"לידת מים קיצרה לי את הלידות ועזרה עם הצירים"
30% מהיולדות במרכז ללידה טבעית בשיבא מבקשות ללדת בתוך מים. בדקנו איך זה נעשה בפועל, מה חוות היולדות, והאם זה כרוך בסיכונים מיוחדים
בשיתוף המרכז הרפואי שיבא
רומי ואחיה אריק הגיחו לאוויר העולם היישר לתוך המים. עוד בהיריון הראשון עם אריק, כיום בן שנה ושמונה חודשים, שמעה אמו הילה (השם המלא שמור במערכת), בת 34תושבת אזור השרון, על האפשרות ללדת במים. "הגעתי לזה ממש במקרה", היא מספרת, "קראתי ספר על לידה טבעית, והיה בו פרק על לידת מים. הרופא שטיפל בי בהיריון היה משיבא, אז במקרה גליתי שאפשר ללדת שם בלידה טבעית". בתחילת החודש ילדה הילה במים גם את אחותו של אריק – רומי.
"יש המון יתרונות ללידת מים, ואני מרגישה שהיא קיצרה לי את הלידות ועזרה לי עם הצירים", אומרת הילה. "הלידה הראשונה נמשכה רק ארבע שעות, והשנייה הסתיימה כבר אחרי שעה וחצי. כל החומרים האחרים שמשמשים לשיכוך כאבים בדרך-כלל מאטים את הצירים ומאריכים את הלידה, ובלידת מים הגוף עושה הכול לבד, לכן זו הייתה לידה מהירה".
הילה נכנסה למים דקות ספורות לפני שילדה. "המים כיסו לי את הגוף עד מעל החזה. המיילדות היו מחוץ למים, צמוד אליי, עוזרות ותומכות, וגם מלווה נוסף יכול להיות נוכח בלידה. לידת מים גם עוזרת להימנע מתפרים בסוף התהליך, כי המים מרככים את העור".
טרנד הלידה הטבעית צובר בשנים האחרונות תאוצה בעולם המערבי, כשהביקוש מצד נשים הרות לעבור לידות נטולות אפידורל עולה. כחלק מזה, גם לידות מים הופכות למבוקשות יותר. לידות מים מבוקשות כבר משנות ה-70, אבל תחילה רק במרכזי לידה מחוץ לבתי חולים ובלידות בית, ובשני העשורים האחרונים ההעדפה היא לבצע אותן במרכזים רפואיים, בשל יכולתם לתת מענה מהיר לסיבוכים שעלולים להתרחש בלידה.
"אצלנו, מתוך כלל הנשים שיולדות במרכז ללידה טבעית, כיום 30% יולדות בלידת מים", מספרת איריס בדרק, מיילדת בכירה ואחראית במרכז ללידה טבעית במרכז הרפואי שיבא, אחד משני בתי החולים היחידים בישראל שמציעים כיום לידה במים, לצד לניאדו.
"היולדות מדווחות על חוויה מדהימה"
הגורם העיקרי שמשפיע על ההחלטה ללדת במים הוא הרצון לעבור לידה טבעית ולהסתייע במים לשיכוך הכאב. "בתוך המים, צירי הלידה פחות כואבים ויותר קל להתמודד איתם", אומרת בדרק. "התינוק נולד לתוך המים, וכעבור מספר שניות מוציאים אותו החוצה ונותנים אותו לאם. יולדות במים מספרות על חוויה מדהימה".
בשנים האחרונות מתרבות הראיות לכך שלידת מים היא בטוחה, וכי למים יש תפקיד מרכזי בשיכוך כאבי צירי הלידה. באוקטובר 2017 דיווחו חוקרים מאוסטרליה על סקר שנערך בקרב 234 מיילדות אוסטרליות, שהיו מעורבות בטיפול בלידות מים או בכתיבת נהלים ללידות מסוג זה. בסקר העידו המיילדות כי לידות מים, לפי ניסיונן, מסייעות בהפחתת כאבי היולדת, בהרגעת היולדת ובחוויית לידה חיובית.
עוד קודם לכן, בפברואר 2014 פורסם מחקר של צוות מנורבגיה ובריטניה, שבחן לידות מים מתוך מאגר של 16,577 יולדות בריטיות. במחקר נמצא כי לידות מים שנעשו במרכזים רפואיים הפחיתו ב-39% את הסיכון לעבור ניתוח קיסרי, הפחיתו את הסיכוי להתערבויות במהלך הלידה והעלו ב-9% את הסיכויים ללידה טבעית מלאה.
סקירה ספרותית בנושא, שפורסמה כבר ב-2009, קבעה שלידה במים עשויה לקצר את משך מהלך הלידה ולהפחית את הצורך באפידורל. בנוסף, לפי נייר עמדה של איגוד הגינקולוגים האמריקאי (ACOG), לאור בטיחות ההליך, ניתן להציע לידות מים לנשים ללא סיבוכים בהיריון שמגיעות ללדת בין שבועות 37 ל-41.
איך זה עובד?
יולדות שמגיעות לשיבא לצורך לידת מים במרכז ללידה טבעית נדרשות להצטייד בבריכה מתנפחת. בכניסה לחדר הלידה מנפח המלווה ללידה את הבריכה וממלא בה מים, ובסופה מרוקנים את המים ולוקחים את הבריכה הביתה. "אנחנו מעדיפות בריכות שנקנו על-ידי היולדת כדי לשמור על כללי היגיינה ומניעת זיהומים", מסבירה בדרק. טמפרטורת המים צריכה להיות חמימה, עד 37.5 מעלות צלזיוס. "כשהמים חמים מדי, הדבר עשוי לגרום לדופק מהיר של העובר ועלול להאט את קצב הלידה", אומרת בדרק.
לפי פרוטוקול לידות מים הראשון בישראל, שנכתב על-ידי צוות מיילדות ורופאים בשיבא, מומלץ כי היולדת תיכנס למים רק כשהלידה מוגדרת פעילה, כשהצירים חזקים ותכופים ומופיעים אחת ל-4-3 דקות, וכשצוואר הרחם פתוח ל-5-4 סנטימטרים. כניסה למים בשלב מוקדם יותר של הלידה עשויה להוביל להיחלשות הצירים או להפסקתם, ובמקרים אלה מומלץ לצאת מהמים עד שיחזרו הצירים לקדמותם.
לאחר לידת התינוק ולקראת יציאת השליה מתבקשת היולדת לצאת מהמים, מאחר שבתוך המים קשה יותר להעריך את מידת הדימום, ודימום חריג לפני ואחרי יציאת השליה עלול לסכן את מצבה של האישה ומחייב התייחסות רפואית.
בדרק מתארת חלק מהיתרונות של לידה במים: "הרפיה של הגוף מסייעת להתמודד עם לחץ ולהגיע לרמת הורמונים מיטבית. זאת, תוך ירידה בהפרשת הורמוני לחץ כמו אדרנלין, והפרשה של יותר הורמוני לידה כמו אוקסיטוצין-פיטוצין, הגורמים לצירים חזקים וסדירים יותר. הורמונים מסוג אנדורפינים שהגוף מפריש במצב זה מסייעים להתמודד עם צירי הלידה ומפחיתים את רמת הכאב", מסבירה בדרק.
לדבריה, "לידה במים גם מגבירה את תחושת השליטה של היולדת בלידה ואת הפרטיות, ואילו הציפה במים מסייעת ליולדת לחוש קלה יותר ולזוז, לשנות תנוחה ולהרגיש בנוח וללא מאמץ מיותר. שהיה במים במהלך הלידה בתנוחה אנכית מאפשרת לנצל את כוח הכובד, ומאפשרת בקלות רבה יותר ללחוץ ולקדם את הלידה, בהשוואה ללידה ביבשה. בנוסף, המים החמימים בבריכה דומים למי שפיר ברחם, ולכן המעבר של התינוק בצאתו לאוויר העולם רך יותר, ולפי עדויות של יולדות – התינוקות יוצאים רגועים יותר".
באשר לבטיחות ההליך מבחינת התינוק, תינוקות שנולדים לתוך המים מוגנים על ידי "רפלקס צלילה", וסוגרים באופן אינסטינקטיבי את דרכי הנשימה, וכך הם נמנעים מלנשום במים. כמו כן, במהלך הלידה במים מנוטר דופק העובר בדומה ללידות מחוץ למים, כדי לוודא שמצבו תקין. עד היום, מחקרים לא מצאו עודף סיבוכים נשימתיים אצל תינוקות שנולדו בלידות מים.
בשיתוף המרכז הרפואי שיבא
לפנייה לכתב/ת 
