הצוואה של עובדיה: "אל תחזרו על הטעות שלי, לכו להיבדק"
פרופ' עובדיה עזרא ז"ל, מרצה לפילוסופיה, נפטר לאחרונה מסרטן המעי הגס. במאמר שכתב ומתפרסם כאן הוא מתחרט על שחיכה 13 שנים תמימות לפני שפנה לקולונוסקופיה. אם אתם מעל גיל 50 ועדיין מתלבטים, כדאי לכם לקרוא את דבריו של עובדיה
לקח לי 13 שנה, אבל בסוף עשיתי את זה. בגיל 52 יצאתי לחופשת שבתון. זוהי תקופה נפלאה שבה נהוג לעשות את כל מה שתמיד דחית כל השנים – כתיבת מאמרים אקדמיים, נסיעות לחו"ל ובמקרה שלי גם בדיקת קולונוסקופיה אחת.
עוד על התמודדות עם סרטן המעי הגס
האם מעורבות חולה סרטן בטיפול - מעלה את סיכויי ההחלמה?
המהפכה בטיפול בסרטן מעי גס גרורתי סרטן המעי הגס: מניעה ואבחון מוקדם
1 מכל 20
בבדיקה, שנערכה בידי ד"ר מיכל מור במכון הגסטרואנטרולוגי של הכללית, נדהמתי לגלות שאני חולה בסרטן המעי הגס. 13 שנה לאחר מות אחותי מאותה מחלה, לאחר אין-ספור ביקורות מצד יקיריי, והנה המכה השנייה נחתה עלינו, גם אני נכנסתי לסטטיסטיקה הקרה של 1 מכל 20. הגידול שנחשף בבדיקה נמצא סגור ולא מדמם, אחרת היה מתגלה כבר לפני כן בבדיקת הדם הסמוי. לא הצלחתי להבין איך זה יכול להיות, הרי לא חשתי בשום סימן מקדים, לא עצירויות או שלשולים, לא כאבי בטן – כלום. כשהאסון התגלה, הגידול כבר היה ענק. אני זוכר את הבעת הפנים החמורה של הרופאה כשהסבירה לי שיש לקחת את תוצאות הקולונוסקופיה לביופסיה. קולה היה קר, אך הבעות פניה אמרו הכול: סרטן ממאיר.
אני זוכר את אותם רגעים של עיכול הבשורה, של הפנמת הידיעה שמעכשיו ככה ייראו חיי עד יומי האחרון. בשלב הזה לא חושבים על הסוף, על הרגע שבו תעצום את העיניים שלא ייפקחו שוב, כי יש טיפולים ויש ניתוחים, ואתה מתמקד בדרך לשרוד, אבל אתה כן מבין שלא משנה מה יקרה, החיים שחיית עד עכשיו כבר לא יחזרו להיות כפי שהיו.
הרופאים הבהילו אותי לחדר הניתוח להסרת הגידול, רק כדי לגלות ש-8 מ-13 בלוטות הלימפה בצמוד למעי ממאירות ולא ניתנות לניתוח. משם הדרך לכימותרפיה מניעתית הייתה קצרה, ועימה התחושה שהנה עכשיו אני יודע כיצד מרגיש גיהינום עלי אדמות. כימותרפיה היא חומר אלים מאוד, אבל כלפיי היא הייתה אלימה שבעתיים, חסרת רחמים.
עד היום כל דריכה על כפות הרגליים משולה לדריכה יחפה על חלוקי נחל, מעין משטח מחוספס ולא נעים. במקביל נוצרת תחושת נימול בידיים. במקרה שלי זו תחושה שלא תחלוף, היא תלווה אותי יום-יום במשך כל חיי. בליעה של אוכל שאינו בטמפרטורה חמה מרגישה כמו בליעה של סברס עם קוצים. כדי לשתות נהגתי לחמם מים ולשתות אותם בטמפרטורה של 40 מעלות, כדי לאחוז במשהו קר הייתי צריך לעטוף אותו בבד או במפית. לאחר ארבעה חודשים של התייחדות מתמדת עם האסלה, הקאות אין-סופיות, חוסר תיאבון תמידי והשלת 12 ק"ג ממשקל גופי – נאלצתי לעצור את הטיפול התרופתי.
נלחם כמה שצריך
סיימתי את הטיפול וחזרתי לשגרה. לתקופה מסוימת חזרו החיים למסלולם ועליתי חזרה במשקל. כעבור שנה וחצי הופיעה המכה השלישית בדמות כאבי בטן איומים, לחץ תוך-בטני שלא מאפשר אפילו להזדקף. הרופאים הראו לי בבדיקה שכל הדופן הפנימית של הבטן מלאה גרורות, אך הם היו אופטימיים מספיק כדי לנתח את הגידול שחזר. בחדר הניתוחים הם נוכחו לראות את הפיזור והכמות הרבה של הגרורות בבטן והבינו שטעו. עברתי לטיפול ביולוגי.
קיבלתי תרופה ביולוגית שעצרה את התפשטות הגרורות בגוף והצלחתי לחזור לתפקוד סביר גם בבית וגם בעבודה. זה שנה וחצי שחזרתי לחיי שגרה במצב רפואי יציב, של עבודה, חיי משפחה ועבודות בית. אני לא חושב שיום אחד תהיה המחלה הארורה מאחוריי, לא במצבי כיום. את השלכות הסרטן על גופי לצערי גם משפחתי יכולה לראות בבירור, אך אני נלחם כמה שצריך. לא נכנע. מקפיד לחוות כמה שאפשר, לנצל את שקיבלתי עד תום. תופעות הלוואי לא עוצרות אותי מלשקוד על תכנון נסיעה משותפת ללונדון עם בתי בת ה־13, להמשיך ללמד באוניברסיטה, וכן שריינתי קורסים גם לשנה הבאה.
אני לא פוחד למות. את ההשראה לכך קיבלתי מסוקרטס. הפילוסוף הנודע אמר כי מי שלא חטא לא צריך לפחד, מוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, התחנה הסופית שאליה כל אחד מאיתנו יגיע. מה שאני באמת חושש ממנו הוא להגיע אליה בביזיון. כמו הזכות לחיות בכבוד, כך גם הזכות למות בכבוד. לא לתפקד משמעו שאין טעם להמשיך יותר. המאבק העיקש לשמור על הלב פועם לא נקרא בעיניי חיים, ולכן שם אני לא אהיה.
אילו הייתי נבדק בבדיקת קולונוסקופיה כשכולם מסביבי קראו לי להיבדק, לא הייתי במצב הזה היום. הבדיקה היא הפסד של חצי יום עבודה למען שנים של עבודה לאחר מכן. אני רוצה שאחרים ילמדו מהטעות הגדולה של חיי. מי שיש לו מחלות רקע, לא משנה באיזה גיל – שילך להיבדק. כל אחד אחר, בהגיעו לגיל 50 ולא משנה באיזה מצב רפואי – שילך וייבדק. עמותת "צו מניעה" פועלת להעלאת המודעות לסרטן המעי הגס, מתוך הכרה צלולה שזה מה שצריך. אני עושה את זה כמי שהחיים אילצו אותו להכיר בכך.
אל תלכו – רוצו!
עמותת "צו מניעה" מובילה קמפיין המעודד את כל בני ה־50-40, נשים וגברים, להיבדק בהקדם. "את סרטן המעי הגס ניתן למנוע", אומר ד"ר שלמה לבקוביץ, יו"ר העמותה. "על ידי בדיקת קולונוסקופיה ניתן להסיר פוליפים שפירים מהמעי וכך לקבל חמש-עשר שנים של שקט נפשי. הבדיקות נעשות על חשבון קופת החולים במעל 60 מכונים ברחבי הארץ. על כל אחד מאיתנו מוטלת האחריות לבקש את הבדיקה".
עמותת "צו מניעה" עורכת זו השנה השביעית את "מרוץ התחתונים". המרוץ, שהסלוגן שלו הוא "תזיזו ת'תחת ורוצו להיבדק", ייערך ב־29.12.17 בפארק גני יהושע בתל אביב ויכלול מסלול ריצה של 10 ק"מ, מסלול ריצה של 5 ק"מ ומסלול הליכה עממי של 2 ק"מ. לפרטים והרשמה
הכתבה מתפרסמת במוסף זמנים בריאים של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
