סם המסיבות מפיג דיכאון ומחשבות אובדנות - תוך שעות
מחקר חדש הראה כי קטמין, סם מסיבות פופולרי, הצליח להפחית תסמיני דיכאון ומחשבות אובדנות תוך שעות. ולא רק זאת - ההשפעה נמשכה שישה שבועות לפחות. החוקרים: "הממצאים עשויים לסלול את הדרך לתרופות חדשות נוגדות דיכאון"
סם המסיבות קטמין הופך לטיפול מבטיח נגד דיכאון: המחקר עדיין בעיצומו אך עדויות חדשות מוכיחות כי הסם מצליח להפיג תסמיני דיכאון ומחשבות אובדניות בתוך שעות. הממצאים החדשים המגבים נתונים קודמים, פורסמו בגיליון החדש של כתב העת האמריקני לפסיכיאטריה.
השימוש העיקרי בקטאמין הוא כתרופת הרדמה וטשטוש בבני אדם ובבעלי חיים. אחת מתופעות הלוואי שלו היא הזיות ומצב דיסוציאטיבי, מה שהפך אותו גם לסם מועדונים פופולרי, ולא חוקי כמובן, ברחבי העולם. מחקרים אחדים בעבר כבר מצאו כי הקטמין הוא בעל אפקט אנטי דכאוני
קטמין פועל באמצעות חסימת קולטנים לכאב ומניעת ספיגה מחדש של המעביר העצבי גלוטמאט. מדענים רבים מאמינים כי מעביר עצבי זה הוא אחד המרכזיים האחראיים על תפקוד מוחי תקין.
המחקר החדש שנערך במרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה והמכון הפסיכיאטרי של מדינת ניו יורק, בדק 80 חולים הסובלים מדיכאון קליני. לכולם היו מחשבות אובדניות. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת עירוי במינון נמוך של קטאמין או את התרופה המרדימה מידאזולם.
החוקרים עקבו אחר הנחקרים במשך שישה שבועות, במהלכם הם המשיכו לקבל את הטיפול הפסיכיאטרי הרגיל. כדי לבחון את הסימפטומים הדיכאוניים שלהם ואת המחשבות או הדחפים האובדניים מילאו המשתתפים שאלונים פסיכיאטריים.
בתוך 24 שעות המשתתפים שקיבלו קטמין דיווחו על שינויים משמעותיים בסימפטומים בהשוואה לאלה שקיבלו את התרופה מידאזולם. היתה להם הפחתה במחשבות האובדניות בתסמיני הדיכאון ובעייפות. המשתתפים שלא הגיבו לתרופה מידאזולם קיבלו מאוחר יותר גם הם עירוי של קטמין והראו את אותם שיפורים.
ההשפעה ממשיכה עד 6 שבועות מהשימוש
התוצאות החיוביות נמשכו עד שישה שבועות מרגע קבלת העירוי. תופעות הלוואי היו בעיקר תחושה של ניתוק ועלייה בלחץ הדם, אולם אלה חלפו תוך דקות או שעות לאחר הזרקת הקטמין.מעיבוד התוצאות מצאו החוקרים כי השפעת הקטמין הייתה משמעותית יותר בהפחתת המחשבות האובדניות. מכאן הסיקו החוקרים כי הפחתת הדחף האובדני לא נובע מהפחתת הדיכאון, אלא מושפע באופן ישיר מקבלת הסם.
"יש חלון קריטי בו מטופלים מדוכאים בעלי מחשבות אובדניות זקוקים לסיוע מהיר כדי למנוע פגיעה עצמית", אמר ראש צוות החוקרים, ד"ר מרק גרינבאום, "תרופות נוגדות דיכאון זמינות כיום כדי להפחית את הסיכון לאובדנות בחולים עם דיכאון, אך השפעתם מתחילה רק לאחר שבועות. מטופלים אובדניים מדוכאים זקוקים לטיפול מהיר".
החוקרים מציינים כי קטמין עדיין לא מאושר בעולם לטיפול בדיכאון או במחשבות אובדניות, וכי מחקרים נוספים דרושים כדי לאשר את בטיחותו של הסם ויעילותו.
עם זאת הם אמרו כי הממצאים החיוביים עשויים לסלול את הדרך לפיתוח תרופות נוגדות דיכאון חדשות, המשפיעות מהר ומסייעות לאנשים שאינם מגיבים לטיפולים הפסיכיאטריים הקיימים כיום.
מייאוש וחוסר תקווה למחשבות אובדנות
זו ההפרעה הנפשית הנפוצה בעולם במאות האחרונות, ועל פי ארגון הבריאות העולמי - דיכאון נמצא במקום השני בסיבות לתמותה בעולם.
דיכאון מוגדר בעולם הפסיכיאטריה כאובדן יכולת ויסות הרגשות ופגיעה בפעילות הרגשית, החשיבתית, התפקודית והפיזיולוגית. עוצמת התסמינים והופעתם שונות מאדם לאדם.
אדם הסובל מדיכאון עשוי להיראות עצוב, מיואש וחסר תקווה. הוא עשוי לסבול מהתפרצויות בכי, רגשות אשם, חרדות, אי שקט, בידוד חברתי ואף התמכרות לסמים ולתרופות. אנשים בדיכאון סובלים גם מהפרעות שינה, בין שזו שינה ממושכת ובין שאלה קשיים להירדם ויקיצות מרובות.
אנשים הסובלים מדיכאון מתקשים לחשוב בבהירות ולהתרכז ולוקים גם בהפרעות זיכרון. המחלה מידרדרת כשהסובלים מדיכאון יורדים במשקל עקב חוסר תיאבון או דווקא משמינים בגלל התקפי אכילה והימנעות מפעילות גופנית. לכל אלה מתלווים תסמינים שונים כמו כאבי ראש, כאבים בחזה או כאבים בשרירים בעצמות או במפרקים.
דיכאון גורם גם לפגיעה חברתית: הסובלים מדיכאון נוטים להתבודד עד כדי אי יציאה מהבית או מהמיטה, נעדרים מהעבודה, סובלים מהפרעות ביחסי מין או שסובלים מירידה מוחלטת בחשק המיני ואינם מקיימים יחסי מין כלל.
על פי הנתונים של ארגון הבריאות העולמי, כ-80% מאוכלוסיית העולם נפגעה או נחשפה לפחות פעם בחייה לדיכאון הפוגע בכלל המישורים של איכות החיים. מרבית החולים הסובלים מדיכאון אינם מטופלים, מאחר שלעיתים המחלה נסתרת ואינה נותנת את אותותיה.
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, 450 מיליון איש ברחבי העולם סובלים מהפרעות ונכויות נפשיות, ומרביתם חיים בארצות מתפתחות. בארגון טוענים כי מערכות בריאות הנפש נמצאות במשבר כלל-עולמי בשל מחסור בתקציבים. על פי סקרים שנערכו בשנים האחרונות בישראל, כחמישית עד שליש מהישראלים מגלים תסמיני דיכאון וחרדה אפשריים.
מומחי ארגון הבריאות העולמי מכנים את הדיכאון בשם "המגפה השקטה" מכיוון שלעיתים המחלה אינה נראית או נשמעת ואינה גורמת למוות מהיר כמו מחלות סרטן או לב. ובכל זאת, היא גובה מחיר יקר מהחולה ומהחברה.
הקשר בין דיכאון לאורך החיים:
לפנייה לכתב/ת 
