זהו הסרטן השלישי בשכיחותו עם הכי הרבה לא מאובחנים

שטרית, נשואה ואמא של אור (10) וכרמל (5), חלתה בשנת 2016. "שנה קודם כבר התלוננתי על כאבים באגן, שמשום מה העלו אצל הרופאים חשד לדלקת בשלפוחית השתן. טופלתי באנטיביוטיקה שלא ממש הועילה לי", היא מספרת.

ענבל שטרית. טופלה באנטיביוטיקה לאחר שהתלוננה(צילום: זהר שחר)

"דימום סביר"

ואז, ב־2016, התחילו דימומים לא סדירים. הגינקולוג חשד שמקורם בהפלה טבעית. "נשלחתי למיון, הפלה נשללה, והרופאה פטרה אותי באבחנה שבסך הכל מדובר בדימום סביר", משחזרת שטרית.

 עוד באותו שבוע, כשהדימום התגבר ונוספה אליו חולשה, היא חזרה לגינקולוג הקופה שהפנה אותה שוב למיון. "בדרך רק קפצתי הביתה לארגן בייביסיטר לילדים, אבל איבדתי את ההכרה בבית ופוניתי במצב לא פשוט לבית החולים", היא מתארת. היא קיבלה שלוש מנות דם כדי לייצב את מצבה, עברה צילום רחם, וכשזה נמצא תקין, שוחררה לביתה אחרי ארבעה ימי אשפוז. "הכאב באגן נמשך וגם הדימום הרב והלא סדיר, ולכן החלטתי לאמץ את ההמלצה לשימוש בהתקן למניעת היריון, שיכול למתן את הדימום", היא מספרת.

בנקודת הזמן, במקרה, חל מפנה מציל חיים. "הגעתי עם ההתקן לגינקולוג", היא מספרת, "הוא הביט לתוך צוואר הרחם שנייה לפי שמיקם את ההתקן וראה גידול, שישה סנטימטר גודלו, והפנה אותי למומחית צוואר רחם. המומחית עשתה לי ביופסיה וחזרה עם התשובה המרגיעה: 'מדובר בתאים טרום־סרטניים'".

ההצעה הטיפולית הייתה קוניזציה - פעולה ניתוחית פשוטה יחסית, שבמהלכה נכרת בצורת חרוט, קונוס, האזור החשוד כנגוע. "פניתי לחוות דעת נוספת ובסופו של דבר עברתי את הניתוח אצל רופא אחר, וכך למעשה ניצלו חיי", מספרת שטרית, "כי אחרי שחזרו התוצאות הוא בישר לי שהאזור שנכרת היה סרטני לגמרי ולא טרום".

מכאן, אחרי שזמן יקר כבר הלך לאיבוד, הכל כבר עלה על המסלול המהיר. "נשלחתי לאונקולוג שחייט בשבילי את הטיפול המקובל למחלה: 33 הקרנות חיצוניות, שישה טיפולים כימיים לתגבור האפקט וחמישה טיפולי ברכיתרפיה (טיפול קרינתי פנימי, רב־עוצמה וממוקד, שנועד לחסל גידולים ממאירים מוצקים)".

הדמיות שעברה בגמר סבב הטיפולים גילו שאריות גידול, שנעלמו כעבור זמן מה. "מלבד החמרת המחלה שגרם האיחור באבחון, אני סובלת מתופעות לוואי מאוחרות של אחד מחומרי הכימו שקיבלתי, שמתבטאות בקיצור טווח השמיעה. בעוד קולות גבוהים מוציאים אותי מדעתי, אני מתקשה לשמוע דיבור נמוך. אבל עם כל זה, אני מצעידה מאבק נשי לגיוס תשומת לב הרגולטור לתת־האבחון המסוכן של סרטן צוואר הרחם", היא מכריזה.

מיכל קרפ. אל תזניחו(צילום: יריב כץ)

אצל מיכל קרפ (40), אם לשלושה, הופיעו תסמיני המחלה לפני כשנתיים וחצי. "זה התחיל מדימום באמצע החודש, שחזר על עצמו. הגינקולוגית חשדה שאני חלק מהסטטיסטיקה שמגיבה כך להתקן, אז הסרתי אותו", היא מספרת. הדמם נמשך. בדיקות הפאפ שעברה, כחלק מהשגרה, יצאו תקינות. "כבר הגעתי למצב של מחזור שבועי, כשהוצאת ההתקן רק הגבירה את כמויות הדם. זה הפך לשיטפון. נמאס לי, אז על דעת עצמי פניתי למומחה צוואר רחם, שבדק אותי וטעה באבחון כשקבע שמדובר בשינוי הורמונלי לצד ציסטה שחשד בקיומה". 

גם בשלב זה לקחה קרפ את ההגה לידיה, וביוזמתה הגיעה למרכז הרפואי שיבא, שם עברה ביופסיה. האבחנה: גידול ממאיר, חמישה סנטימטר גודלו, שאינו נתיח. "את הבשורה הקשה קיבלתי בעיקר בתסכול, כי הרופאים הקודמים התמקדו בבדיקות של הרחם ואילו הצוואר הוזנח. אלמלא כך, המחלה הייתה מתגלה בשלב הטרום־סרטן של התאים ולא כשהגוש הסרטני כבר גדול", היא אומרת.

קרפ עברה 28 הקרנות חיצוניות, חמישה טיפולי כימו וחמישה טיפולי ברכיתרפיה. סימני המחלה נעלמו. "תלמדו מהניסיון הרע שלי ותחפרו. אל תוותרו", היא שולחת מסר. "דימום באמצע החודש, שהולך ומתגבר, זה לא תקין. אל תיתנו לרופאים להקל ראש. תסמכו על האינטואיציה הפנימית שלכן. כשמשהו מרגיש לכן לא בסדר, גם אם תשובת הפאפ תקינה, לא לוותר. החליפו רופא, הגדילו את טווח ההתייעצויות, ובעיקר, אל תזניחו".

"השתוללת, אה?"

ריקי שבח (43), גרושה ואם לבן, לקתה בתסמיני המחלה בפברואר 2017. "זה התחיל מהפרשות שקופות מימיות, והגינקולוג שלי חשד שזו פטרייה. הוא אמר לי: 'השתוללת, אה?' הוא שאל את זה בהתנשאות וצייד אותי בפתילות. כשזה לא עזר, התחלף הטיפול לאנטיביוטיקה, שגם לא עשתה את העבודה", היא מתארת. "אחרי חודש וחצי חזרתי אליו, הוא לקח לי תרבית ונמצאה עדות לחיידק. טופלתי בסוג אנטיביוטי אחר. גם זה לא עזר".

מיואשת מההפרשות, שפגעו קשות באיכות חייה וחייבו אותה בהיערכות מיוחדת לקראת כל יציאה מביתה, היא נדדה בין רופאים. כולם אישרו את אותו ממצא ורק החליפו את סוגי האנטיביוטיקה. "וכך התבזבזה לפחות חצי שנה כשלהפרשות נוספו דימום, התכווצויות בנרתיק וכאבים באגן. בסוף הגעתי בוכה לרופאת המשפחה שלי, מיואשת, מתוסכלת וחסרת אונים. ביקשתי שתעזור לי ולשמחתי נשלחתי למרפאה ייעודית בבית חולים. שם, איך שעליתי על כיסא הבדיקה וכבר עם החדרה ראשונית של המפשק, הרופאה אמרה: 'אני רואה משהו לא טוב', ונטלה ביופסיה. במקביל עברתי הדמיות, ובבדיקות אובחן גוש סרטני בגודל חמישה סנטימטר".

היא טופלה, ובדצמבר 2017 התבשרה שסימני המחלה נעלמו. "מה שהכי מתסכל זה שאני לא המטופלת המזניחה. להפך. מכיוון שאני מעשנת וגרושה שלא חיה עם בן זוג אחד, ידעתי שאני בקבוצת סיכון ולכן הקפדתי על בדיקת פאפ כל שנה. מהאחרונה, שבה זוהו תאים טרום־סרטניים, הרופא משום מה התעלם, או גרוע באותה מידה - לא הבין את משמעות הפענוח", היא מספרת.

מהמקום הזה היא רוצה לשפר את גורלן של נשים אחרות. "אל תהיו המטופלות המנומסות, הנוחות", היא מייעצת. "הילחמו. כשמשהו לא נראה תקין, דרשו מהרופא להגדיל ראש ולהתייעץ. ואם לא - אז החליפו אותו. קחו את ההגה לידיים והצילו את החיים שלכן".

ריקי שבח. הרופא חשב שזו פטרייה(צילום: שאול גולן)

"בדיקת הפאפ עלולה לפספס"

פרופסור תמר ספרא, מנהלת השירות האונקו־גינקולוגי במרכז הרפואי איכילוב, מספרת כי "סרטן צוואר הרחם הוא השלישי הכי נפוץ והראשון הלוקה בתת־אבחון. בישראל, עם זאת, שכיחותו נמוכה יותר ממגוון סיבות משוערות".

וירוס הפפילומה נחשב למחולל העיקרי של סרטן צוואר הרחם ולגורם משני להיווצרות סוגי סרטן אחרים. הוא מועבר במגע מיני שמרני ואוראלי דרך הריריות. מרבית מהנשאים או הנדבקים כלל אינם יודעים שחלו בו. ב־2013 יצא משרד הבריאות במיזם חיסוני לכל תלמידות כיתה ח', ושנתיים אחר כך התרחב החיסון גם לבנים בגילאים זהים. החיסון מונע הדבקה בארבעה זנים של הווירוס, הגורמים לכ־70% ממקרי הסרטן".

"הפפילומה פוגעת בבני שני המינים", אומרת פרופסור ספרא. "בדיקת הזהב לאיתורו היא בפאפ, בדיקת משטח צוואר הרחם, שנועדה לבדוק שינויים בתאים, אך ככל בדיקה - גם זו אינה מושלמת ויש לה שיעורי פספוס. לכן, גם כשהבדיקה תקינה אך התסמינים נמשכים, התעקשי. אל תרימי ידיים".

באגודה למלחמה בסרטן מספרים כי "בכל שנה מאובחנות בישראל 243 חולות חדשות בסרטן צוואר הרחם. 95 מהחולות נפטרות מהמחלה. האמצעי לגילוי, בדיקת הפאפ, מומלץ לכל אישה בגילאי 65־25, אך ככל בדיקה, גם היא אינה מדויקת ב־100% ולכן חשוב לבצע בדיקות נוספות. סל הבריאות הממלכתי מאשר בדיקה זו לכל אישה מגיל 35, ועם התוויה מיוחדת, בכל גיל".

הטלמידע של האגודה מספק מידע מונגש ומעודכן חינם: 1800-599-995 

הכתבה מתפרסמת ב"ידיעות אחרונות"

כך מתתפתח גידול סרטני: