הפתרונות הטכנולוגיים שישנו את חיי הקשישים
"מעבדת סטארטאפים" חדשה הוקמה בישראל כדי למצוא פתרונות טכנולוגיים לאתגרים הייחודיים שמציג הגיל השלישי. מהמכשיר שמתריע על סכנה רפואית ועד השלט־רחוק שמאפשר לקשישים סיעודיים לחיות חיי חברה פעילים – הנה חמישה פיתוחים שאולי ישנו את העתיד
אוכלוסיית העולם, ועימה ישראל, מזדקנת. התקדמות הרפואה והמודעות לאורח חיים בריא גרמו לכך שחלקם של בני הגיל השלישי הולך וגדל. מדובר בפלח ייחודי, עם צרכים משלו, שלא תמיד מקבלים מענה. אולם יש גם מי שמוכן להרים את הכפפה: לאחרונה נפתחה מעבדת חדשנות ייעודית לגיל השלישי, ראשונה מסוגה בעולם, שאותה מוביל המרכז לחדשנות דיגיטלית (CDI).
המעבדה תמפה אתגרים שעימם מתמודדים בני הגיל השלישי בישראל ותתמוך בסטארט־אפים שיפתחו פתרונות טכנולוגיים חדשניים שיענו על צורכיהם, כולל כאלה שעד היום לא נמצא להם פתרון. בפרויקט משקיעים הביטוח הלאומי, עיריית באר־שבע, אוניברסיטת בן־גוריון, ארגון הג'וינט, חברת "עמל ומעבר", משרד הבריאות ומשרד הרווחה. התכנון הוא שהפיתוחים שיצליחו ייבדקו בפיילוטים שיתבצעו באזורים ייעודיים בבאר־שבע, כגון בתי חולים, מעונות יום ובתי מגורים של קשישים. אם הפיילוט יהיה מוצלח, יתרחב הפרויקט לשאר גופי הסיעוד והבריאות במדינה.
למה יכולים הקשישים לצפות? הנה כמה מיזמים מעניינים.
סטארט־אפ 1: Aidoc
איידוק פיתחה טכנולוגיה המסוגלת לפענח תוצאות רדיולוגיות ועוזרת לחולים לקבל אבחנה רפואית מהירה וטובה יותר. מדובר בטכנולוגיה מתקדמת של בינה מלאכותית המשולבת בתהליך פענוח הדמיות רפואיות שמתבצע על ידי רדיולוגים. הטכנולוגיה מנתחת את ההדמיה הרפואית (כגון סריקת CT) ומאתרת את הממצאים החריגים כדי להכווין את הרדיולוג אליהם בצורה יעילה.
המוח מאחורי הרעיון: "הקמתי את איידוק לפני שנתיים עם עוד שני יזמים – מיכאל ברגינסקי וגיא ריינר, בוגרי תוכנית תלפיות", מספר אלעד וולך (29) מפתח־תקווה. "במהלך שירותנו הצבאי הטמענו בינה מלאכותית מתקדמת במערכות שונות כדי לתרום לביטחון המדינה. לאחר שירותנו הצבאי החלטנו למנף את אותן היכולות כדי לתרום לעולם הרפואי. צירפנו רופא לצוות והתחלנו לחקור בצורה אינטנסיבית את התחום הרפואי במטרה לזהות את 'נקודות הכאב'. האמת שהתחלנו מרעיון אחר לגמרי, אבל עברנו לקונספט של איידוק כאשר זיהינו את צוואר הבקבוק הענק בעולם הדימות הרפואי: יש פער ענק בין מספר ההדמיות המבוצעות לבין מספר הרדיולוגים אשר מפענחים אותן, פער שפוגע בטיפול בחולים. זה הסטארט־אפ הראשון שלנו כיזמים בעולם האזרחי, ובתקווה גם האחרון. אנחנו שואפים שאיידוק תהפוך לחברה גדולה שעושה משהו משמעותי".
מאחורי הקלעים: "שלושה ימים אחרי שהתקנו את המערכת הראשונה בבית חולים מוביל התקשר אליי בהתרגשות אחד הרופאים המשתמשים. הוא סיפר לי שהיה מטופל עם ממצא חשוב, שגם הוא וגם רופא ותיק אחר פיספסו, ורק בזכות המערכת שלנו הממצא זוהה. קשה לתאר את ההתלהבות ברגע שבו אתה מבין שהמערכת שלך באמת משפיעה על חיים של אנשים. איידוק לא עוזרת רק לקשישים, אלא לכל מי שנדרש לעבור דימות. עם זאת, מובן שקשישים מהווים נתח מאוד משמעותי מסך המטופלים. אני חושב שחלק מהליך הטיפול בקשישים יצטרך להתבצע בעתיד בבית המטופל, באופן פשוט, באמצעות טכנולוגיה נוחה ואמינה. אנחנו רוצים להיות חלק מהמהפכה של הרפואה הדיגיטלית".
סטארט־אפ 2: UniperCare
יוניפר־קר היא פלטפורמת טלוויזיה המאפשרת לקיים קשר רציף בין המטופל הסיעודי למשפחתו. הרעיון הוא שבאמצעות מצלמה ושלט פשוט לתפעול, המותאם לגיל השלישי, ניתן יהיה לקיים עם המשפחה שיחות וידיאו, שיחות ועידה, לשוחח בווטסאפ, לראות יחד תמונות ועוד. בנוסף, הטלוויזיה (שלא חייבת להיות חכמה) הופכת לכלי תקשורת אינטראקטיבי המאפשר להשתתף בפעילויות חברתיות, לשמוע הרצאות, לצרוך תוכני העשרה ואפילו לבצע הליכים רפואיים שונים ישירות מהבית. המשתתפים יכולים לדבר, לשמוע, לראות ולשחק זה עם זה דרך מכשיר הטלוויזיה.
המוח מאחורי הרעיון: "פגשתי את שותפי מאיר שרייבר, שהוא גם קרוב־רחוק שלי, במפגש משפחתי", נזכר רמי קירשבלום (42) מתל־אביב. "הוא סיפר לי על אמו בת ה־90 שמבלה את רוב ימיה בבית ואיך שהוא מנסה לעזור לה להפיג את בדידותה ולסייע לה מרחוק בביצוע פעילות יומיומית. מאוד הזדהיתי איתו כי בזמנו סבתא שלי הייתה בת 94 ושותפה לאותם אתגרים. אחרי מחקר מעמיק ושיחות עם גורמים רבים המעורים בנושא הבנו שמדובר בצורך עולמי לסייע לאזרחים ותיקים לקיים אורח חיים פעיל בהיבט החברתי, הקוגניטיבי והפיזי, ושיש פה צורך והזדמנות אמיתית לחבר אותם לעולם הטכנולוגי של היום.
"לקחנו את המכשיר הפסיבי שאליו רגילים האזרחים הוותיקים והפכנו אותו לכלי חברתי ואינטראקטיבי. האזרחים הוותיקים יכולים לראות את לו"ז הפעילויות היומי המפורסם מדי יום ולהצטרף לשלל דברים, ממפגש התעמלות ויוגה, דרך שיחה עם קבוצה של אזרחים ותיקים אחרים ועד הרצאה בתחומים רב־גוניים. כמו כן המערכת מאפשרת תקשורת פשוטה עם בני משפחה, החלפת תמונות, שליחת הודעות ושיחות וידיאו וכן קבלת תזכורות. המערכת מעודדת תקשורת חברתית, קהילתית ומשפחתית ומסייעת לאזרחים הוותיקים לקיים אורח חיים פעיל וצבעוני, תוך הפחתת הבדידות. היא גם משמשת כלי דיגיטלי עבור שירותי הרווחה והבריאות בסיוע מרחוק עבור אזרחים ותיקים בקהילה. המוצר נמכר כיום וכבר נמצא במאות בתים".
מאחורי הקלעים: "אחרי שירותי הצבאי נכנסתי לעולם ההיי־טק והסטארט־אפים, תחילה בעיקר בתחום המחקר והפיתוח ובהמשך בעולם העסקי. אני גאה להיות חלק מחברה ומקבוצה של אנשים שמקדמת רווחה ובריאות דיגיטליות לגיל השלישי תוך שהיא מעצימה אותם, תורמת להם, שואפת לשיפור משמעותי באורח חייהם – וגם בעלת פוטנציאל עסקי גבוה. אנחנו מקבלים כל כך הרבה תגובות מאזרחים ותיקים ומבני משפחותיהם, שמספרים עד כמה המערכת של יוניפר נכנסה לחייהם ושיפרה את היומיום שלהם, צימצמה את הפער הדורי ואת המרחק הפיזי וממש מאפשרת להם להרגיש חלק מהקהילה מהבית.
"להערכתי מדובר בפוטנציאל עסקי גדול. רק בארה"ב יש כ־10,000 איש חדשים המגיעים לגיל 65 מדי יום. העולם הולך ומזדקן, תוחלת החיים עולה באופן עקבי, הרשויות הציבוריות עסוקות כל העת בחיפוש אחר דרכים ליצור שיפור באיכות החיים של אוכלוסיית הגיל השלישי ומוציאות על זה הון עתק. אנחנו, כיזמים וכפרטים בחברה, חייבים לחשוב ולהמציא מודלים חדשים המאפשרים לאנשים להישאר בריאים, מעורבים ושייכים לאורך שנים. זה צורך אישי של כולנו. הרי כולנו נזדקן. יוניפר גאה לעבוד בשיתוף עם משרד הרווחה הישראלי, עם קופות החולים, עם עמותות ועם רשויות מוניציפליות אשר פועלות לילות כימים כדי לסייע לאזרחים הוותיקים. בימים אלה אנחנו מתחילים את פעילותנו מחוץ לגבולות ישראל".
סטארט־אפ 3: MedAware
מד־אוור עושה שימוש בביג־דאטה ובבינה מלאכותית כדי לזהות בזמן אמת טעויות במרשמים ובמינונים שניתנים על ידי רופאים. היא הוצבה כפיילוט במחלקות הלב של בית החולים שיבא, שם חלק ניכר מן המטופלים הם מבוגרים, ובתוך חצי שנה עלתה על כ־800 טעויות רישום של רופאים.
המוח מאחורי הרעיון: "לפני כמה שנים, באחת מקופות החולים, ילד בן תשע נפטר כתוצאה מכך שרופא המשפחה בחר בטעות בתרופה הלא נכונה ברשימת התרופות במערכת המחשוב הרפואי", מספר ד"ר גידי שטיין (50) מפתח־תקווה, רופא מומחה לרפואה פנימית המלמד רפואה באוניברסיטת תל־אביב ומטפל בחולים במרכז הרפואי רבין. "לא היה מדובר בחוסר שיקול דעת מצד הרופא, אלא בטעות הקלדה שגרמה בסופו של דבר למות הילד. נראה היה שמדובר בכישלון של רופא ספציפי, אך בעצם הכישלון הוא מערכתי: מערכת המחשוב של הרופא לא זיהתה ולא התריעה, הרוקח לא שם לב, וגם מערכות המחשוב של הרוקחות לא זיהו את הטעות, ובעיקר, לאמא של הילד לא הייתה נגישות לשום מערכת שיכלה להתריע על כך שהתרופה שנרשמה פשוט לא נכונה ולא מתאימה לילד. כרופא וכאבא לילדים, המחשבה שמישהו יכול למות מלחיצת עכבר לא הייתה סבירה בעיניי והחלטתי למצוא פתרון לבעיה".
מאחורי הקלעים: "בעבר הייתי מהנדס תוכנה וניהלתי קבוצות פיתוח בכמה סטארט־אפים בשנות ה־90. בנוסף, יש לי תואר שלישי בביולוגיה חישובית, כך שיש לי את הגישה לפיתוח. לפני שנה וחצי הפעלנו את המערכת לראשונה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. זו תחושה נפלאה, אחרי מסע ארוך ומלא באי־ודאות, לראות איך הטכנולוגיה שפיתחנו מצילה חיים יום־יום, שעה־שעה. אין ספק שבאופן מיוחד האוכלוסייה הקשישה מועדת לטעויות בנטילת תרופות ולהתפתחות תופעות לוואי של טיפול תרופתי בגלל הצטברות המחלות וכמות התרופות שהם נוטים לקבל. לכן האימפקט של הטכנולוגיה שלנו באוכלוסייה הקשישה הינו משמעותי".
סטארט־אפ 4: DIA
דיא הוא סטארט־אפ שעוזר לפענח ממצאים בבדיקות "אקו לב". מדובר בבדיקות באמצעות מערכות אולטרסאונד לב, המסוגלות לסרוק ולאתר ממצאים חריגים בתפקוד ובדופק הלב. הבעיה היא שכיום כדי לנתח את הממצאים יש צורך ברופא שזאת התמחותו, וכן התוצאות הרשמיות מגיעות רק לאחר זמן מה. התוכנה שפיתחה דיא מסוגלת לתת בעצמה את תוצאות בדיקת האקו ולהצביע על בעיות בזמן אמת, כך שהטיפול בהן יכול להיות מהיר ויעיל. המערכת כבר נמכרת כיום בשוק הרחב, ולאחרונה חתמה החברה על עסקה עם ג'נרל אלקטריק.
המוח מאחורי הרעיון: "זה הסטארט־אפ השלישי שבו אני מעורבת", מספרת הילה גולדמן אצלאן (41) מתל־אביב, מייסדת שותפה ומנכ"לית "דיא ניתוח הדמיות", המתגאה בכך ש"דיא היא חברה שהוקמה ברובה על ידי נשים יזמיות. יש את מיכל יעקובי, שהיא מייסדת שותפה ומנהלת המחקר והפיתוח של החברה, והרעיון לפיתוח הטכנולוגיה עלה עוד בתקופת הלימודים המתקדמים שלה בשיתוף עם ד"ר נועה ליאל, מנהלת מחלקת אקו־קרדיוגרפיה במרכז הרפואי סורוקה. בנוסף, כמחצית מעובדי החברה הן נשים. דיא מפתחת ומשווקת טכנולוגיות אוטומטיות לניתוח הדמיות אולטרסאונד ומספקת כלי תוכנה אוטומטיים תומכי החלטות רפואיות.
"בשלב הראשון החברה פיתחה כלי תוכנה למציאה אוטומטית של 'מקטע הפליטה' (Ejection Fraction) של חדר שמאל בלב. מדובר במדד מרכזי לאיתור בעיות בלב שאותו מחפשים בכל בדיקת אקו לב. בשנים האחרונות שוק האולטרסאונד משתנה: אם פעם ההדמיות בוצעו רק במחלקות אולטרסאונד ובסמיכות לרופאים שמומחים בפענוח ההדמיה, כיום ישנם מכשירי אולטרסאונד גם בחדרי מיון, בטיפול נמרץ, באמבולנסים, בקליניקות פרטיות ובקרוב אצל רופאי משפחה. למעשה, הם בשימוש נרחב בקרב רופאים ללא ההתמחות ספציפית באולטרסאונד, ואלה נזקקים לכלי תוכנה אוטומטיים לעזרה בפענוח הבדיקה. כיום מוצרי החברה כבר מופצים בכמה מדינות, כתוסף למכשיר אולטרסאונד או כחלק אינטגרלי ממנו".
מאחורי הקלעים: "המטרה שבבסיסה עמד הפיתוח של החברה היא להפוך את השימוש באולטרסאונד לנגיש גם לרופאים שאינם מומחים בתחום ולעזור להם לפענח את ההדמיה. עקב התבגרות האוכלוסייה בעולם הולך וגובר הצורך בפענוח הדמיות רפואיות כבר במפגש הראשוני עם המטופל, בחדר מיון או במרפאה הקהילתית, כדי לדעת מה מצבו וכיצד לטפל בו. בעזרת הכלים שלנו אפשר לקצר את משך זמני ההמתנה לבדיקות הדמיה ואת זמני הפענוח ועל ידי כך לשפר את איכות הטיפול הניתן לחולים. בהקשר של אוכלוסיית הקשישים – זה יאפשר להם לעבור את בדיקות ההדמיה במרפאה הקהילתית ובעתיד אף בביתם, ללא צורך בנסיעה לבית חולים מרוחק.
"בחודש שעבר חתמה החברה על הסכם עם חברת GE לשילוב כלי התוכנה האוטומטיים שלה כחלק אינטגרלי ממערכות האולטרסאונד של GE, תוך התמקדות במערכות המיועדות לרפואת החירום ולמפגש הראשוני עם המטופל (point of care). בנוסף, באוקטובר זכתה החברה בתחרות שנערכה בשיתוף הארגון הקרדיולוגי האמריקאי (ACC) והקהילה לחדשנות ישראלית, BeWell.il. במסגרת התחרות התבקשו חברות ישראליות להציג פתרונות חדשניים לשיפור הרצף הטיפולי במסגרת הקהילתית והביתית לכלל המטופלים ולאוכלוסיית הקשישים בפרט. החברות הזוכות, ודיא ביניהן, יזכו לערוך ניסוי לטיפול במסגרת הקהילה ולפתח את מוצריהן בשיתוף עם הארגון הקרדיולוגי האמריקאי".
סטארט־אפ 5: Vitalerter
ויטאלרטר היא מערכת ניטור וזיהוי אלחוטית, המיועדת לחולים סיעודיים. מדובר בטכנולוגיה חדשנית שמנטרת מגוון מדדים חיוניים באופן רציף על ידי סנסורים על הגוף, בקישוריות גבוהה, מאפשרת חיזוי של אירועים קליניים בטרם קרו ונותנת התרעה בזמן אמת שיש למנוע אותם. לטענת המפתחים, המוצר מוביל לשיפור משמעותי ביכולת התגובה של אחיות ושל אנשי צוות סיעודי אחרים בבתי אבות ובבתי חולים למנוע הידרדרות רפואית ונפילות של מטופלים.
המוח מאחורי הרעיון: "התייתמתי מהוריי כאשר הם ואני היינו בגיל צעיר", מספר מיקי רביב (55) משהם. "אמי נפטרה ממחלה ממארת בגיל 40, לאחר שסבלה כמה שנים. לכן החלטתי להביא את הידע שצברתי לפיתוח טכנולוגיות רפואיות לניטור ולמניעה בגוף האדם. שמתי לי מטרה לשפר את איכות חיי האוכלוסייה המבוגרת, לעזור להם לחיות בשיבה טובה. את הקריירה המקצועית התחלתי כמהנדס בתעשייה האווירית. הייתי שותף לפיתוח מערכות צבאיות כגון מערכת הגנה לטנקים, בדומה לכיפת ברזל. פרשתי ונעשיתי יזם סדרתי. הייתי מעורב בכמה סטארט־אפים, ששניים מהם נמכרו – אחד לחברה אמריקאית והאחר לסינים. הייתי גם בסטארט־אפ בתחום הסרטן".
מאחורי הקלעים: "לפני כעשור הקמתי חברה בשם אסדיאס, שהתמחותה היא פיתוח מוצרים רפואיים. נחשפנו לטכנולוגיות ניטור מגוונות, ולפני כארבע שנים הרצנו רעיון בתוך החברה לפרויקט ניטור עם מינימום חיישנים וקישוריות. ואז הגיח לעולם המכשור הלביש. חשבנו שנכון יהיה לקחת אותו ליישומים רפואיים, ומשם עלה הרעיון. אני רואה שעולם הטכנולוגיה לוקח אותנו לקראת שיפור דרמטי בכל תחומי החיים של הקשישים. אני מאמין שבקרוב יהיה כיף להזדקן".
הכתבה מתפרסמת ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
