וולפסון: המנתח שכח פד בבית החזה ונאלץ לפתוח מחדש
לפני 3 שנים עבר ע. ניתוח מעקפים בביה"ח וולפסון. בסיומו נשכח בגופו פד, שהוצא למחרת בניתוח נוסף שנערך בהרדמה מלאה, עכשיו הוא תובע כי בשל הניתוח הנוסף נגרמו לו נכות לבבית ונפשית וקושי בתפקוד היומיומי. משרד הבריאות: "כשהתביעה תתקבל נטפל כמקובל"
פד שנשכח במהלך ניתוח אצל ע. בן 49 גרם לו לנכות נפשית משמעותית, אשר פוגעת בתפקודו היומיומי. כך עולה מתביעה שהגיש ע. באמצעות עו"ד עדי וייס נגד משרד הבריאות, המתפעל את בית החולים וולפסון בחולון.
על פי התביעה, ע. תושב חולון עבר ניתוח מעקפים בבית החולים וולפסון לפני שלוש שנים כאשר היה בן 49 בלבד. בסיום הניתוח, כך עלה מהתביעה, שכחו הרופאים בגופו פד ורק למחרת היום איתרו אותו בעזרת צילום סי.טי. ונאלצו שוב לנתח על מנת להוציאו.
עוד נטען בתביעה כי כתוצאה מהצורך בביצוע ניתוח נוסף בהרדמה כללית, נגרמה לו נכות לבבית והוא פיתח נכות נפשית משמעותית, אשר פוגעת בתפקודו היומיומי.
הניתוח הסתיים מבלי שהפד החסר אותר
ע' הגיע לאשפוז בבית החולים וולפסון לאחר שנבדק בקופת חולים עקב תלונות על לחץ בחזה מזה כשבוע ונבדק ב א.ק.ג. בדיקות א.ק.ג. חוזרות שבוצעו לע', הצביעו על צורך לבצע לעשות לו צנתור. במהלך הצנתור בוצע ניסיון הרחבה של אחד העורקים אשר נכשל ולפיכך הומלץ על ביצוע ניתוח מעקפים.
ניתוח המעקפים היה ארוך ונמשך כתשע שעות, בשל קושי טכני בסגירת בית החזה שנבע ממשקלו של ע'. לקראת סוף הניתוח, כאשר בוצעה ספירת הפדים הניתוחיים, הסתבר לצוות, כי חסר פד ניתוחי אחד.
הצוות ביצע סקירה לחיפוש אחר הפד, אך הוא לא נמצא. בלית ברירה הניתוח הסתיים מבלי שהפד החסר אותר. מיד אחר כך, בוצע לע' צילום חזה, אך בצילום לא נראה הפד.
למחרת בוצע לע' צילום CT של בית החזה, בו אותר הפד. בדו"ח הרפואי נכתב: "מאחורי לב משמאל, בגובה של סימפון לאונה עליונה משמאל, מודגם גוף סמיך הטרוגני עם פסים דנסיים רדיאופקיים, יכולים להתאים לגוף זר-פד כירורגי".
שעות ספורות לאחר מכן, ע' הוכנס, פעם נוספת, לחדר ניתוח ובוצע לו ניתוח להוצאת הפד שנשכח בניתוח המעקפים. עם סיום הניתוח, הועבר למחלקה כשהוא מורדם ומונשם לאחר אינטובציה חוזרת.
הרגשת לחץ נפשי וחרדות
כשבועיים לאחר השחרור, החל ע' להתלונן על תחושות של "רדימות" בידיים, שהופיעו לאחר ניתוח המעקפים וכן החל להתלונן על הרגשת לחץ נפשי וחרדות. ע' נבדק מספר פעמים על ידי רופא משפחה בקופת חולים, רופא נוירולוג ופסיכיאטר והחל לקבל טיפול תרופתי פסיכיאטרי.
הפסיכיאטר ציין, כי ע' סובל מאי שקט פנימי, אפקט חרדתי וכי תפקודו ירוד והוא אינו מסוגל לעבוד והמליץ בפניו להמשיך בטפול תרופתי פסיכיאטרי.
פרופ' אדוארד אבינדר, מומחה בקרדיולוגיה ומי ששימש כמנהל המחלקה הקרדיולוגית, מכון הצנתורים ומרכז שיקום הלב בבית החולים בני ציון, בחן את נסיבות המקרה. בחוות דעת שכתב עבור ע' נטען, כי בית החולים התרשל בטיפולו בע' וכי כתוצאה מרשלנותו זו, נגרמו לו נזקים.
פרופ' אבינדר אומר, בין היתר, כי ניתוח המעקפים נמשך זמן רב מעל למקובל וכי השארת פד בטעות או כל גוף זר אחר באתרים כירורגיים, מהווה טעות רפואית בעלת פוטנציאל גדול לגרימת סבל ונזק משמעותי לחולה וטעויות אלה ניתנות למניעה.
לפי חוות הדעת, ברגע שמאובחן חסר הפד, גילוי אותו פריט הופך להיות בעדיפות עליונה של כל הצוות בחדר ניתוח ובראשם המנתח, היות וקיימת אפשרות לפתח תחלואה רצינית ואף תמותה בהמשך.
הצוות היה מודע לסכנה הטמונה באירוע חריג זה וביקשו לבצע צילום חזה לאחר סגירת החזה, כשניתן היה לבצע בטרם סגירת החזה, אבל הצילום היה באיכות גרועה ולא ניתן היה לזהות את הפד המסומן.
בנסיבות אלה, נטען בתביעה, מן הראוי היה לבקש לחזור מיד על הצילום באיכות טובה יותר ואף להיעזר ברנטגנולוג בכיר על מנת לקבל הדמיה ופענוח אופטימלי.
למחרת היום נאלץ ע' בעקבות בדיקת סי.טי. לעבור עוד ניתוח חזה בהרדמה כללית, דבר שחשף את ליבו לעומס נוסף.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "כתב התביעה טרם התקבל. לכשיתקבל יטופל כמקובל".
לפנייה לכתב/ת 
