כך ריטלין עשויה לשפר חייהם של קשישים
ריטלין היא אחת התרופות הנמכרות ביותר בעולם ובישראל. לרוב היא ניתנת לילדים, אולם מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על יתרונותיה בטיפול בהפרעות קשב וריכוז גם בגיל השלישי ועל הישגיה בשיפור הזיכרון, היציבות והערנות בקרב קשישים. עם זאת, המומחים מזהירים: יש גם סכנות
האם התרופה להפרעות קשב וריכוז היא מעיין הנעורים הבא? היא אחת התרופות הנחקרות ביותר בעולם, וגם הפופולרית שבהן: ריטלין ניתנת לעשרות אלפי ילדים, בני נוער וצעירים בישראל. אבל מחקרים בשנים האחרונות מגלים כי התרופה עשויה להשפיע לטובה גם בקרב הגיל השלישי.
הריטלין (ובשמו הרפואי מתילפנידיאט) פותח לפני כ־60 שנה. הוא פועל בדרך לא ברורה על מערכת העצבים, ובאופן פרדוקסלי - במקום לעורר הוא גורם לריכוז ולקשב חד יותר אצל הלוקים בהפרעות קשב וריכוז. התרופה שימשה תחילה לטיפול בדיכאון, אך אז התברר כי היא ממתנת תופעות של הפרעות קשב ומגבירה את יכולת הריכוז, ההישגים בלימודים, את היכולת לתפקד בבית ואת ההערכה העצמית.
החומר מתילפנידיאט משפיע על מערכת העצבים המרכזית. פעולתו דומה לקפאין, אך בעוצמה רבה יותר, שמתקרבת לזו של סמים ממריצים דוגמת אמפטמינים. מחקר שנערך בארצות־הברית, שעשה שימוש בהדמיות דיגיטליות של המוח, מצא שריטלין מגביר את רמתו של המעביר העצבי דופמין במוח. החוקרים מעריכים שהריטלין מגביר את שחרור הדופמין ובכך משפר את יכולת הריכוז והמיקוד.
לא כל רופא בישראל מורשה לנפק מרשם לריטלין. התרופה, כמו גם אחיותיה קונצרטה ואטנט, מותרת לניפוק רק על ידי מומחים לפסיכיאטריה או נוירולוגיה ולאחר אבחון הכולל אבחון פסיכולוגי ומבחן TOVA או MOXO, שבו יושב המטופל מול מחשב ועוקב אחר תנועות משעממות של אובייקטים על המסך. המטופל נוטל ריטלין לאחר המטלה ושב לבצע אותה. אם יש שיפור בביצועיו, סימן שהוא מתאים לטיפול. לאחר מכן על רופא המשפחה או רופא הילדים לשלול הפרעות אחרות המתבטאות כהפרעת קשב וריכוז, כמו הפרעות בבלוטת התריס (היפר או היפותירואידיזם), צליאק, אנמיה, מחסור בוויטמינים מסוג B, ליקוי ראייה וליקוי שמיעה, המצריכות טיפול שונה.
עוד כתבות:
העוול של מערכת הבריאות כלפי הזקנים - שמרסק אותם
המספרים נחשפים: כמה מרשמים לריטלין מנופקים בישראל?
זינוק בצריכת נוגדי דיכאון בישראל: איזו עיר מובילה?
חוקרים ברחבי העולם מנסים בשנים האחרונות לבחון את השפעת הריטלין גם על האוכלוסייה הקשישה. בשנת 2012 נערך מחקר רחב היקף בהולנד, שמצא כי בקרב כ־3% מהנבדקים בני 60 ומעלה קיימת הפרעת קשב וריכוז, העלולה להתבטא בתסמינים כמו בלבול ובעיות זיכרון. קשישים אלה, הסבירו החוקרים, מאובחנים כסובלים מדמנציה או ירידה קוגניטיבית, בעוד שבעייתם כלל אינה כזו, אלא הפרעת קשב וריכוז, אותה הפרעה של הצעירים.
משפר תפקוד קוגניטיבי ומצמם סיכון לנפילות
מחקר זה סלל את הדרך לשורת מחקרים נוספת שבחנה את הטיפול בריטלין והשפעתו על הקשישים. מחקר שפורסם בשנת 2015 בכתב העת האמריקאי לפסיכיאטריה בדק כיצד משפיע שילוב של ריטלין והתרופה נוגדת הדיכאון ציטלופרם על קשישים הסובלים מדיכאון. המחקר הראה כי שילוב שתי התרופות הביא לשיפור במצב הרוח אצל הנבדקים ובתפקוד הקוגניטיבי, בהשוואה למתן כל אחת מהתרופות לבדה.
שני מחקרים ישראליים בחנו את השפעת הריטלין על יציבות קשישים. אחד המחקרים, שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון ופורסם בשנת 2013, בחן 30 קשישים עצמאיים בני 70 ומעלה, שגרים בקהילה והינם בעלי יכולת לצעוד 20 מטר ללא סיוע אישי או באמצעות מכשיר עזר. לאחר בדיקה ראשונית, המשתתפים בקבוצת המחקר קיבלו מנה אחת (10 מ"ג) של ריטלין ומשתתפי קבוצת הביקורת קיבלו מנת פלצבו.
הן החוקר והן הנחקרים לא ידעו לאיזו קבוצה משתייכים הנחקרים. כל משתתפי המחקר הוערכו תחת ארבעה מצבים בעמידה ובהליכה, בין היתר במשימות המשלבות בקרת שיווי משקל ובו־זמנית משלבות משימות קוגניטיביות. תוצאות המחקר גילו כי מנה בודדת של ריטלין משפרת את היציבות בהליכה, הן בעת הליכה ללא משימה קוגניטיבית והן במהלך הליכה תוך ביצוע משימות קוגניטיביות.
החוקרים הסבירו כי ריטלין משפרת הליכה לא רק בשל השפעתה על שיפור קשב, אלא גם בשל השפעה ישירה על אזורים במוח העוסקים בבקרת שיווי משקל. מחקר דומה נערך בישראל כבר ב־2008, במרכז הרפואי איכילוב, והוא מצא כי מתן ריטלין לקשישים משפר את תפקודם הקוגניטיבי ומצמצם משמעותית את הסיכון לנפילות.
ברחבי העולם אין מספיק מידע מבוסס על הטיפול בתכשירי מתילפנידיאט על קשישים, אף שכאמור, גוברות ההערכות כי הפרעות קשב וריכוז אכן קיימות גם בקרב בני הגיל השלישי וכי התכשירים עשויים להקל על קושי קוגניטיבי, בעיות זיכרון ותשישות בקרב הקשישים. עם זאת, יש לזכור כי המחקרים בוצעו על אוכלוסיות קטנות של חולים, ולפרקי זמן קצרים.
מנגד, ריטלין, בהיותה שייכת למשפחת התרופות המעוררות, עלולה להוות סכנה אצל קשישים: התרופה עלולה להעלות את לחץ הדם והדופק ולהחמיר מחלות כמו אי ספיקת לב, הפרעות קצב או אוטם בשריר הלב. מקרים של מוות לבבי פתאומי, התקף לב ושבץ מוחי, והפרעות בראייה אף נרשמו כתוצאה ממתן התרופה.
"זו איננה תרופה תמימה"
"עוד ארוכה הדרך עד שריטלין תוכח כיעילה בקשישים", אומר פרופ' אבינועם רכס, מומחה לנוירולוגיה מהמרכז הרפואי הדסה ויו"ר בית הדין לאתיקה בהסתדרות הרפואית, "עדיין אין הוכחה מדעית שהתצפיות הראשוניות לטיפול בריטלין הן ראויות, ואם בא חולה שמבקש דבר כזה, יש להסביר לו שהיעילות מוטלת בספק והתרופה אינה מותווית בישראל בהיבט זה".
"ריטלין איננה תרופה תמימה", מוסיף פרופ' רכס, "היא עלולה להכניס את הקשישים בקלות למצבי בלבול, לגרום לאינטראקציה עם תרופות אחרות ולהעלות לחץ דם, ואף שאין גבול לגיל שבו מתיר החוק לרשום ריטלין, הרופא צריך לחשוב היטב האם מצפונו מתיר לו לתת אותה לקשיש.
"ברור שתוחלת החיים הולכת ועולה, ואחוז הקשישים הוא הגדל ביותר בתוך האוכלוסייה. היום בני 70 פלוס אינם נחשבים זקנים, הם פעילים ובריאים יותר מבני גילם בדורות הקודמים ורוצים לקנות בריאות לנצח, מה שבלתי אפשרי. אני בעד לנסות תרופות שמרחיבות את היכולת הקוגניטיבית והמוטורית של בני האדם, אבל ברפואה יש דברים שמותר לעשות, ויש דברים שאסור. עדיין לא הגענו למספיק ידע שיאפשר לנו לתת בבטחה ריטלין לבני הגיל השלישי".
במשרד הבריאות מודים שאין אמנם גבול עליון לגיל שבו מותר לרשום ריטלין בישראל, אך מתן התרופה בקשישים עלולה לגרום לסיכון בריאותי: "תכשירי מתילפנידיאט מותווים להפרעות קשב וריכוז או לטיפול בנרקולפסיה. אין הגבלת גיל עליון לרישום תכשירים אלה, אולם לפני מתן טיפול תרופתי יש לשקול את התועלת הצפויה מול הסיכון הפוטנציאלי ממנו, ולקחת בחשבון את הסיכונים האפשריים באוכלוסייה המבוגרת, כולל הסיכון הקרדיווסקולרי והתגובות עם תרופות נוספות", נמסר.
צפו: 60 שניות על ריטלין
לפנייה לכתב/ת 
