המנתח הידוע שעשה עלייה בגיל 59 - ומוביל את יחידת ההשתלות בשיבא
אחרי שצבר מוניטין כאחד המנתחים הטובים בעולם בתחום הכבד החליט פרופ' דניאל אזולאי לעשות עלייה מפריז. הגעתו ארצה היא חלק מהחזון של בית החולים שיבא לפתוח יחידת השתלות כבד בהובלתו. "זה לא נורמלי שבמדינה מתקדמת כמו ישראל חולים צריכים לטוס לחו"ל כדי לעבור ניתוחים. החלטתי להיענות לאתגר"
צפו בניתוח הכבד המורכב שמבצע פרופ' אזולאי:
בגיל 59, כשהוא נהנה ממעמד של כירורג עלית, ארז פרופ' דניאל אזולאי את אזמל המנתחים שלו, ועלה ארצה. מאחורי ההחלטה של אזולאי, אשר ניתח בין היתר את ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן ז"ל, להשאיר את עיר האורות מאחוריו עמדו מניעים ציוניים, אך גם חזון – הידע והניסיון הרב שרכש הכירורג באינספור ניתוחי הכבד שביצע אמורים להיות המסד שעליו תבנה יחידת השתלות הכבד של בית החולים שיבא שבתל השומר.
"אני יהודי, אני ציוני, אבל אלו היוו רק חלק מהשיקולים שהניעו אותי לעלות ארצה", מפרט אזולאי, "לפני כשנתיים ראיתי מטופל ישראלי במרפאה שלי בפריז, בה טיפלתי בלא מעט ישראלים. במקרה הזה אמרתי למטופל ולמשפחתו שלצערי הרב אין מה לעשות עם הגידול שהתפתח בכבד שלו. המלצתי על קבלת טיפול תומך עד תום חייו. הוא לא קיבל את חוות דעתי וטס לניתוח בגרמניה, אך למרבה הצער הוא נפטר מיד לאחריו".
אזולאי מתאר כי הוא שמר על קשר עם רעייתו של המטופל. "היא הייתה מאוד מאוכזבת מכך שאף רופא בארץ לא אמר להם את האמת הקשה. היה לה קשה לקבל שבישראל אין ניסיון מספיק בניתוחי כבד. היא החליטה לנסות לשכנע אותי לעלות ארצה ולפתח פה את התחום. חשבתי שזה לא נורמלי שבמדינה מתקדמת כמו ישראל חולים צריכים לטוס לחו"ל כדי לעבור ניתוחים. החלטתי להיענות לאתגר".
בתחילת דרכו המקצועית התמחה אזולאי בפסיכיאטריה. "זמן קצר אחרי שהתחלתי את ההכשרה שוחחתי עם אחד המנטורים שלי. אמרתי לו שאני צריך לראות את התוצאות של הפעולות שלי באופן מיידי. הוא ייעץ לי לפנות לכירורגיה. בענף הזה הפידבק למעשים שלך הוא לאלתר".
בכירורגיה רואים גם תוצאות שליליות באופן מיידי
"אני מעדיף לראות את חצי הכוס המלאה. טוב יותר להיות אופטימי ולקוות לראות תוצאות טובות למאמצים שאתה משקיע".
ה"בום" של ניתוחי הכבד
לאחר שסיים אזולאי את לימודי הרפואה באוניברסיטת פריז הצטרף הרופא למרכז ההפטו-ביליארי שהקים פרופ' הנרי ביסמוט בצרפת בסוף שנות ה-80. "זו הייתה תקופת הזוהר של ניתוחי הכבד המודרניים", מגולל הכירורג הבכיר שביצע יותר מ-1,500 השתלות כבד ופרסם יותר מ-400 מאמרים בכתבי עת מובילים."עד אותה תקופה כירורגים חששו לנתח את הכבד. מדובר באיבר עם הרבה כלי דם, הגידולים בו הם מורכבים בדרך כלל, ומתפתחים במהירות יחסית. רופאים החלו לגלות טכניקות חדשות לניתוחי כבד והשתלות מן החי. חשבתי שזה התחום להיות בו. הוא מרתק בעיני. בניתוחי כבד יש שני צדדים – האחד הוא הצד הטכני. ניתוחי כבד מצריכים טכניקה עילאית. מצד שני ניתוחי כבד גם מציבים אתגר אינטלקטואלי – אתה חייב להיות מומחה בהפטולוגיה ולדעת כל מה שניתן לדעת על האיבר. מנתח חייבלהכיר את כל המחלות והפיזיולוגיה של הכבד. זהו תחום שמצריך מומחיות מגוונת וראיתי בו אתגר גדול".
בשל המוניטין הרב לו זוכה אזולאי הוא התבקש לבצע את השתלת הכבד של ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן ז"ל, בשנת 2012 בבלארוס, ניתוח שהציל את חייו של ראש המוסד, שהלך לעולמו לפני כשנה. "ידעתי מיהו לפני הניתוח", משתף אזולאי, "לפני ההליך יצרו איתי קשר ושאלו אם אני מוכן לנתח אותו. כמובן שהסכמתי, אך הבעיה בהשתלות כבד היא שאף פעם אי אפשר לדעת מתי תתקבל התרומה. אמרתי למי ששאל אותי שאני אתאים את עצמי לנסיבות. יום אחד התקשרו אלי ונסעתי לבצע את הניתוח. זה החמיא לי שפנו אלי כדי שאנתח אותו, אבל אין מטופלים חשובים יותר או פחות. אני עושה את כל שביכולתי כדי לרפא כל מטופל".
אזולאי מודה כי הגעתו ארצה לוותה בלא מעט חששות: "זו לא התרבות שלי. זו לא השפה שלי. אני רחוק מהבית וממשפחתי. זה לא תמיד קל. כרגע אני נמצא בארץ עשרה ימים בחודש, אבל התוכנית היא להישאר פה כל הזמן. החששות הם בעיקר לוגיסטיים. המטרה הרבה יותר מעניינת וחשובה מכל חשש".
המטרה - יחידת השתלות
המטרה שהציבו לעצמם אזולאי וקברניטי שיבא שאפתנית - הקמת יחידה להשתלות כבד. "זה לא חלום, זו תוכנית", מבהיר אזולאי, "התקבלתי בשיבא בצורה נהדרת. הרופאים פה נלהבים מאוד ללמוד. יש בישראל מוחות מרשימים. בעיני ישראל היא המקום להיות בו כדי לחלוק מידע ולהתפתח בתחום המרתק שאני מתמחה בו. כל יום אנחנו מנתחים מטופל אחד ואנחנו מגבירים בהדרגה את רמת המורכבות של הניתוחים".
במסגרת הניתוחים המורכבים ניתחו לאחרונה הכירורגים של שיבא בהובלתו של אזולאי מטופלת כבת 60 עם גידול סרטני של צינורות המרה, כפי שניתן לראות בסרטון. כריתת הגידול חייבה הליך מקדים של יצירת נמק יזום בכבד של המטופלת, פעולה מורכבת שטרם בוצעה בבית החולים. הנמק שיזמו הרופאים גרם לכבד לגדול ו"לפצות" על החלק המושבת. הגדלת הכבד אפשרה למנתחים של שיבא להסיר את הגידול מחד, אך להותיר למטופלת כבד מתפקד מאידך.
"המטרה היא לספק לישראלים רמה גבוהה של ניתוחי כבד, ולבסוף גם השתלות כבד", מוסיף אזולאי, "אני יודע שיש אנשים בארץ שסבורים שאין מקום בישראל ליחידת השתלות כבד נוספת. אני חולק על כך. אני חושב שככל שיהיו יותר רופאים שיעסקו בתחום זה עדיף. אנחנו לא בתחרות. את הניסיון שנצבור נחלוק עם כולם. ניתוחי הכבד הוא תחום עם הרבה מאוד מחקר. יש הרבה מה ללמוד ומה ללמד. המטרה של כולנו היא אחת - הצלת חיים. C'est tout".
"לא כמו להביא כדורגלן"
"זיהינו בפרופ' אזולאי הזדמנות אדירה", מסביר פרופ' מרדכי גוטמן, מנהל מחלקת כירורגית ב' של בית החולים, על מאחורי הקלעים של הגעת המנתח. "בשיבא אנחנו תמיד שואפים להיות הכי טובים, בכל תחום. אזולאי מגיע מקבוצה מצומצמת של רופאים שהמציאו מחדש את ניתוחי הכבד. עד לניתוחים שבוצעו, בין היתר, במרכז של פרופ' הנרי ביסמוט בפריז, הכבד היה 'קופסא שחורה' מבחינה כירורגית. מנתחים חששו להתקרב אליו. קשה להפריז בערך הניסיון שאזולאי צבר".
מנהל המחלקה מוסיף ומתאר כי "ההגעה של אזולאי לא תצעיד את בית החולים קדימה רק בתחום של ניתוחי כבד. ברגע שאתה מעלה את הרף בפסגה, גם האמצע נמשך כלפי מעלה. השיטות והעקרונות שהוא מביא איתו לא מיושמות רק בניתוחי כבד".
יש להניח שלא הייתם בית החולים היחידי בארץ שהתעניין בקליטתו
"דניאל התחבט בסוגיית העלייה כמה שנים. אני יודע שהוא היה בקשר עם עוד בתי חולים מלבדנו. כוכב כמו אזולאי יכול לדרוך לרופאים על בהונות. לא לכל בית חולים מתאים להביא רופא במעמד שלו. לנו זה התאים כמו כפפה ליד. החיזור לא היה קשה במיוחד. הבאת רופא בכיר לא דומה לשוק ההעברות של ספורטאים. זו לא עסקה כלכלית כמו הבאת כדורגלן. אני לא יודע כמה אזולאי ירוויח בארץ, אבל אני משוכנע שהשיקול הכלכלי הוא לא זה שהנחה אותו בבחירה. גם את שיבא לא הנחו שיקולים כלכליים במהלך. המטרה היא אחת – שיפור השירות הרפואי שניתן בבית החולים שיבא בפרט ובארץ בכלל".
יש הטוענים כי אין מקום ליחידת השתלות נוספת בישראל
"בשלב הזה עוד לא הגשנו בקשה להתחיל בהשתלות. יש לנו עוד כברת דרך לעבור. כשיגיע הרגע נחשוב על כך, אבל אין ספק שבנושא ההשתלות אזולאי ניצב ברמה נפרדת ממה שאנו מכירים כיום".
לפנייה לכתב/ת 
