מחקר: המוח של אנשים עם כבד שומני - מזדקן מהר יותר
חוקרי אוניברסיטת חיפה בשיתוף מדענים מרחבי העולם מצאו כי מוחם של אנשים הסובלים מכבד שומני מזדקן יותר. לדברי החוקרות הראשיות, השינויים שנמצאו בתאי המוח מגבירים את הסיכון לפתח מחלות ניווניות כמו דמנציה. על פי ההערכות, סובלים מכבד שומני עשרות אלפי ישראלים
חוקרות מאוניברסיטת חיפה, מצאו כי אנשים הסובלים מכבד שומני שאינו נובע מצריכת אלכוהול, הם בעלי מוח שנפחו קטן יותר, או במילים אחרות "זקן יותר" שלו סיכון רב יותר לפתח מחלות ניווניות כמו דמנציה. את המחקר הבינלאומי הובילו החוקרות, ד"ר גלית ויינשטיין וד"ר שירה זלבר-שגיא.
כבד שומני (שאינו נובע מצריכת אלכוהול) היא מחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם והיא הסיבה המובילה למחלת כבד כרונית. כבד שומני נמצא ב-30% מהאוכלוסייה הכללית ואף עולה ל-80% בקרב אנשים עם סוכרת או השמנה.
לדברי החוקרות, עודף משקל, ובמיוחד השמנה בטנית ותזונה לא בריאה שכוללת ריבוי אכילת סוכר, שתייה מתוקה, שומן רווי ואורח חיים לא פעיל, מעלים את הסיכון לחלות במחלת הכבד השומני. היות שכבד שומני הינו גורם סיכון לסוכרת ולמחלות לב וכלי דם, מחלות הקשורות בנזק מוחי וירידה קוגניטיבית, ביקשו החוקרות לבדוק האם קיים גם קשר ישיר בין כבד שומני ומדדי מוח הקשורים לירידה קוגניטיבית.
במחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת היוקרתי "JAMA Neurology", נבדק הקשר בין כבד שומני והזדקנות המוח הנבדקת באמצעות בדיקת MRI. זו הפעם הראשונה שנערך מחקר כלשהו שבודק את הקשר הזה באמצעות MRI, שבעזרתו ניתן לזהות מדדים אנטומיים במבנה המוח - נפח המוח, נפח ההיפוקמפוס (איבר האחראי בין היתר לזיכרון) ונזק ל"חומר הלבן המוחי".
מדדים אלה יכולים להעיד על כך שהמוח "זקן" יותר וקשורים למחלות ניווניות כגון דמנציה, ולסיכוי מוגבר לשבץ מוחי. במחקר השתתפו 766 נדגמים ממחקר פרמינגהם האמריקאי, שהוא אחד המחקרים הגדולים בעולם שידוע בשיטות המחקר המוקפדות והמתקדמות שלו. מתוך הנבדקים, 18% נמצאו כסובלים מכבד שומני.
לאחר עיבוד סטטיסטי של תוצאות ההדמיות, מצאו החוקרים כי באנשים אצלם נמצא כבד שומני בהשוואה לבעלי כבד תקין, קיים סיכוי גבוה יותר שנפח המוח יהיה קטן יותר. קשר זה נמצא מובהק גם לאחר שנוטרלו גורמי סיכון אחרים כולל השמנה, מסת שומן בטני, סוכרת, מחלת לב, יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם, עישון, פעילות גופנית וגיל.
על פי מדדי הנפח שמצאו החוקרות, הן הצליחו לקבוע עד כמה "זקן" או "צעיר" המוח בהשוואה בין אנשים שסבלו מכבד שומני לכאלה שלא סבלו מכך. כך התברר כי אצל כלל האוכלוסיה, מוחם של אלה עם כבד שומני מזדקן ב-4 שנים בממוצע, בהשוואה לבעלי כבד תקין. אצל אנשים מתת לגיל 60, הפער הזה אף גדול יותר, כשמוחם של בעלי כבד שומני נראה זקן בלמעלה מ-7 שנים, בהשוואה לבעלי כבד בריא.
אף שמדובר לכאורה בשתי מערכות גוף שונות, כשהמוח שייך למערכת העצבים המרכזית, והכבד למערכת המטבולית, לחוקרות ברור כי קיים ביניהן קשר הדוק: "הזדקנות המוח והכבד השומני חולקים גורמי סיכון", מסבירה ד"ר זלבר-שגיא, "שניהם גורמים להשמנה, סוכרת, יתר לחץ דם ועודף שומנים בדם. בנוסף כבד שומני אינו רק תוצר של סוכרת והשמנה, אלא הוא בעצמו גורם לסוכרת, פגיעה בכלי דם ומחלות לב ויוצר תהליך דלקתי כרוני בגוף. כל אלה ידועים בספרות כגורמי סיכון לפגיעה מוחית".
"כבד שומני לא אלכוהולי הוא מחלה נפוצה המתחילה בגיל צעיר", מדגישה ד"ר ויינשטיין, "אורח חיים בריא הכולל שמירה על משקל תקין, תזונה מאוזנת דלת סוכר וספורט עשויים להקטין את הסיכון לא רק לנזק כבדי אלא גם להזדקנות מהירה של המוח".
כבד שומני: המחלה הקטלנית שביכולתכם למנוע
כשליש מהעולם המערבי סובלים מכבד שומני, מחלה שקטה שלרוב אינה נותנת סימנים, לעתים עד לנזק בלתי הפיך שממנו אין דרך חזרה. הכבד הוא האיבר הפנימי הגדול ביותר בגוף, ונקרא "המעבדה של הגוף". הוא אחראי על יצירת חומרים חשובים, עיבוד כלל החומרים שנכנסים לגוף, מיונם וסילוק הפסולת. דם רב עובר בכבד בכל רגע נתון, כליטר וחצי, סימן נוסף לחיוניותו הרבה לתפקודנו התקין.
הכבד ממוקם בצד ימין של חלל הבטן והוא מורכב משתי אונות, ימנית ושמאלית, אשר בכל אחת מהן מספר קטן של אוניות. אחת התכונות המופלאות ביותר של הכבד היא יכולתן של האונות לגדול מחדש לכדי כבד שלם, בזכות תהליך מתמיד של בנייה ושל הרס תאי הכבד.
תאי הכבד יוצרים חומרים רבים החשובים לפעילות הגוף: נוזל המרה, החלבון אלבומין החשוב לשמירת נוזל הדם בתוך כלי הדם, חומרי קרישת דם, חלבונים, גלוקוז ועוד. לא בכדי נקרא הכבד "המעבדה האנושית": הוא אחראי גם לסילוק של חומרים רעילים רבים, ובהם אמוניה הנוצרת מתהליך פירוק החלבונים לחומר אוריאה. הכבד אחראי גם לפירוק תרופות ולהפגת רעילותן. הכבד אחראי גם על ייצור הכוסלטרול בגוף, שרובו מגיע לא מהמזון אלא מייצור עצמי. הכבד הוא לא רק איבר פעיל, אלא משמש גם כמחסן לאגירת חומרים שונים ומאפשר לגוף להתמודד עם חוסר או עודף בהם. בין היתר, מאחסן הכבד עודפי גלוקוז, ויטמינים וברזל.
הפתרון: שינוי באורח החיים
מחלת הכבד השומני תופסת תאוצה בשנים האחרונות גם בקרב ילדים. היא נגרמת כתוצאה מהשמנת יתר, כשעל פי ההערכות כ-70 עד 80% מהסובלים מהשמנה סובלים גם מכבד שומני. הוא בולט במיוחד אצל בעלי BMI מעל 30 או היקף מותניים מעל 102 ס"מ בגברים ו-88 ס"מ בנשים. גורמים נוספים לכבד שומני כוללים סוכרת, אלכוהוליזם הפטיטיס, מחלות מטבוליות או הרעלות.
במרבית הפעמים מחלת הכבד השומני מתגלית במקרה, באמצעות בדיקות דם המראות רמות גבוהות של אנזימי הכבד. במקרה כזה מופנה המטופל למומחה גסטרואנטרולוג לאחר בדיקת אולטרסאונד של הכבד, CT או MRI של הכבד ולפי הצורך גם לביופסיית כבד.
במרוצת השנים פיתחו מדענים נוסחאות שונות כדי לחשב את דרגת ההצטלקות של הכבד השומני, בדיקות הלוקחות בחשבון מדדים מסוימים בדם העולים במצבי כבד שומני, ופותחו מכשירי הדמיה מתקדמים לבדיקה של מידת האלסטיות של רקמת הכבד, המאפשרים לקבוע את כמות ההצטלקות הכבדית. למרות זאת, במקרים רבים ביופסיית כבד עדיין תישאר בדיקת הבחירה, במיוחד אם סיבות שונות "מתחרות" אצל המטופל על מחלת הכבד הקיימת. בדיקה פתולוגית של רקמת הכבד תיתן תשובה אמינה ביותר באפשר למצב ולאפשרויות הטיפול.
במשך השנים נוסו תרופות רבות בטיפול בכבד שומני, על פי ה"אופנה" והמחקרים שיצאו באותה עת, אך אף תרופה לא הוכיחה את עצמה כפותרת באופן בלעדי מצב של כבד שומני.
עיקר הטיפול בכבד שומני מתרכז בשינוי אורח החיים. אסטרטגיה זו הוכחה בכל המחקרים שבוצעו בעניין והיא עולה לרוב על כל האפשרויות התרופתיות. מדובר, אם כן, בשינויים בתזונה, ירידה במשקל ובהיקף המותניים, הפחתה בכמות השומנים הנצרכת, איזון של רמות הסוכר וביצוע פעילות גופנית סדירה.
חשוב לזכור שהרזיה מהירה מדי עלולה לגרום לנזק לכבד ואף לקריסתו, לכן הטיפול חייב להיות מאוזן ומדורג כשקצב הירידה במשקל הוא כחצי עד קילוגרם בשבוע.
במסגרת הדיאטה מומלץ להקפיד על צריכה מעטה של שומן רווי מן החי ושומני טרנס, הפחתה בצריכת סוכר, וביצוע פעילות גופנית 5 ימים בשבוע.