זינוק בצריכת נוגדי דיכאון בישראל: איזו עיר מובילה?
זו כבר לא תופעה שולית, גם לא עניין שמתביישים בו או מסתירים אותו: יותר ויותר ישראלים נוטלים כדורים נוגדי חרדה ודיכאון. הנתונים שנחשפים לבקשת "ידיעות אחרונות" והתנועה לחופש המידע מדהימים: בין 2013 ל־2016 זינק השימוש בתרופות ב־13%. בתל־אביב, כל תושב עשירי צורך את הכדורים. "רופאי המשפחה רואים בטיפול הזה עניין נורמטיבי וקונבנציונלי", אומר ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, "אנחנו חברה יותר מרוגשת — אבל פחות מאושרת"
בקופות החולים ובבתי החולים בישראל מדווחים בשנים האחרונות על עלייה של עשרות אחוזים במטופלים שמקבלים מרשמים לכדורים כאלה — מציפרלקס ופרוזאק ועד טרזודון וזולופט.
עכשיו, בפעם הראשונה, נחשפים לבקשת "ידיעות אחרונות" בשיתוף עם התנועה לחופש המידע הנתונים המלאים על צריכת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה בישראל. מהמספרים קשה להתעלם: בין 2013 ל־2016 עלה מספר המשתמשים בלא פחות מ־13%.
.jpg "( )")
על פי הנתונים, בשנת 2012 קיבלו בקופת חולים כללית 223,573 מבוטחים תרופות נוגדות דיכאון וחרדה — וב־2016 עלה מספרם ל־258,125 מבוטחים.
בקופת חולים מכבי קיבלו ב־2012 100,567 בני אדם את התרופות לעומת 116,751 ב־2016. בקופת חולים מאוחדת טופלו 42,000 בני אדם בתרופות ב־2013, וב־2016 המספר זינק ל־49,679. ב־2012 קיבלו 36,303 מבוטחי קופת חולים לאומית את התרופות, נתון שטיפס ל־42,143 בשנת 2016.
עלייה של כ-50% בעולם בסובלים מדיכאון וחרדה
נטילת כדורים כאלה הפכה בעשורים האחרונים לתופעה נפוצה ביותר. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בין 1990 ל־2015 חלה בעולם עלייה של כ־50% במספר הסובלים מדיכאון וחרדה. בישראל, לפי נתוני הארגון, היו ב־2015 כ־342 אלף אנשים שסובלים מדיכאון — 4.6% מהאוכלוסייה. כ־207 אלף איש הוגדרו כסובלים מחרדה — 2.8% מהאוכלוסייה.
"אם פעם היה צורך במרשם מפסיכיאטר כדי לקבל תרופה כזאת, היום מי שבעיקר כותב מרשמים כאלו הם לא הפסיכיאטרים, אלא רופאי המשפחה", אומר ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה ובעלי הקליניקה "מרכז טל" בתל־אביב. "הם רואים בטיפול הזה משהו נורמטיבי וקונבנציונלי".
.jpg "( )")
טל מסביר כי העלייה ברמת החיים של הישראלי הממוצע אינה מביאה עמה בהכרח ירידה ברמות הדיכאון והרדה. "אנשים שטסים יותר לחו"ל או חיים ברווחה כלכלית גדולה יותר, הם לא בהכרח מאושרים יותר", הוא אומר.
"האושר קשור למשמעות בחיים, לא לממון. עוד כסף יכול לאפשר לנו עוד חוויות שיגרמו לנו לשמחה, אבל לא לאושר. אנחנו חברה יותר מרוגשת אבל פחות מאושרת. כאשר הריגוש שלנו חסר משמעות — האושר פשוט לא גדל. רוב המחקרים מראים שדברים מאוד מהנים יכולים להסב כמות פחותה של אושר, ויש דברים שהם פחות מהנים אבל מסבים אושר רב, כמו ילדים או קריירה".
עו"ד אור סדן, היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע, מסביר כי הנתונים התקבלו ישירות מקופות החולים. "הקופות נענו לבקשות חופש מידע והנתונים מעידים על שימוש הולך וגובר בתרופות נגד חרדה בקרב הציבור בישראל. קופות החולים מחזיקות במידע רב על כלל האוכלוסייה בישראל, מידע שחייב להיות זמין לרשות הציבור. מידע כזה הוא ראי למצב הבריאותי שלנו, והוא מהווה גם בסיס איתן לשיח ציבורי ולמחקרים בתחומים שונים. אנו מעריכים את שיתוף הפעולה של הממונים על יישום חוק חופש המידע בקופות החולים, באיסוף ובמסירת המידע".
דיכאון עלול לקצר את החיים:
לפנייה לכתב/ת 
