יום האישה הבינלאומי: קווים לדמותו. החיובית

במשפט הקצר שלו (הנאום היה הרבה יותר ארוך, אמ;לקתי) הוא דווקא חידד מדוע אנחנו חייבות את יום האישה: זה ה-יום שבו אנחנו יכולות לדרוש הכרה במפעל חיינו, שאיכשהו נעשה מובן מאליו. לא עוד יום אהבה של פרחים ושוקולדים, אלא יום שבו אני עוצרת לחשוב על הצרכים שלי, על מה שאני רוצה, לא צריכה או חייבת. ביומיום אני אחראית על העוזרת ועל שיחות עם המטפלת, יודעת מה השם של הגננת, איפה גרה הרופאה, איזה טיטול יספוג לתינוק, איזו משחת שיניים לקנות לאבא שלו ששוב השאיר את השפופרת פתוחה, וחייבים להזמין אינסטלטור ולקפל כביסה. כן, יש מלא כביסה.

לעצור ולחשוב על הצרכים שלי לשם שינוי(צילום: shutterstock)

יום האישה זה היום היחיד בשנה שבו מותר לי להגיד "אני צודקת" ואתה חייב להסכים. זה הדיל. היום שבו להבדיל מ-364 ימים אחרים, אנחנו מרגישות שמגיע לנו שכר שווה לגברים (פחות  מ-70% ממשכורת גבר באותה עמדה, למקרה שתהיתן), מגיע לנו לעשות משהו בשביל עצמנו במקום לטפל בכל העולם, אשתו ואחותו הנודניקית. מגיע לנו לקום ולצעוק: כן, אני מלכה!

במשך הרבה שנים טענתי בתוקף שאני לא פמיניסטית, כי חשבתי שפמיניסטית היא בהכרח שונאת גברים, ואני הרי כל-כך לא. מתברר שטעיתי וזו הפעם היחידה שאני מוכנה להודות בטעות, כמובן. אני יכולה להיות פמיניסטית, לדרוש זכויות ולפתח קריירה, ובאותה נשימה אני יכולה לרצות שיהיה לצידי גבר, רצוי מהמם, עם אינטיליגנציה רגשית, שיודע להגיד "אני אתקשר" ולא "אני יתקשר". באמת, מה כבר ביקשתי?... יום האישה לא נועד להקטין גברים אלא להעצים נשים, שבשגרת היומיום עסוקות בניהול, סידור, תקתוק, תיוק, ועוד מצפים שיהיה להן כוח לסקס. בקושי כוח להכניס כלים למדיח יש לנו.

להתמקד במה שטוב לנו עבור עצמנו

השנה החולפת הוכיחה למיליוני נשים בעולם שהן פמיניסטיות בלי שהתכוונו. האש טאג מי טו גרם להמוני נשים להרים ראש ולתבוע את עלבונן, ואני מאמינה שהשנה הזו תירשם בהיסטוריה כאחת המהפיכות הפמיניסטיות שידעה האנושות. עד כדי כך. 2017, איך נגיד בעדינות, לא היתה שנתם היפה של הגברים, שחלקם התגלו כעכברים מכוערים, וחלקם נאלצו להתמודד עם סטיגמה שנדבקה אליהם כמו טיפשה לבלונדינית, כמו סחורה משומשת לגרושה. איך שר חנן בן ארי: "כל שמאלני הוא בוגד, כל ערבי מחבל מתאבד, כל חרדי הוא שודד וכל המתנחלים רצחו את רבין, כל תל אביב טבעונית, כל נתיבות מסורתית עממית, כל הדתיים פרימיטיביים עם ציצית".

כאישה יפה, חזקה, חכמה ובלונדינית אני קוראת לכל הנשים להתנער מהסטיגמות ולהגיד על עצמן מעכשיו רק דברים טובים! לא מעניין אותי שעלית שני קילו, שנוספו לך קמטים ושהבוס מעצבן אותך. בואי תספרי לי איך עשית עבודה מעולה במשרד, שהתאמנת על הבוקר, שהרמת טלפון להורים, שאמרת לילדים שלך שאת מעריצה אותם והם מדהימים. בואי נתפאר במעלות שלנו ולא בחסרונות שלנו, כי יש לנו את שניהם באותה מידה, השאלה במה אנחנו בוחרות להתמקד.

אם נתמקד במה שאין יהיה לנו אין, ואם נתמקד במה שטוב יהיה לנו טוב. ככה פשוט. יום האישה חל בשמיני במרץ, אבל הוא נחגג כל החודש, כי אין סיבה להסתפק ביום אחד כשאפשר להרגיש שווה עוד כמה שבועות. זה הזמן להזכיר לעצמי במה אני מיוחדת (יודעת להזיז את האוזניים), איזה משאב אני הכי אוהבת בעצמי (הומור וירכיים), ומה הניצוץ האלוהי שלי (צניעות). אל תהססו לספר לעצמכן כמה אתן נפלאות, ותתעלמו ממי שקורא לכן שחצניות, כי אם מישהו שומע את זה מהצד ומתפוצץ – אחלה, פחות בלון נפוח אחד. מהיום אנחנו לא מלקות את עצמנו אלא מלכות בעצמנו.

חודש אישה שמח,

גאיה קורן

גאיה קורן, בעלת ההופעה אני מלכה , (6/3 טוקהאוס נמל תל אביב), קואצ'רית אישית, מחברת הספר "אני מלכה גרושה באושר", עיתונאית בידיעות אחרונות