בי"ח ברזילי: נכנסה לניתוח קיצור קיבה - ויצאה נכה
צעירה שסבלה מדלף מניתוח בריאטרי תובעת מיליונים מבית החולים לאחר שנגרמה לה נכות. מומחה קבע: "הרופאים כשלו פעם אחר פעם באבחון הדלף, לא ערכו בדיקות מקובלות והתעלמו מתלונותיה של התובעת ומבדיקות שלימדו על חומרת מצבה"
צעירה (29) תושבת הדרום תובעת מעל ל-2.5 מיליון שקל מבית החולים ברזילי ומהרופא המנתח, בטענה כי דליפת תוכן קיבה שלא אובחנה לאחר הניתוח לקיצור קיבה גרמה לה לנכות כבדה לצמיתות.
מהתביעה שהוגשה לאחרונה לביהמ"ש המחוזי בת"א עולה כי הצעירה שסבלה ממשקל יתר עברה לפני כ-6 שנים ניתוח פרטי לקיצור קיבה בביה"ח אסותא. כבר לאחר הניתוח היא התלוננה על חום, צריבה במתן שתן, בחילות, כאבים, דפיקות לב מואצות וחולשה.
בעקבות התמשכות תלונותיה היא פנתה פעמים רבות לחדר המיון בבית החולים ברזילי באשקלון, ולמרות שכל התסמינים התאימו לדלף מקו הסיכות באזור הניתוח, היא שוחררה שוב ושוב לביתה מבלי לקבל טיפול מתאים.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין דורי כספי וליהי רוכמן זיו, ממשרד כספי-סרור ושות' נטען כי כ-10 חודשים לאחר הניתוח הרופא המנתח להתעלם מתוצאות בדיקת הסי-טי שהראו בבירור קיומו של דלף, ולא ייחס חשיבות לתלונותיה של התובעת ולאשפוזיה החוזרים. לטענתה, הרופא המנתח תיעד כי הרגשתה הכללית "מצוינת" והתעקש כי לתלונות שהעלתה בפניו אין כל קשר לניתוח.
לפי כתב התביעה, רק כשנתיים לאחר הניתוח דיווח הרופא המנתח כי מדובר ב"דלף מאוחר שנצפה רק כעבור שנה". זאת, על אף שכבר עשרה חודשים קודם לכן עמדה בפניו בדיקת סי-טי בה נצפה באופן ברור וחד משמעי כי מדובר בדלף מקו הסיכות.
עוד כתבות בנושא:
עבר ניתוח לקיצור קיבה ויצא נכה בשתי רגליו
כלה עברה ניתוח לקיצור קיבה - והפכה למשותקת
זינוק במס' ניתוחי ההרזיה; כמה מתו במהלך הניתוח?
מומחה ברדיולוגיה אבחנתית קבע בחוות דעת שהוגשה לבית המשפט כי צילום רנטגן שבוצע בבית החולים, שלושה חודשים לאחר הניתוח, הראה שיש חשש לדלף, וכי ניתן היה לחסוך את הסבל הממושך והנכות אילו היו מתייחסים לתוצאות בדיקת הסי-טי אשר בוצעה כעשרה חודשים לאחר הניתוח.
מומחה בכירורגיה קבע בחוות דעתו כי בדיקת הסי-טי צריכה הייתה להתבצע עם הופעת התלונות, כשלושה חודשים לאחר הניתוח, וכבר אז היה מוכח דלף מהקיבה באזור קו הסיכות. המומחה קבע כי הרופאים כשלו פעם אחר פעם באבחון הדלף, כשלו בעריכת בדיקות מקובלות אשר היו מצביעות על קיומו והתעלמו במשך חודשים רבים מתלונותיה של התובעת ומבדיקות דימות פתולוגיות, שלימדו על חומרת מצבה.
הנזק: 46 אחוזי נכות
בשל העובדה שהטיפול החל רק כ-20 חודשים לאחר הניתוח, נוצרה מורסה מזוהמת. החור בדופן הקיבה גדל במידה ניכרת ונוצרו שני נקבים בקיבה. לכן נאלצה הצעירה לעבור פרוצדורות פולשניות רבות, סבלה מדימום מסיבי שסיכן את חייה, טופלה בהזנה תוך ורידית במשך כשנה מבלי שיכלה להכניס לפיה מזון או שתייה, ועברה אשפוזים ארוכים וממושכים בטיפול נמרץ.
עקב הנזק שנוצר לה סובלת הצעירה כיום מנכות בשיעור 46 אחוזים לצמיתות. בנוסף, מומחית בתחום הפסיכיאטריה קבעה כי התובעת סובלת מהפרעה פוסט טראומטית והעריכה את נכותה הנפשית בשיעור 15 אחוזים לצמיתות.
מבית החולים ברזילי נמסר: "מקרה זה נמצא בבירור משפטי. בית החולים ייתן את המענה במסגרת ההליך המתנהל על פי החוק". את תגובת הרופא המנתח לא ניתן היה להשיג.
לפנייה לכתב/ת 
