רפורמת הסימונים: אילו מזונות יסומנו באדום ומתי

כמה פעמים עמדתם מותשים, בסוף יום עבודה מול מוצרי מזון בסופר וניסיתם להבין מהו המזון אותו כדאי לכם לקנות? הסימון התזונתי הקיים היום אינו פשוט ולמעשה מבלבל גם אנשי מקצוע. מהאחד בינואר 2020, מזון מזיק יסומן בסימון אדום, כמו ברמזור- כשיש אדום כדאי לעצור.

זאת לאחר שוועדת הבריאות של הכנסת אישרה את רפורמת סימון המוצרים, אולם יישומה נדחה לעוד שנתיים - בינואר 2020. האישור יחייב סימון אדום, בחזית האריזה של מזונות שאינם עונים על ערכי הסף לשומן רווי, מלח (נתרן) וסוכר, מכל קטגוריות המזון. התקנות יחולו גם על מזונות המיוצרים בארץ, וגם על מזונות מיובאים.

אמנם, ינואר 2020 יחול עוד שנתיים אבל, יש לקרוא את האותיות הקטנות, בתאריך זה יידרשו היצרנים לעמוד בדרישות תקן המתאימות יותר לבריאות הציבור.

סימון אדום. תמרור אזהרה

דחייה שעשויה להיטיב עם הציבור

לו היה חל החוק היום – כפי שתוכנן מלכתחילה - הייתה מיושמת תכנית 'הפעימות' וכבר עתה הייתה נכנסת לתוקפה "הפעימה הראשונה". אלא שהפעימה הראשונה קבעה, מדרגות סף מקלות של כמויות נתרן, שומן וסוכר, הרחוקות מהכמות המומלצת ורק בינואר 2020 היה מתחיל יישום ה"פעימה השנייה".

כך שלמעשה, טוב עשתה ועדת העבודה והרווחה כאשר אימצה את המלצות גורמי המקצוע, לדחות את חובת יישומו של החוק עד שיתאפשר סימון בהתאם לתקנים המחמירים - ההכרחיים לשם שמירה על בריאותנו, גם אם משמעות הדבר הינה דחייה של שנתיים.

עבודת הוועדה ארכה כשנה ולוותה בניסיונות עיכוב חוזרים ונשנים מטעם סוללות לוביסטים ובעלי עניין. כבר במהלכה של שנה זו עברו מוצרי מזון שונים תהליך שיפור ורה-פורמולציה להפחתת ערכי הרכיבים המזיקים (והדבר מעיד על חשיבותו של המהלך החקיקתי והשפעתו הרחבה).

עם זאת, עדיין כ-25% מהמוצרים, ביניהם כמה מהמוצרים השכיחים ביותר בצריכת משקי הבית בישראל, רחוקים מערכי הסף ל-100 גרם מזון של נתרן (400 מ"ג מלח), שומן רווי (5 גרם) ו-12 מ"ג סוכר. רכיבים אלו ידועים כקשורים וגורמים למחלות לב וכלי דם, השמנת יתר ועוד. כמו כן, הם חשודים כרכיבים ממכרים שהשפעתם על המוח דומה להשפעת סמים.

לפי נתוני המחלקה לתזונה של משרד הבריאות המוצרים העתידים לקבל את הסימון האדום כוללים בעיקר שוקולד וחטיפי שוקולד, קרקרים, חטיפים מלוחים, בשר עוף ודגים מעובדים, מיצים ומשקאות קלים כולל מים בטעמים וגבינות ומוצרי חלב מעובדים. והנה כמה דוגמאות:

מגפת ההשמנה

רכיבי התזונה שנבחרו לסימון מוצרי מזון כמזיקים, קשורים וגורמים למחלות לב, סוכרת והשמנת יתר. כ-20% מהילדים בכתות א' וכ-40% מהילדים בכתות ז' בישראל סובלים מהשמנת יתר.

השיעורים הגבוהים ביותר הנם בקרב ילדים ממשפחות ממעמד חברתי כלכלי-נמוך, פריפריה כלכלית, חברתית וגאוגרפית. בקרב המבוגרים כ-60% סובלים מעודף משקל והשמנת יתר, וככל שיורד הדרוג החברתי כלכלי עולה רמת ההשמנה ועמה עולה התחלואה: סוכרת, מחלות לב וכלי דם ועוד.

לא רק רמת הידע התזונתי נמוכה יותר בקרב בעלי מעמד חברתי-כלכלי נמוך אלא גם יכולת הקנייה ורבים מהמוצרים המזיקים הנם זולים יותר. השלב הבא חייב להיות הפחתת מחירי מזון בריא והפסקת הרפורמה המגוחכת על חמאה, שמנת ולחם לבן. מי שדואג לבריאות הציבור טוב יעשה אם יסבסד (או יוריד מע"מ או מכס) שמן זית, לחם מדגנים מלאים ודגים.