא בסטטוס של אזרח לכל דבר ועניין. ר' חזר אפוא לקופת החולים שבה היה מבוטח לפני גיוסו.

הרופא שבדק את ר' קבע כי הוא זקוק לטיפולים כירופרקטיים. קופת החולים אישרה לר' עשרה טיפולים בלבד. אביו מפרט כי הוא נאלץ להוציא כאלפיים שקלים בכל חודש כדי להשלים לבנו את הטיפול הרפואי שלו הוא זקוק.

"נכנסנו לסחרור כלכלי", מתאר האב, "עד היום הבן שלי מטופל אצל כירופרקט בעלות של 270 שקלים לטיפול. הבן שלי לא יכול לנהוג בגלל הפציעה אז אני גם צריך להסיע אותו לטיפולים. קופת החולים לא נותנת מענה מלא בכלל. קיבלנו בחזרה ילד פצוע. אף אחד לא הכין אותנו לזה. הצבא גם לא בירר אם אנחנו ערוכים לקלוט אותו ואפילו לא התעניינו במצב שלו. הבן שלי נפגע בצורה מאוד-מאוד קשה מהיחס הזה. הוא הרגיש שהצבא זרק אותו לכלבים אחרי שהוא לא היה צריך אותו יותר. הוא נכנס למרה שחורה ונזקק לטיפול נפשי".

בהמשך החודש צפויה להיערך לר' ועדה רפואית שתכריע את עתידו. אביו מוסיף ומתאר כי ההתמודדות עם חוסר הוודאות שבו שרוי בנו מתווספת להתמודדות המורכבת עם הפציעה: "זו תחושה קשה מאוד. מצד אחד הוא לא יכול למצוא עבודה, כי הוא לא יודע אם הוא ייאלץ לחזור לצבא. מצד שני הוא לא חייל, אז אין לו מה לעשות כל היום. כל המשפחה המומה מהיחס הזה של הצבא. צה"ל חייב ללוות את החיילים הללו. מה אמורות לעשות המשפחות שאין להן איך לממן את הטיפול? למה חייל שהתגייס במלוא המוטיבציה לשירות קרבי ונפצע לא מטופל במסגרת שבה הוא נפצע? זו התנהלות הזויה".

"הרצף הטיפולי נקטע, נאלצתי לשלם אלפי שקלים"

אסף בן ה-23 מאזור המרכז התגייס לשירות קרבי בחטיבת הצנחנים ונפצע בכתפו ביום ספורט יחידתי. אחרי תקופה ארוכה שבה לא טופל, החמיר מצבו הרפואי והוא נזקק לניתוח.

לאחר הניתוח הוא נזקק לשיקום ארוך וסופח לר"מ ד'. כמו ר', גם החוגר של אסף נלקח ממנו והוא יצא לאזרחות עד להכרעה סופית של הוועדה הרפואית בעניינו כעבור שישה חודשים.

"זה היה זמן קריטי של השיקום", מתאר אסף, "בתקופה שמייד לאחר הניתוח חשוב מאוד לעשות פיזיותרפיה. לקח לי הרבה זמן לקבוע תור לאורתופד בקופת החולים. גם לאחר מכן לקח לי זמן עד שקיבלתי טיפולים פיזיותרפיים. הרצף הטיפולי נקטע. נאלצתי לפנות לטיפול באופן פרטי. כל טיפול פיזיותרפי עולה 300 שקלים. הוצאתי אלפי שקלים מכיסי, וזה מבלי להחשיב את הוצאות הנסיעה הרבות. למזלי ההורים שלי יכלו לתמוך בי".

גם אסף מתאר כי הוא נפגע קשות מהיחס של הצבא: "התגייסתי לשירות קרבי. נפצעתי כתוצאה מהשירות שלי. זה לא ראוי שהצבא אומר לאדם כמוני 'תודה רבה, אבל מפה תסתדר לבד'. הרגשתי שנטשו אותי. חייל שנפגע בצבא צריך להיות מטופל בצבא. ככה זה צריך לעבוד בעיניי. קופות החולים לא ששות, בלשון המעטה, להעניק למבוטחים שלהן טיפול רפואי יקר".

"חייל שנפצע בצבא צריך להיות מטופל בצבא"(צילום: דובר צה"ל)

"נוצרת תחושה של הפקרה"

כאמור, הצעות חוק שמצויה בימים אלו על שולחנה של ועדת השרים לחקיקה אמורה לשים סוף למצב שאליו נקלעו אסף, ר' ודומיהם. על פי ההצעה שיזם ח"כ שלח, החיילים שמסופחים לר"מ ד ימשיכו להיחשב כחיילים עד לחזרתם לצבא או עד לשחרורם המלא. "הצעת חוק זו נועד לחייב את הצבא לקחת אחריות על חיילים אלו", נכתב בדברי ההסבר להצעה.

"התנהלות המזיקה לשם הטוב של הצבא". ח"כ עפר שלח(צילום: גיל יוחנן)

"כשצה"ל מגייס צעיר לשירות, הוא חייב להעניק לו תחושה שיש מי שדואג לו, בוודאי במקרה של פציעה", מתאר יו"ר סיעת "יש עתיד", ח"כ שלח. "הנוהג הפסול של 'השעיית' החייל לחצי שנה, שבה הוא צריך לטפל בעצמו ועתידו אינו ברור לו, מזיק הן לחייל והן לשמה הטוב של המערכת, ויוצר תחושה של הפקרה וחוסר אכפתיות. לצערי, מערכת הביטחון ממשיכה בסירובה לתקן את העיוות המזיק הזה, שפוגע בתחושת השייכות של החיילים ומשפחותיהם. הצעת החוק שלי היא פשוטה ומתבקשת ותעשה צדק עם החיילים שנפגעו".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "על פי חוק שירות ביטחון, יכול לשרת בשירות חובה רק מי שכשיר רפואית לכך. בתקופה בה החיילים נמצאים בפטור זמני משירות, הם מקבלים שירות רפואי מלא כמו כל אזרח במסגרת קופת החולים אליה היו שייכים לפני יום גיוסם. במקרים רפואיים מורכבים ממשיך צה״ל לשאת באחריות הטיפול לתקופה נוספת על מנת להבטיח רצף טיפולי.

"כיום, תקופת פטור זמני מנוכה מתקופת שירותו של חייל אם וכאשר הוא חוזר לשירות, כך שבכל מקרה הוא משתחרר במועד השחרור שנקבע לו מראש. במקרים לא מעטים החיילים חוזרים לשירות מלא ומשמעותי. לאור המענה הקיים לחיילים הנמצאים בפטור זמני ולאור קשיים משמעותיים במימוש הצעת החוק אם תתקבל, מערכת הביטחון לא תומכת בקבלתה".