מחקר ענק: ריטלין בהיריון מגביר הסיכון למומי לב בעובר
חוקרים שבדקו מידע מלמעלה מ-1.8 מיליון לידות בארה"ב, מצאו סיכון מוגבר למומי לב בעוברים בקרב נשים שנטלו ריטלין או קונצרטה בשליש הראשון של ההיריון. החוקרת הראשית: "אף שמדובר בסיכון קטן, כדאי לשקול את כדאיות השימוש בתרופה בתחילת ההיריון"
נשים בהריון שנוטלות תרופות להפרעות קשב נמצאות בסיכון מוגבר למומי לב בעובר, כך מגלה מחקר חדש רחב היקף שכלל מאות אלפי נשים. המחקר פורסם בכתב העת JAMA Psychiatry.
החוקרים בדקו מידע שהגיע מלמעלה מ-1.8 מיליון לידות בארה"ב, בהן 2,072 נשים שנטלו את התרופה מתילפנידייט להפרעות קשב וריכוז (ריטלין, קונצרטה או דייטרנה), ו-5,571 נשים שנטלו את התרופה אדראל ממשפחת האמפטמינים, במהלך הטרימסטר הראשון.
הממצאים הראו כי בקרב ילדים שאימותיהם לא נטלו תרופות להפרעות קשב וריכוז בהיריון, 35 מכל 1,000 תינוקות לקו במומי לב. מנגד, אצל ילדים שאימותיהם נטלו תרופות כמו ריטלין, 46 תינוקות על כל אלף לקו במומי לב.
"לשקול את הסיכון הפוטנציאלי"
מעיבוד הממצאים עלה כי נשים שנטלו מתילפנידייט היו בסיכון גבוה ב-11% ללדת תינוק הסובל ממום כלשהו, ובסיכון גבוה ב-28% ללדת תינוק הסובל ממומי לב, בהשוואה לנשים שאינן נוטלות תרופות להפרעות קשב וריכוז. מנגד, לא נמצא סיכון מוגבר למומי לב או למומים כלשהם בעובר אצל אלה שנטלו את התרופה אדראל, גם היא לטיפול בהפרעות קשב וריכוז.
כדי להעריך אם התוצאות הללו ייחודיות לארה"ב, החוקרים בחנו מידע נוסף אודות 2.5 מיליון היריונות בדנמרק, פינלנד, איסלנד, נורבגיה ושוודיה. גם בארצות הללו נמצא כי הסיכון למומי לב היה גבוה ב-28% בקרב ילדים שאימותיהם נטלו תרופות להפרעות קשב וריכוז.
החוקרים ציינו כי משום שהמחקר כלל רק לידות של תינוקות חיים, לא נבדק האם התרופות מגבירות את הסיכון למומים קשים הגורמים להפלה או מות העובר, או כאלה שדרשו הפסקת ההריון.
"הממצאים שלנו מראים כי קיים סיכון קטן למומי לב כשהעובר נחשף למתילפנידייט", אמרה ראש צוות החוקרים, ד"ר קריסטה היוברקס מבית הספר לרפואה הארוורד, "אף שהסיכון הכללי נמוך, חשוב לשקול את הסיכון הפוטנציאלי מנטילת תרופות להפרעות קשב וריכוז בהריון".
ריטלין: מטיפול בדיכאון להפרעות קשב וריכוז
הריטלין נתגלתה לראשונה לפני כחמישים שנה, ושימושה הראשון היה טיפול בדיכאון. באופן מקרי התברר כי היא גם ממתנת תופעות של הפרעות קשב ומגבירה את יכולת הריכוז, ההישגים בלימודים, היכולת לתפקד בבית וההערכה העצמית.
החומר מתילפנידייט, ממנו מורכבות ריטלין וקונצרטה, משפיע על מערכת העצבים המרכזית. פעולתו דומה לקפאין, אך בעוצמה רבה יותר, שמתקרבת לזו של סמים ממריצים דוגמת אמפטמינים. מחקר שנערך בארצות הברית, שעשה שימוש בהדמיות דיגיטליות של המוח, מצא שריטלין מגביר את רמתו של המעביר העצבי דופמין במוח. החוקרים מעריכים שהריטלין מגביר את שחרור הדופמין ובכך משפר את יכולת הריכוז והמיקוד.
לא כל רופא בישראל מורשה לנפק מירשם לריטלין. את התרופה, כמו גם את אחיותיה קונצרטה, ויוואנס ואטנט, יכולים לנפק רק מומחים לפסיכיאטריה או נוירולוגיה, ולאחר אבחון הכולל הערכה פסיכולוגית ומבחן ממוחשב שבו המטופל יושב מול מחשב ועוקב אחר תנועות מונוטוניות של אובייקטים על המסך. המטופל נוטל ריטלין לאחר המטלה - ושב לבצע אותה.
במקביל, על רופא המשפחה או רופא הילדים לשלול הפרעות אחרות המתבטאות כהפרעת קשב וריכוז, כמו הפרעות בבלוטת התריס (היפר או היפותירואיזידם), צליאק, אנמיה, מחסור בוויטמינים מסוג B, ליקוי ראיה וליקוי שמיעה.
צפו: התרופות שאסורות בהריון
לפנייה לכתב/ת 
