איזו קופ"ח מסבסדת יותר טיפולים יקרים?
לראשונה נחשפים הנתונים של ועדות החריגים, שמאשרות עבור קופות החולים טיפולים מחוץ לסל. במקום הראשון: לאומית שאישרה 68% מהבקשות
קופות החולים אינן מחויבות לממן טיפול רפואי שאינו נכלל בסל הבריאות. במקרים שבהם מטופל זקוק לטיפול שאינו נכלל בסל, עומדת בפניו האפשרות לפנות לוועדת חריגים של הקופה שבה הוא חבר.
ועדת חריגים שייכת לקופת החולים, והיא מונה מספר חברים, חלקם רופאים. תפקיד הוועדה הוא לדון בבקשות לסיוע ולהכריע בעניינים של מתן שירות רפואי מחוץ לסל הבריאות למבוטחי הקופה.
בשנים האחרונות — למרות הגידול בתקציב סל התרופות — האמיר מחירן של תרופות בגלל שני תהליכים מרכזיים שקורים במקביל: האחד — התרופות הופכות להיות יותר ממוקדות מטרה.
פיתוח של טיפול עבור חולים מצריך הקצאה של משאבים רבים למחקר, אך קהל היעד של כל תרופה הפך קטן יותר. לכן, כשחברת תרופות מצליחה למצוא תרופה יעילה היא גובה עבורה עשרות אלפי שקלים בחודש. השני — גילויין של תרופות ל"מחלות יתום", שמספר החולים בהן מצומצם. בשנים האחרונות פותחו תרופות לחלק מהמחלות הנדירות האלה, מה שהצריך מאמצים רבים ושנים ארוכות של מחקרים קליניים
בקופות החולים מדווחים בשנים האחרונות על עלייה בשיעור הפונים. ב־2014 פנו לארבע קופות החולים 1,132 מבוטחים בבקשה לקבל טיפול שאינו בסל, ב־2015 מספרם עלה ל־1,437, וב־2016 המספר גדל ל־1,826 מבוטחים.
נתוני קופות החולים מתפרסמים לבקשתו של ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), שאומר: "מאות הבקשות שמועברות מדי שנה מעידות עד כמה הסל צר מדי וחייבים, דווקא עכשיו בתקופה של שגשוג כלכלי, להגדילו. מטריד במיוחד הפער בשיעור הבקשות המאושרות, פער שמגיע בחלק מהשנים לעשרות אחוזים"
ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג את סל הבריאות לשנת 2018: