צרבת: איך להימנע מתחושת השריפה בארוחות החג?
תחושה של שריפה וכאב במעלה הגרון ובית החזה, טעם חמוץ בפה ובאופן כללי תחושה מאוד לא נעימה. למה זה קורה ומה אפשר לעשות כדי למנוע את הצרבת ומה הטיפול היעיל אם היא כבר תקפה?
כמעט כל אחד מאיתנו סבל בשלב כזה או אחר בחייו מהתחושה של הצרבת, אותה תחושה של צריבה מאחורי עצם החזה שעולה מאזור הבטן העליונה לכיוון הגרון.
מקורה של הצרבת היא בחומצה שמופרשת בקיבה בתהליך העיכול בין הארוחות, ועלולה לעלות לוושט. בגלל שהוושט שלנו רגיש לחומצה, נוכחותה בוושט תגרום לנו לתחושת שריפה וכאב, והסובל מהתופעה עלול להתלונן גם על טעם חמוץ בפה.
אמנם ארוחת ליל הסדר היא הארוחה החשובה ביותר בחג הפסח, אך למעשה היא רק הארוחה הראשונה מבין שלל הארוחות המגיעות במהלך החג הארוך הזה.
ככל שהארוחות גדולות יותר כך תהליך העיכול איטי וממושך יותר. המזונות השונים בחג גורמים ליצירת יתר של החומצה, לפינוי איטי יותר של הקיבה ומכאן לצרבת. חלקנו מאשימים את המצות בגרימת הצרבות אך למעשה הן חפות מפשע.
האשמה נמצאת דווקא במנות האוכל המטוגן והשמן ובשפע הקינוחים. גם היין והאלכוהול המוגש לשולחן עלולים להחמיר את התופעה. משקאות חריפים גורמים להרפיה של הסוגר הוושטי התחתון שאמור למנוע את המעבר של החומצה לוושט. ארוחות החג עלולות לגרום לא רק לצרבת אלא גם לכאבים בבטן העליונה, השילוב בין שתי תופעות אלו יכול להרוס לנו את החג.
אז מה עושים?
קודם כל, נסו להימנע. אתם מכירים את הגוף שלכם ובטח יודעים אם יש לכם נטייה לסבול מצרבות לאחר ארוחות גדולות. זכרו זאת ונסו לשמור בפסח הקרוב על תזונה רגילה ככל האפשר.
הימנעו מארוחות גדולות וכבדות ונסו לחלק אותן לארוחות קטנות יותר על פני היום. אמנם אצל רבים מאיתנו ארוחת ליל הסדר, כשמה כן היא, נמשכת עד השעות הקטנות של הלילה, ובכל זאת רצוי שלא תשכבו לישון מיד לאחר הארוחה ותשמרו על מרווח של לפחות שעתיים-שלוש בין סיום הארוחה לזמן השינה.
שכיבה לאחר ארוחה היא אחד מהגורמים המחמירים את תחושת הצרבת. בזמן שינה כדאי לכם לנסות ולהגביה את ראש המיטה כך שבשכיבה הראש שלכם יהיה גבוה יותר מהרגליים.
ומה עושים אם כל זה לא עוזר?
ייתכן וזה הזמן לגשת לארון התרופות. רוב התרופות לטיפול בצרבת, המוכרות יותר כמו טאמס ומאלוקס מכילות סותרי חומצה שנועדו להוריד את החומציות שעולה לוושט.
השפעה של התרופות האלו מאוד מהירה אך חשוב לשים לב כי היא קצרת טווח ועלולה לגרום מאוחר יותר להפרשת יתר של החומציות ולהחמרה בצרבת, ולכן לא רצוי לנטול אותן כטיפול יחיד.
קבוצה נוספת של תרופות פועלת לדיכוי ההפרשה של החומצה בתוך הקיבה; השפעתן של חלק מהתרופות הישנות יותר ובהן פאומוטודין היא טובה ומהירה אך שוב יחסית קצרת טווח, ולאחר יומיים שלושה הגוף מתרגל אליהן והתגובה חולפת.
התרופות האלו מומלצות למי שסובל מסימפטומים קצרים יותר כמו לאחר ארוחות שבת או חגים. תרופות אחרות הן ממשפחת ה-PPI וביניהן, אומפרדקס, נקסיום ודקסילנט המעכבת את הפרשת החומצה למשך 24 שעות ובכך מתאימה למי שסובל מצרבות לאורך כל שעות היממה.
תרופות אלה מעכבות את הפרשת החומצה מהקיבה באופן כמעט מוחלט, אך השפעתן אינה מיידית ומירב ההשפעה שלהן על הצרבת מופיע רק לאחר יומיים שלושה. טיפול זה יעיל עבור מי שסובל מצרבות קבועות.
איך נערכים מבחינה תרופתית לחג?
אם הצרבות הן חלק בלתי נפרד מחייכם ואתם מטופלים באופן קבוע, רצוי להמשיך בחגים את אותו הטיפול ללא שינוי. אם אתם מרגישים צורך להגביר את הטיפול רצוי להתייעץ על כך עם הרופא המטפל.
אם הצרבות מופיעות אצלכם רק בתקופת החגים, בשבתות ולאחר ארוחות כבדות, יכול להיות שזה הזמן לגשת לרופא ולהצטייד בתרופה מתאימה.
החג עבר אך הצרבות ממשיכות
אם פסח עבר, חזרתם לשיגרת הארוחות הרגילה אך הצרבות ממשיכות ללוות אתכם, זה הזמן לגשת לרופא גסטרואנטרולוג לקבלת אבחנה רפואית. אם הצרבות מופיעות לפחות בין פעמיים לשלוש פעמים בשבוע הן יכולות להעיד על בעיה חמורה יותר.
הרופא יבחן את התלונות שלכם ביחס למאפיינים כלליים כמו גיל, משקל, רקע משפחתי ואורח חיים ויחליט האם יש צורך בבירור מעמיק יותר והאם אתם נזקקים לטיפול קבוע.
אתם מתלבטים? אל תהססו ללכת לרופא ולהיבדק. אצל 30% מהמקרים הצרבת מלווה בדלקת בוושט. דלקת לא מטופלת עלולה להתקדם למצבים טרום סרטניים. במקרים אלו הטיפול בצרבת הוא לא רק טיפול בסימפטומים עצמם אלא גם טיפול שיכול למנוע את סיבוכי המחלה.
הכותב הינו גסטרואנטרולוג בכיר אחראי תחום ניורוגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי הדסה עין כרם
לפנייה לכתב/ת 
