דו"ח: עלייה במקרי שבץ מוחי בישראל; בסיכון גבוה: גברים וערבים

כ-15 מיליון איש בשנה לוקים בשבץ מוחי ברחבי העולם. כשליש מתוכם מתים, וכשליש נותרים עם נכות קבועה. בשנת 2013, שבץ מוחי היה אחראי לכ-9% מכלל מקרי המוות במדינות אירופה. בישראל, שבץ מוחי היה סיבת המוות החמישית בשכיחותה. על פי נתוני משרד הבריאות 5.6% ממקרי המוות בשנת 2014 יוחסו לשבץ מוחי.

בשנת 2014 סבלו משבץ מוחי 17,001 אנשים, ובשנת 2015 נרשמה עלייה עם מספר לוקים שעמד על 17,928. שיעור מקרי שבץ מוחי ו-TIA (אירוע מוחי חולף, תסמינים שמופיעים למשך כמה דקות וחולפים, ר"א) היה 3.3 ל- 1,000 בני אדם.

שיעורי ההיארעות היו גבוהים בכ-46% בגברים לעומת נשים, ובכ-43% בערבים לעומת יהודים. מתוך כלל המקרים, 67.3% היו שבץ איסכמי, 25.4% אירוע מוחי חולף (TIA) ו-7.3% דימום מוחי. על פי הנתונים בישראל, גברים וערבים נמצאים בקבוצת סיכון לחלות בשבץ מוחי.

הגיל הממוצע בעת האירוע המוחי היה 72. 19.1% מהחולים (6,665) היו מתחת לגיל 60, וכשליש (11,322) היו בני 80 ומעלה. מעל מחצית מהמקרים (כ-54%) היו גברים. הגיל הממוצע בעת האירוע היה צעיר משמעותית בגברים לעומת נשים (69.9 לעומת 74.5) ובערבים לעומת יהודים (65 לעומת 73.4).

תחלואת רקע ללוקים בשבץ מוחי

מחלות הרקע השכיחות ביותר בקרב אנשים עם אירוע מוחי היו יתר לחץ דם (61.6%), יתר שומנים בדם (43.5%), סוכרת (36.3%) ומחלת לב איסכמית (22%). בנוסף, בבני 80 ומעלה, פרפור פרוזדורים היה שכיח (27.5%).

שכיחות גורמי הסיכון ומחלות הרקע הייתה דומה בגברים ובנשים, למעט שיעור גבוה משמעותית של מחלת לב איסכמית ושל מחלת כליה כרונית בגברים, ושיעור גבוה יותר של פרפור פרוזדורים בנשים (מגיל 60 ומעלה). שכיחות גורמי הסיכון ומחלות הרקע הייתה גבוהה יותר בערבים לעומת יהודים.

בסך הכול, 44.1% מהחולים שאושפזו עקב אירוע מוחי אחד הגיעו לבית החולים באמבולנס. אחוז ההגעה באמבולנס היה גבוה יותר בשבץ מוחי לעומת TIA.

הגעה באמבולנס הייתה שכיחה יותר באופן מובהק בגיל מבוגר, בנשים לעומת גברים (47.6% לעומת 41%), וביהודים לעומת ערבים (46.7% לעומת 24.9%). שיעור ההגעה באמבולנס נמוך במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית.

מעל למחצית החולים (כ-56%) אושפזו במחלקות הפנימיות, ופחות משליש (כ-31%) אושפזו במחלקה נוירולוגית. הגיל הממוצע של המאושפזים במחלקות הפנימיות (74) היה גבוה באופן מובהק בהשוואה למאושפזים במחלקות הנוירולוגיות (67.8).

משך האשפוז הממוצע עבור כלל החולים היה 7.8 ימים, והוא היה ארוך יותר בדימום מוחי (13.4) וקצר יותר ב-TIA (3.8).

בשנת 2014, 18 בתי חולים דיווחו על מתן TPA  (תרופה המשמשת לטיפול באירוע מוחי, ומאופיינת ביכולתה להמיס קרישי דם באופן מיידי) אחוז מתן TPA נע בין 0.4% ל-14.3%, בבתי החולים השונים.

בשנת 2015, דיווחו 20 בתי חולים על מתן TPA, אחוז מתן TPA נע בין 1.9% ל-16.5%, בבתי החולים השונים. בנוסף דיווח מספר חולי השבץ האיסכמי שדווח כי טופלו בצנתור מוחי עלה ב-73%: מ-120 ל-208. 

שבץ מוחי ותמותה

8.5% מהחולים עם שבץ איסכמי ו-29% מהחולים עם דימום מוחי נפטרו באשפוז. שיעורי התמותה כעבור 30 יום היו 10% לאחר שבץ איסכמי ו-30% לאחר דימום.

כעבור שנה השיעורים היו 23% ו-43% בהתאמה. לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין המינים בהישרדות שנה לאחר האירוע המוחי. בחלוקה לפי לאום, ההישרדות שנה לאחר דימום מוחי הייתה נמוכה באופן מובהק סטטיסטית בערבים, בקרב הצעירים מגיל 60 בלבד.

 מהם הסימנים לשבץ מוחי?