הכירו את הפוקוסינג: הטרנד הטיפולי החדש שיעזור לשנות את החיים
רוצים לקבל החלטות או לבצע שינויים בחיים מתוך שקט נפשי והקשבה אמיתית לרגשות ולרצונות שלכם? שיטת ההתמקדות (פוקוסינג) הטרנדית יוצרת חיבור מרתק בינינו לבין תחושות הבטן שלנו, בדרך לכיוון הנכון
כך תדעו האם הטיפול הפסיכולוגי תקוע:
לפני ארבע שנים פקד משבר גיל ה־40 את אייל, איש היי־טק בכיר, והוא החל לחפש משמעות ועניין בחייו. "אחרי 20 שנה בתחום המחשבים רציתי למצוא מה מעניין אותי באמת", הוא מספר. "המשכורת אמנם טובה, אבל לא חשתי תשוקה, שאולי מלווה עיסוקים אחרים. רציתי למצוא מה מושך אותי מאוד, מה יגרום לי בבוקר לקום עם תשוקה, ואז גיליתי את שיטת ההתמקדות, הודות לספרה של רונה רענן־שפריר 'איש לומד לעוף – על האפשרות לחיים יצירתיים'. קראתי אותו פעמיים. ואז התקשרתי לרונה, נפגשנו והיא מיקדה אותי".
מה זה אומר?
"ההתמקדות חידדה אצלי דברים, תחושות ורגשות. אמנם לא עזבתי עדיין את ההיי־טק, אבל בזכות ההתמקדות גיליתי תחום שאליו אני חש את הפּשן שאותו חיפשתי – תזונה אינטגרטיבית: מה המזון הנכון עבור הגוף שלי".
מתברר שיותר ויותר ישראלים מגלים עכשיו את ההתמקדות (ובלעז – פוקוסינג) ונעזרים בה, והיא הופכת לוהטת, מבוקשת וטרנדית. "אני מתמחה כעת בפיתוח ובקידום רעיונות עם יזמים, חברות, ארגונים ויוצרים, כדי לעזור להם להתמקד, שיוכלו לזהות את הכיוון הנכון", אומרת שפריר. "ההתמקדות מביאה לתוצאות מאוד טובות – אם זה ליזם שנתקע בפיצוח מידע, למנכ"לית חברה שהצוות שלה לא הצליח לעבוד או ליוצרת שעובדת על הדיסק שלה ופתאום בשיר השלישי נתקעה".
ההתמקדות למעשה באה לעולם כבר לפני 50 שנה, והיא תוצר לוואי ותהליך־משנה של מחקר אוניברסיטאי, שבדק יעילות של מחקר נפשי. כיום היא נפוצה ב־30 ארצות. מורי ההתמקדות עוברים הכשרה של שנתיים במכון ההתמקדות בניו־יורק. "אדם בשם יוג'ין ג'נדלין, יהודי ממוצא גרמני, פילוסוף ומטפל, עשה בשנות ה־60 מחקרים על טיפול באוניברסיטת שיקגו", מסבירה קטי קמחי, אשת תקשורת שהפכה לאחד השמות הבולטים בתחום ההתמקדות. "במהלך המחקר ג'נדלין ואנשיו חקרו למה הטיפול הפסיכולוגי יכול להיות הצלחה מאוד גדולה ולעבוד וליצור שינוי בחיים של הבן אדם, ואיך בהרבה מקרים הטיפול הפסיכולוגי לא עובד".
המסקנה הייתה מפתיעה. "החוקרים הקליטו מאות סשנים של טיפול נפשי, וג'נדלין אמר: 'עכשיו אני יכול להגיד כבר מהטיפול הראשון האם למטופל הזה והזה יקרה שינוי בתהליך שלו או לא'. בהמשך ג'נדלין ניסח את הרעיונות שלו לטכניקה, כדי לשפר את היכולות של המטפלים הרגשיים. ההתמקדות הצליחה לקבל חיים משל עצמה מחוץ לעולם הטיפול הקונבנציונלי. ואז נוצרה התמקדות עם ילדים והתמקדות בתנועה ופשוט הגיעה לכל מקום. אני לקחתי את זה להתמקדות במיניות, שמאפשרת המון עדינות ולא מניחה הנחות ולא מאבחנת אבחנות".
במה שונה ההתמקדות מטיפול פסיכולוגי?
"הפורמט הוא אותו דבר: אחד מול אחד, כורסה מול כורסה, אבל התהליך שונה מהטיפול הפסיכולוגי הקונבנציונלי. הטכניקה של ההתמקדות מאפשרת הקשבה פנימה. אני בעיקר מקשיבה. יכולים להיות אנשים עם אותה בעיה בדיוק, אבל המפגשים יהיו שונים. לממקד אגב אסור לספר שום דבר לאחרים על מה שנאמר, קורה ועולה בתהליך".
חוש החישה
גם עידן ויצנר, כיום זמר־יוצר־מורה לפיתוח קול, נחשף לספר "איש רוצה לעוף" בצומת חשוב בחייו. "בסוף השירות הצבאי היה לי ברור שאני רוצה לעסוק באמנות, במוזיקה", הוא מספר, "אבל לא ידעתי כל כך מה ואיך. ואז קראתי את הספר והוא נגע בי. נפגשתי עם רונה והיא הכירה לי את ההתמקדות. ההתמקדות לימדה אותי להסתכל על הכל מלמעלה ולהכיל את החלקים הפנימיים שנמצאים בתוכי, גם כשהם מנוגדים: הרצון להסתער על משהו מצד אחד, ומצד שני פחד מאוד גדול. בזכות ההתמקדות הצלחתי להקשיב לכל המקומות האלה וללמוד מהם ואזרתי אומץ לעסוק במוזיקה. גם כיום, כמה שנים אחרי, בכל פעם שעולה בי קושי, חשש או פחד, ההתמקדות עוזרת איך לדייק לי את הדרך, את היצירה".
שפריר מנסה להסביר איך השיטה עובדת. "ההתמקדות מציעה רעיון אחר ובאמת רדיקלי – היכולת של האדם להתמקד התמקדות מסוימת עם עצמו, והיא זאת שמובילה לתפנית, לשינוי. ההתמקדות עוסקת בהקשבת העומק של האדם לעצמו. הקשבת עומק אומרת שאתה מקשיב מתחת לרובד הראשוני למה שקורה מתחת לפני השטח שלנו. זה כרוך ביכולת להיות בשקט וממש להקשיב לעצמך. בהתמקדות קיימת גם יכולת לעבור מתמונה רחבה לתמונה מצומצמת, מזום אאוט לזום אין".
לפי אנשי ההתמקדות, ההתמקדות שונה מאוד משיטות טיפול אחרות. "הייחוד של ההתמקדות זה שהיא יכולה להתייחס לסיטואציה שלמה ולדעת עליה דברים באופן יזום", אומרת תמר אוסטרובסקי, מורה להתמקדות ("התמקדות עם אורנה ותמר" מבנימינה). "זה מאפשר לעבוד בצורה יותר רחבה מאשר ההבנה הקוגניטיבית שלנו".
ירדן כרם, מטפלת רב־תחומית ומורה להתמקדות מהמרכז "גוף־נפש" ברמת־השרון, מדייקת את הייחוד הזה. "הממד התחושתי הוא אולי המבדיל המרכזי. חיבור לממד תחושתי שהוא לא רגשי ולא מנטלי. המושג שנקרא 'פלט סנס', שטבע ג'נדלין, והוא קודש הקודשים של ההתמקדות. בעברית עוד לא מצאנו במאה אחוז איך לתרגם אותו. יש שקוראים לו חוש החישה, וגם תחושה מורגשת, ובעיקר משמעות מורגשת.
"הרעיון הוא שלכל תחושה יש משמעות. אם אנחנו נדבר על משהו שמשמח אותך, אז תרגיש נגיד שהלב מתרחב, ואז יש משמעות לכך שהלב מתרחב. או אם נדבר על עניין אחר ותרגיש שהבטן מכווצת, אז יש משמעות לכך שהבטן מכווצת. כל דבר שאתה חווה הוא בעל משמעות".
איך מתבצע הטיפול?
"הטענה הפילוסופית של ג'נדלין היא שקודם כל, לפני שאנחנו בני אדם, התפתחנו מהצמחים ואז מהחיות. לכן הגוף שלנו מחובר לעולם הרבה יותר מאשר אנחנו כאנשים מערביים אינטליגנטיים חווים אותו. אנחנו חווים את העולם דרך הגוף שלנו כל הזמן. אז בוא ניקח נושא שמעניין אותך, כל נושא, מעצב גדול על מות הורה ועד סתם רכילות על מישהו מפורסם, מהמשמעותי ועד המגוחך, ואז התפקיד שלי כמי שמלווה אותך הוא לתת לך את התנאים הנוחים, שאתה יכול לעצום עיניים או לא לעצום עיניים, ולשים לב לתחושה הגופנית שנוצרת כלפי הנושא – זרמים, בטן מכווצת, כאב ראש, לב דופק, חולשה ברגליים, גרון נחנק. כל דבר אנחנו חווים דרך הגוף: אם אני אגיד לך שם של מסעדה מסוימת, או שם של סלב כלשהו, תראה שאחרי חצי דקה הגוף יגיב לזה".
ואז מה קורה?
"אתה נותן לנושא להדהד בגוף, אתה לא חושב עליו ואתה גם לא מרגיש ברובד הרגשי של שנאה/קנאה, אלא נותן לנושא להיות בגוף, לתת לחוויה להיות. ההתמקדות מדברת על לעזוב את מה שאנחנו יודעים ולחוות את העניין, להרגיש אותו. לתת לחוויה את קדמת הבמה, וההדהוד מאפשר לבן אדם להיות בתוך החוויה שלו. ההתמקדות לא רוצה שהדברים יבואו מהראש, מהידוע, אלא רוצה שכל פעם משהו יגיע ויפתיע.
"התחושה הגופנית היא קצה הקרחון שהיא נושאת. אתה מתרגם את זה למחשבה. בזכות זה שאתה שם לב פנימה יכולים להגיע דברים חדשים. התמקדות מאפשרת לכל מה שיש סביב הנושא להגיע כמו מעיין שופע. מתוך הגוף מגיעים הזיכרונות, התובנות, הרגשות. ברגע שמגיע כל מה שצריך להגיע, קורית תפנית תחושתית. קורה איזה שינוי. ישנה איזו הקלה. הגוף מתחיל לחוות את הנושא בצורה אחרת. בזכות זה שחווית אותו ובזכות זה שתיארת את החוויה. ואז אתה חושב על הדברים אחרת, או מרגיש את הדברים אחרת, תבין אותם אחרת, או שתהיה להם משמעות אחרת".
אוסטרובסקי ושותפתה אורנה בן־אור מעידות שבאופן העבודה שלהן הדגש אינו פיזי בלבד. "אנחנו הולכות עם כל מה שעולה בפגישה, עולות שלב ורואות מה קורה שם", אומרת בן־אור. "התחושה היא קצת אחרת, רחבה והוליסטית מבחינתנו, שונה ממחשבות ומרגשות ומתחילה ממקום טיפה מעורפל, שמתבהר תוך כדי. כל אחד מאיתנו מחפש חיים עם יותר שלמות, להיות יותר מודעים, שלמים עם עצמנו, ואחד הדברים שיפים בהתמקדות הוא שהיא בעצם משכללת משהו שקיים אצל כל אחד מאיתנו. ההתמקדות משכללת את זה לשאר תחומי החיים שלנו – ליחסים ולהתנהלות שלנו".
בדרך למיינסטרים
הדי־ג'יי מיכל גפן החליטה ללמוד בעצמה התמקדות אחרי שקראה את ספרה של שפריר. "כיום כשאני רוצה לעשות שינוי, או לעשות איזו החלטה, או להבין משהו שעובר עליי ואין לו מילים, ופתאום אני נורא מפחדת, אני נעזרת בשפה של ההתמקדות, שהיא מאוד ברורה. בתקלוט אני מאוד מושפעת מהתמקדות. אני רוצה להרגיש בגוף שלי מה נכון עכשיו, מה נכון מבחינה אנרגטית. אני עומדת מול האנשים ברחבת הריקודים ולא מתחשבת ברשימת השירים שהכנתי בבית, אלא פתאום מרגישה שצריך מוזיקה יותר חמה או קלילה או מקרקעת".
מחיר טיפול ההתמקדות נע בין 150 שקל ל־350 שקל. "איך אנחנו מתמחרים פגישה? בזהירות", אומרת שפריר. "אני מניחה שבהתאם לרמת המיומנות של הבן אדם שעובד. ברור שפסיכולוגים שגם עוסקים בהתמקדות לוקחים יותר כסף. ממקד מתחיל יתחיל עם 150 שקל. אורך הסשן תלוי בבן אדם ובמה הוא רוצה להשיג. זה יכול לנוע מכמה פגישות שבהן אתה רוצה לברר עניין מסוים וההתמקדות משמשת כלי עזר כדי לברר את השאלות שלך, לעוד כמה שנים. זה לא בהכרח עובד לכל אחד. גם ג'נדלין, המפתח של ההתמקדות, אמר במאמרים שלו: 'אל תעשו רק התמקדות, תמיד תשלבו עם דברים אחרים'. ההתמקדות יודעת לתת סוג של מענה, לא מענה מוחלט ולא פתרון קסם".
באילו תגובות את נתקלת?
"יש מקומות בעולם שההתמקדות נכנסה לתוך הממסד ומלמדים אותה באקדמיה. ישראל היא חלק מהמקומות שההתמקדות עדיין לא נכנסה למיינסטרים. יחד עם זאת לא נתקלתי בהתנגדות. להפך, יש הרבה סקרנות".
ולמה זה טרנדי עכשיו בישראל?
"זה כמו זמר שהיה בשוליים הרבה זמן ופתאום שיר שלו הופך ללהיט. בעידן המנטלי־דיגיטלי שלנו, שבו אתה מוצף במידע, היכולת לעצור ולהקשיב לעצמך הולכת להיות אחת הפריבילגיות. הצורך לקבל סוג של זמן קשב שבו אתה מסתכל לתוך עצמך רק ילך ויגדל, וכך יותר אנשים יגלו את ההתמקדות וייעזרו בה".
אוסטרובסקי משערת שכניסת ההתמקדות למיינסטרים הטיפולי היא תהליך ממושך. "אני מניחה שזה עניין של מסה קריטית. למשהו לא מוכר לוקח זמן לחלחל. השוק האלטרנטיבי רווי בהמון גישות, חלקן נושקות אחת לשנייה, ויש בהן דברים דומים. לוקח לגישה חדשה זמן לבדל את עצמה משיטות אחרות. בזכות עבודת שטח יותר אנשים מכירים את השיטה, היא עוברת מאוזן לאוזן, תופסת תנופה, ובאיזשהו שלב מספיק אנשים בסביבה שלך שמעו על זה כדי שגם אתה תיתקל בזה".
אבל קמחי, לעומתן, נשמעת קצת מסויגת. "אני לא אוהבת את המילה 'אופנתי' ומאוד מקווה שההתמקדות היא לא טרנד חולף. ההתמקדות פשוט משתלבת מצוין בהרבה מאוד תחומים, אז הרבה אנשים לקחו את מה שלמדו לתוך היצירה, הטיפול, העבודה שלהם. ללימודי ההתמקדות מגיעים עורכי דין, אדריכלים, מגשרות, עובדות סוציאליות. ההתמקדות היא טכניקה וכלי נורא יפים. זה כמו מים שממשיכים לזרום, ואז זורמים אחרת, ואז זה נשפך לתוך משהו אחר. כל אחד עושה עם זה משהו אחר".
ביקשנו את חוות דעתו של ד"ר מאיר נעמן, פסיכולוג קליני בכיר ויו"ר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, על השיטה: "ברצוני להתייחס לתופעה הטרנדית של 'עזרה עצמית' והשלכותיה האפשריות ולא לשיטה באופן ספציפי. הקושי היה ונותר לאו דוקא בתוכן 'השיטה' וחדשנותה, אלא בהיתכנות ואפשרות יישומה באופן מעשי ומתמשך, גם ללא סיועו של גורם מקצועי.
"בנוסף ובמיוחד יש לציין גם את הסיכונים האפשריים של טיפוח אשליה ותקוות שווא. ההתפכחות, אי־היכולת למימוש עזרה עצמית, או שיטה לא מבוססת מקצועית ומדעית מעצימות את תחושת הכישלון ועלולות להוביל לתסכול עמוק, לרגשי אשמה, להחמרת הפגיעה בדימוי העצמי, לדיכאון וחמור מכל – לעיכוב הפנייה לקבלת עזרה פסיכולוגית מקצועית. ניתן לסכם ש'עזרה עצמית' עשויה 'לכבות' אולי אש (מצוקה) קטנה, אך עלולה 'ללבות' אש (מצוקה) גדולה. ועל כן הנזקקים לעזרה, היזהרו בבחירותיכם".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
