הפתעה בצלחת

בשיתוף אסם 

שני מקומות עדיין נותרו פנויים בשלב חצי הגמר של תחרות "השולחן המשפחתי של המדינה", ובדו־קרב על אחד מהם נפגשו משפחת פריגן מאבן־יהודה עם מנת ה"שקשוקה גבינה בולגרית" שלה, ומשפחת פרברוב מאזור עם ה"עוף בהפתעה".

שרית פריגן, אם חד־הורית, הלבישה את הסינרים הכתומים על ילדיה, איתן (5) ושייה (6). הוראות לא צריך לתת. "אנחנו מאוד אוהבים להכין את השקשוקה הזאת כמנה עיקרית בארוחות ערב שלנו, כך שאמא לא צריכה לתת לנו הוראות. אנחנו כבר יודעים לבד מה צריך לעשות", מסביר איתן הקטן, וממהר לסייג: "אבל אמא היא זו שאחראית על המחבת ועל בישול השקשוקה. על הגז היא אוסרת עלינו להתקרב, עדיין".

משפחת פריגן. "עובדים בהרמוניה"(צילום: יאיר שגיא)

אחותו, שייה, ממהרת להסביר מה הדרך הנכונה לאכול את השקשוקה שלהם. "הכי כיף לנגב את השקשוקה עם לחם טרי ישר מהמחבת. זה יאמי. לא צריך לשים בצלחת. ככה אמא ואנחנו זוללים שקשוקה במשפחה שלנו. באמת. לא צריך לשים בצלחת כל אוכל. זה בסדר. זה מנומס", היא מודיעה ומחייכת בביישנות.

גם הפעם היא לא שכחה להדגיש שכל הירקות של המנה שלהם הגיעו מהמשק של הדוד שלהם, דוד משה. "כל בוקר, מוקדם מאוד, אנחנו מקבלים ממנו סחורה של ירקות ופירות בכמויות עד הבית כי אמא שלנו עושה אירועים שבהם היא מכינה מלא סוגים של שייקים. אנחנו לפעמים באים לעזור לה בסחיטת המיצים או ללחוץ על הכפתור בבלנדר", היא מדווחת.

מנת השקשוקה נבנית במיומנות ובדייקנות, שלב אחר שלב, עם הרבה עדנה ורוגע ששרית משרה על ילדיה. יש מה לקנא.

השקשוקה של משפחת פריגן(צילום: יאיר שגיא)

בינתיים, בעמדה השנייה, משפחת פרברוב החליטה להפתיע עם "עוף בהפתעה", מתכון סודי של המשפחה, שלדברי ההורים יונתן (35) וקרן (35) "זו מנה שיש בה את כל מה שילד צריך לתזונה שלו, החל מחלבון של העוף, מגוון ירקות שמשולבים בשכבות בפרוסות דקות ובצבעים שונים, שכבה של בטטה, שכבה תפוחי אדמה ומעל נתחי העוף שהבישול מרכך אותם. הבת שלנו, מאיה, למדה לאהוב עוף בזכות המנה הזו".

חלק מהכנת השטח במשפחת פרברוב זה למקם את כיסא האוכל של אורן הקטן, שאבא ואמא סחבו מהבית באזור. הוא מקבל כפפות חד־פעמיות

למשחק, מקבל הוראות "לשחק איתן בתיאטרון בובות", וזה מרתק אותו ומאפשר לבני המשפחה להתחיל בפריסת הבטטות ותפוחי האדמה והשריית העוף בתבלינים שהביאו מהבית.

"בנות, זוכרות: יד משרתת ויד מלכה", אמרה קרן לבנותיה מאיה (12), שי (10) ויובל (6). הבת הקטנה מיד מסבירה לנו למה התכוון המשורר: "בעוד שיד אחת אוחזת, למשל, בתפוח האדמה, היד השנייה יכולה להתחיל לפרוס בזהירות עם הסכין לפרוסות דקות ויפות. לימדו אותנו את זה בגן".

מאיה, אחותה הגדולה, מספרת לחברות "צוות חיים בריאים של אסם" שמנת "עוף בהפתעה" לא רק בריאה כמו שאמרו הוריה, אלא גם מתאימה לחולי צליאק שאלרגיים לגלוטן, כמוה.

יובל הקטנה ממלמלת בתגובה: "נו, יאללה, בלה בלה בלה. בואי נתקדם להגיש כבר את המנה הסופית לצוות שמחליט. נו, יאללה". כולם מתפקעים מצחוק.

האבא, יונתן, מזרז את כולם בסגנון הפרטי שלו, עם הרבה רוך וחיוך, אבל בו בזמן גם מחזיק את כולם קצר ומנומס. כשהמנה מוכנה, הוא מעביר את השרביט ל"צוות חיים בריאים של אסם", ושתי המשפחות ממתינות לדברי המומחיות. סיגל קפלן, מדריכת הורים, פותחת: "משפחת פרברוב מתבלת את המתכונים בסיפורים אישיים, שמוסיפים את התבלין שמשדרג כל מנה. למשל: איך מייצרים מנה שתעודד את הילדה לאכול עוף. שוני הוא מקור לעושר גם אנושי, גם יצירתי וגם קולינרי. מטבח הוא מקום שבו אפשר לחוות יחד עם ילדים תהליך של 'בעיה, מחשבה, פיתרון'. ציון לעבודת הצוות: 9.5.

משפחת פרברוב. "שוני הוא מקור לעושר"(צילום: ירון ברנר)

"במשפחת פריגן, שרית מצאה דרך נפלאה לייצר אינטראקציה משפחתית מאחדת ומרתקת כאחד. כשיש שני ילדים על הורה אחד, המספר הלא מאוזן עלול לייצר בין הילדים מאבקים סמויים 'לצד מי אמא תהיה יותר', שיבואו לידי ביטוי בקריאות 'עכשיו אני', או 'תגידי לו'. שרית לא נופלת בפח הזה, והתוצאה, ראו איזה פלא, היא שהילדים מגיעים להסכמים בעצמם. הדבר היחיד שצריך לשים אליו לב: בישול הוא גם זמן לבסס דפוסים של בטיחות והגיינה. למשל, להזהיר ממחבת חם מדי שהושם קרוב מדי לילד, או למנוע ליקוק אצבע והכנסתה לתבשיל המשפחתי, כפי שקרה כאן. ציון: 8".

השפית איילת הירשמן: "כמו בפעם הקודמת, גם בשלב הזה עבדו ילדי משפחת פריגן החמודים לצד אמא, חותכים בהתלהבות ובהתרגשות ירקות. ניכר שהם מאוד מחוברים לעניין ומכירים חומרי גלם בריאים, קורעים עלים, מסדרים, מתבלים ומתייעצים בעניין כמויות התיבול המתאימות. על האמא רואים מיד שהיא בשלנית מעולה, אך זה לא בא על חשבון מתן מרחב פעולה שווה לשני האחים. היא מאפשרת לכל אחד את המקום שלו, את הזמן שלו איתה, ושלושתם יחד עובדים בהרמוניה.

"המנה, שקשוקה עם חצילים וגבינה בולגרית, הייתה טובה. בעיקר אהבתי את רוטב העגבניות שבושל מהבסיס והיה טעים, אבל אני מודה שציפיתי כאן למשהו מעט מתוחכם ומורכב יותר קולינרית, מבחינת הטעמים והטכניקה. ציון על איכות המנה: 8.

"לגבי משפחת פרברוב: מאחורי המנות של המשפחה יש תמיד סיפור, וזה יפה. במנת העוף בהפתעה הרקע הוא שאחת מהבנות לא הסכימה לטעום עוף וההורים ניסוו למצוא דרכים אל ליבה, שתטעם לפחות. הם שקדו על מנה שיהיו בה מרכיבים אחרים שהיא, ושאר בני הבית, אוהבים, כדי שתסכים לנסות לפחות. זה עבד, ותענוג לראות איך כיום כולם עובדים על המנה ממש כמו בתוך בועה ששומרת עליהם בתוך זמן ומרחב משפחתיים מושלמים. התוצאה היא סיר שמח, שהדרך אליו הייתה מלאה בהקשבה ובהבנה: העוף, שנצלה בתיבול מצוין והפך עסיסי, עם התוספות שלו – המון ירקות ואורז שסופג את כל הטעמים הטובים האלה. ציון: 10".

אורלי פיינה, דיאטנית קלינית ומנהלת תחום התזונה באסם: "לכל משפחה יש המתכון שלה לשקשוקה. גם כאן, אצל משפחת פריגן, זו מנה שיכולה להיות ארוחה שלמה בתוספת לחם דגנים. הגבינה מקפיצה את הטעמים ומוסיפה סידן למתכון, רוטב העגבניות מהווה מקור למנת ירק וליקופן – נוגד חמצון חשוב. המלצתי: העדיפו גבינות עם אחוזי שומן נמוכים, 5־9, ותמיד בחנו בטבלה התזונתית את כמות הסידן ובחרו גבינה המכילה יותר סידן. ציון תזונתי: 8.5.

"עוף בהפתעה" של משפחת פרברוב (צילום: ירון ברנר)

"משפחת פרברוב הציגה מתכון שנבע מצורך אמיתי. מאיה לא אהבה עוף אבל להורים היה חשוב למצוא את הדרך ואת המתכון שהיא כן תסכים לטעום ממנו. מחקרים רבים גילו כי לעיתים יש להציע כעשר פעמים מזון חדש עד שהילד מוכן לנסות. במקרה של מאיה, ראינו שאכן לבסוף זה הצליח עם המתכון הנהדר, שהמשפחה קוראת לו גם 'העוף של מאיה'. מדובר במנה שהיא בעצם ארוחה שלמה בתבנית, המשלבת שכבות של מגוון ירקות, תפוחי אדמה, בטטה אורז ועוף בתנור – פשוט מקורי וכה טעים. ציון: 10".

עם ציון מצטבר של 29.5, כמעט מושלם, לא היה שום סיכוי שמשפחת פרברוב תפסיד. היא מעפילה לחצי הגמר, ויובל הקטנה מסמכת: "אוי ואבוי אם לא היינו עוברים לשלב הבא. זו עד עכשיו חוויה מאוד כייפית, אבל בא לי שננצח כי יש לנו בית חדש ואין לנו עדיין מטבח חדש".

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף אסם