מחקר ישראלי: אלו 2 התוספים שיפחיתו משמעותית סיכוי לאוטיזם
חוקרים ישראלים בשיתוף מדענים מארה"ב, קנדה ושבדיה בדקו 43,500 ילדים בישראל ומצאו כי נטילת מולטי-ויטמין וחומצה פולית בהיריון מפחיתים את הסיכון לאוטיזם בעשרות אחוזים
חומצה פולית חשובה למניעת מומים בעובר, ועכשיו יש סיבה נוספת לצרוך את הוויטמין: חוקרים ישראלים בשיתוף מדענים בינלאומיים מצאו כי חומצה פולית מפחיתה את הסיכון לאוטיזם בעשרות אחוזים. ממצאי המחקר פורסמו הלילה (ה') בכתב העת היוקרתי Jama Psychiatry.
חומצה פולית ומולטי-ויטמין (הכולל בתוכו גם חומצה פולית) הם חלק מהוויטמינים שנשים נוטלות במהלך ההיריון, ונטילת חומצה פולית אף מומלצת על ידי משרד הבריאות. תזונה בריאה בהיריון חשובה להתפתחות המוחית של העובר, וצריכת ויטמינים על ידי נשים הרות אף מורידה את הסיכוי להתפתחות מומים במוח ובתעלת העצבים של היילוד.
כיוון שאוטיזם היא מחלה נוירו-התפתחותית, ביקשו החוקרים לבדוק אם צריכת ויטמינים במהלך ההיריון תוריד את הסיכון לאוטיזם ביילוד.
במחקר הנוכחי היו שותפים פרופ' סטיבן לוין מהחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה, ד"ר ערד קודש מקופת חולים מאוחדת ומהחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה, וחוקרים מבית החולים "הר סיני" בניו יורק, מכון קרולינסקה בשבדיה ואוניברסיטת דלהאוזי שבקנדה. המחקר מומן על ידי המכון לבריאות של ארצות הברית.
במחקר נבדקו נתוניהם של 45,300 ילדים שנולדו בישראל בין השנים 2003 ל-2007 ובוצע מעקב אחריהם עד שנת 2015. מתוך הילדים הנבדקים, 572 מהם אובחנו על הרצף האוטיסטי. החוקרים עקבו אחר נטילת חומצה פולית או מולטי-ויטמין במהלך הריונן של הנשים.
מהממצאים עולה כי בקרב נשים שנטלו חומצה פולית או מולטי-ויטמין במהלך ההיריון, כ-0.5% מהילדים נולדו עם אוטיזם, זאת בהשוואה לכשני אחוז בקרב אימהות שלא נטלו אותם. המשמעות הסטטיסטית היא שהנשים שנטלו חומצה פולית או מולטי-ויטמין צמצמו את הסיכוי להוליד ילד עם אוטיזם בכ-73%.
בקרב נשים שנטלו בוודאות מולטי-ויטמין בהיריון ירד הסיכוי לילד עם אוטיזם בכ-65%, ובקרב הנשים שנטלו חומצה פולית ירד הסיכוי בכ-68%.
"לחומצה פולית השפעה ניכרת על התפתחות המוח ומערכת העצבים בתקופה קריטית לעובר", אומר ל-ynet פרופ' לוין, ראש צוות החוקרים. "על פי הערכתנו, למתן החומצה במהלך ההיריון יש אפקט של הפחתת הסיכוי לאוטיזם באמצעות השפעה מיטיבה על התפתחות המוח.
"ראינו ירידה בסיכון לאוטיזם בילדים שנולדו לאימהות שצרכו חומצה פולית או ויטמין לפני ובמהלך ההיריון", מסכם פרופ' לוין. "ייתכן שנטילת חומצה פולית משפיעה גנטית על העובר ומפחיתה את התפתחות האוטיזם, ולכך יש חשיבות רבה מבחינת בריאות הציבור".
המינון המתאים
על פי המלצות משרד הבריאות משנת 2012, כל אישה צריכה לקחת חומצה פולית בכל יום במהלך כל גיל הפוריות. המשמעות היא שנשים מגיל 20 עד תחילת שנות ה-40 לחייהן מתבקשות לקחת תוסף של 0.4 מ"ג חומצה פולית מדי יום. על כלל הרופאים המטפלים בנשים בגיל הפוריות, כך קובע המשרד, להדריכן באשר לחשיבות נטילת התוסף.
עוד קובעות ההנחיות כי יש להמשיך בנטילת התוסף במשך שלושת חודשי ההיריון הראשונים באותו מינון כמו לפני ההיריון. מתחילת החודש הרביעי יש לעבור לטיפול בתכשיר משולב, הכולל 30 מ"ג ברזל ו-0.4 מ"ג חומצה פולית, ולהמשיך בכך עד שישה שבועות לאחר הלידה. אז יש לחזור לנטילה יומית של חומצה פולית בלבד.
נשים הנמצאות בסיכון גבוה ללדת תינוק הסובל ממום במערכת העצבים המרכזית - בהן נשים שכבר ילדו תינוק כזה בעבר, זוגות עם רקע משפחתי של מום כזה, נשים חולות בסוכרת ונשים שמנות - צריכות לקחת חומצה פולית במינון גבוה של 5-4 מ"ג ליום חודש לפני ההיריון ובמהלך שלושת החודשים הראשונים שלו.
הספקטרום - מליקוי בתקשורת ועד אוטיזם
הספקטרום האוטיסטי, שנקרא עד לא מכבר PDD, כולל מספר הפרעות הקשורות באוטיזם. על פי ספר האבחונים הפסיכיאטריים האמריקני, ה-DSM, בספקטרום זה נכללות הפרעה אוטיסטית, תסמונת אספרגר ו-PDD שאיננו מסווג.
על פי נתוני הביטוח הלאומי משנת 2014, אחד מכל 203 ילדים בישראל מאובחן באוטיזם, רובם בנים: אחד מכל 79 בנים ואחת מכל 429 בנות. מדובר בעלייה משמעותית בשנים האחרונות, הדומה למגמות ברחבי העולם.
תסמונת אספרגר היא הפרעה המתבטאת בליקוי בתקשורת חברתית, תבניות התנהגות רפטטיביות ותחומי עניין מוגבלים מאוד. שלא כמו אוטיזם, אין כאן עיכוב בהתפתחות השפה או בהתפתחות השכלית.
תסמונת אספרגר מתבטאת לראשונה בילדים אחרי גיל שלוש, ובעיקר בבנים. הילדים הלוקים בתסמונת זו מראים קושי ביצירת קשרים חברתיים, אינם מצליחים לפתח חברויות ומתקשים ביצירת קשר עין, בדומה לרוב מי שמשתייכים לספקטרום האוטיסטי.
ללוקים באספרגר יכולות יוצאות דופן במתמטיקה, מוזיקה, מחשבים ומדעים. רבים מהם יצירתיים מאוד.
PDD שאינו מסווג הוא ההפרעה האוטיסטית הקלה ביותר, המתבטאת בקושי ביצירת אינטראקציות חברתיות וקושי בתקשורת בין-אישית.
האבחון נעשה לרוב רק לאחר גיל ארבע. עם כניסתו של הילד לבית הספר הוא יראה רצון עז לתקשר עם בני כיתתו, אולם יתקשה ליצור קשר ממשי בשל התנהגותו החריגה. עם ההתבגרות, לרוב הקשר המשמעותי ביותר שהילד מצליח ליצור הוא עם הוריו בלבד. הוא לא יודע כיצד להגיב כשמישהו צוחק או בוכה ומתקשה להבין סרקזם והומור.
אוטיזם הוא הצורה החמורה ביותר של PDD, המתבטאת בשיאה סמוך לגיל שלוש, כשהילד עדיין אינו מביע יכולות שפתיות, מחפש תשומת לב מהוריו בדרכים חריגות, אינו יוצר קשר עין ובעל תנועות רפטטיביות – לרוב מחיאת כפיים.
הסימפטומים הראשונים של אוטיזם עשויים להופיע כבר במהלך השנה הראשונה לחיים. בגיל זה הפעוט כבר אמור ליצור קשר עין, להצביע על חפץ כדי שההורה יראה ויחייך. אולם ילד PDD יוותר על כל ניסיון להשיג תשומת לב מהוריו, לפחות עד לבגרות.
בגיל ההתבגרות, בני נוער שהתפתחו באופן תקין מתחילים לפתח חשיבה מופשטת, מתחילים להבין כי לבני אדם שונים יש דעות שונות ולומדים לקבלם. אולם בני נוער עם PDD מפתחים חשיבה נוקשה,ולעיתים מתקשים לקבל דעות של אחרים ומתפרצים כאשר אינם משכנעים את הסובבים אותם לקבל את דעותיהם.
צפו: כך רואה אוטיסט את העולם
לפנייה לכתב/ת 
