איך חטיפים מלוחים מסכנים את בריאות שיני הילדים
לא רק השוקולד מסכן את מצב השיניים, גם חטיפים ומאכלים מלוחים עלולים לגרום להן נזק. למה זה מסוכן ומה צריך לעשות כדי לשמור על השיניים?
אם חשבתם עד היום שהשוקולד הוא האויב מספר אחת של השיניים תחשבו שוב. דווקא חטיפים מלוחים הורסים אותן יותר. חומרים משמרים, שמנים מזוקקים, עמילן מעובד וקלוריות ריקות – כל אלה מתווספים לסכנה להיווצרות עששת שמגיעה עם החטיפים הללו.
עלייה של מעל 4% בקניית חטיפים מלוחים בקרב הציבור הישראלי לא מוסיפה לבריאות השן. עד כמה צריך לשים לב באכילת חטיפים מלוחים ולמה דווקא ילדים ובני נוער נמצאים בקבוצת הסיכון הגדולה ביותר לפגיעה בשיניים?
קיראו עוד בערוץ בריאות השן
חברת סטורנקסט, המתמחה בניתוח ומחקר של מוצרי צריכה, פרסמה לאחרונה את סיכום שנת 2017 בסופרמרקטים ברחבי הארץ. בין שלל הנתונים והמספרים ניתן היה לראות גם את הנתון המדאיג המצביע על גידול של 6.6% במכירת חטיפים מתוקים וגידול של 4.1% בחטיפים המלוחים.
בעוד שבישראל סימון חטיפים מלוחים ומוצרים לא בריאים באדום יתרחש רק בתחילת 2020, רשויות הבריאות המובילות ברחבי העולם והמחלקה לתזונה במשרד הבריאות בישראל החלו לגבש תכניות לאומיות ובינלאומיות להפחתת צריכת הנתרן (מלח).
הנה כמה עובדות שכל הורה צריך לדעת על חטיפים מלוחים ועל בריאות השיניים של הילדים:
1. סקר שנערך בשנים 2014-2016, מצא כי ילדים ובני נוער בישראל צורכים פי 2 מכמות המלח היומית המומלצת.
2. צריכה מרובה של חטיפים פוגעת הן בבריאות הכללית והן בבריאות הפה. החטיפים המלוחים, מעבר להיותם מוצרים המכילים כמויות עצומות של נתרן ושומן רווי, מזיקים לבריאות השיניים וגורמים לעששת.
3. רוב החטיפים שנמצאים על מדפי החנויות עשירים במלח ובקלוריות ריקות. חטיפים אלו עשירים בפחמימות פשוטות שנדבקות לשיניים ומתפרקות לסוכרים. החיידקים שנמצאים בחלל הפה מייצרים חומצה מהסוכרים שגורמת לאורך זמן לעששת ולהרס נרחב של השיניים.
4. החומרים המשמרים, השמנים המזוקקים, המלח והעמילן המעובד שנמצאים בכמויות גדולות בחטיפים מעלים גם את הסיכון להשמנת יתר ובעיות בריאותיות אחרות. הפחתת הצריכה של חטיפים היא בעלת השלכות בריאותיות וכלכליות משמעותיות.
5. בסקר שנערך ב-2014 בישראל בקרב 1,225 ילדים בגילאי 6, נמצא כי פחות מ 40% מהילדים היו ללא מוקדי עששת או שיניים שטופלו בעבר. 44% במגזר היהודי ורק 21% במגזר הערבי. בגילאי 12, נמצא כי רק 46% מהילדים בישראל היו ללא מוקדי עששת בשיניים הקבועות. לצורך השוואה הנתונים באותם גילאים טובים יותר במדינות רבות אחרות - 68% בהולנד, 64% בדנמרק, 61% בגרמניה ו-56% מהילדים בבריטניה.
6. מהי כמות הנתרן המומלצת לצריכה בישראל (על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי)?
גילאי 1-3: הכמות המקסימלית היא 1.5 גרם ביממה (600 מ"ג נתרן).
גילאי 4-8: 1.9 גרם ביממה (760 מ"ג נתרן).
גילאי 9-13: 2.2 גרם ביממה (880 מ"ג נתרן).
7. בחטיף בייגלה יש לא פחות מ-1,200 מ"ג נתרן. במבה מכילה 420 מ"ג. דובונים 620 מ"ג נתרן ותפוצ'יפס קידס 595 מ"ג נתרן. כל הנתונים מתייחסים לכמות של 100 גרם.
8. אם אוכלים חטיפים מלוחים, מומלץ לצחצח שיניים או לפחות לשטוף את הפה במים עם גמר האכילה. כך שוטפים את שאריות המזון, מנטרלים את רמת החומציות בפה ומסייעים למניעת עששת.
9. מומלץ לצמצם צריכת ממתקים וחטיפים מלוחים לממתק אחד ביום ולהצמידו לארוחה, אך אם כבר החלטתם לאכול מזון לא בריא, העדיפו מוצרים בעלי מרקם חלק שאינם נדבקים לשיניים ולכן פחות מזיקים להן.
הכותבת הינה יו"ר איגוד רפואת השיניים לילדים בישראל וחברת פורום המומחים לרפואת שיניים
לפנייה לכתב/ת 
